פשט בתוס' במסכת ר"ה

[שאלת תם]

בדף לג ע"ב כתבו התוס' דהא דתניא; 'תקיעות וברכות של ר"ה ויוה"כ מעכבות זו את זו', אינו כרש"י שהמלכויות זכרונות ושופרות מעכבים את התקיעות ולהיפך, אלא הפירוש שהברכות מעכבים זה את זה, או יברך שלושתם או לא יברך כלל, וכן התקיעות מעכבות זא"ז, וז"ל: 'וכן תקיעות שברים תרועות אם בקי בשלשתן יתקע ואם לאו לא יתקע' עכ"ל.
ולא הבנתי פשט, מדוע לא יתקע אם בקי רק בשברים או רק בתרועות כדי שיצא לכל הפחות כפי שיטה אחת?

[דרך אמת]

ראה בב"י סימן תקצג שמשמע שפי' דבריהם (הרא"ש שכ' כתוס') ע"פ הר"ן דמיירי בתשר"ת, וה"ה לשאר הסימנים אם יודע רק מקצת הסימן.

[שאלת תם]

ראה בב"י סימן תקצג שמשמע שפי' דבריהם (הרא"ש שכ' כתוס') ע"פ הר"ן דמיירי בתשר"ת, וה"ה לשאר הסימנים אם יודע רק מקצת הסימן.

יישר כח!
מה פירוש שיודע בשאר הסימנים רק מקצת הסימן?

[דרך אמת]

ראה בב"י סימן תקצג שמשמע שפי' דבריהם (הרא"ש שכ' כתוס') ע"פ הר"ן דמיירי בתשר"ת, וה"ה לשאר הסימנים אם יודע רק מקצת הסימן.

יישר כח!
מה פירוש שיודע בשאר הסימנים רק מקצת הסימן?

שאם יודע רק תקיעה או רק שברים או רק תרועה לא יתקע את מה שיודע כדי לקיים לפחות מקצת מתש"ת או תר"ת, כי במקצת אין שום מצוה.

[שאלת תם]

ראה בב"י סימן תקצג שמשמע שפי' דבריהם (הרא"ש שכ' כתוס') ע"פ הר"ן דמיירי בתשר"ת, וה"ה לשאר הסימנים אם יודע רק מקצת הסימן.

יישר כח!
מה פירוש שיודע בשאר הסימנים רק מקצת הסימן?

שאם יודע רק תקיעה או רק שברים או רק תרועה לא יתקע את מה שיודע כדי לקיים לפחות מקצת מתש"ת או תר"ת, כי במקצת אין שום מצוה.

בתוס' קצת קשה לומר פשט זה (עיין בלשונם שהבאתי לעיל), ואולי צריך באמת לגרוס בתוס': וכן 'תקיעות שברים תקיעות' וכו', אבל גם זה צ"ע מדוע הזכיר דווקא השברים.

[שאלת תם]

בנוסף למה שכתבתי לעיל, אני חושב כעת שלא מסתבר לגרוס כפי שהצעתי, כי אם הוא יודע את התקיעה שלפניה, אז בוודאי שהוא בקי בתקיעה שלאחריה, וחוזרת השאלה מה הכוונה בתוס' 'אם הוא בקי בשלשתן'.

[דרך אמת]

לא הבנתי השאלה. תוס' באמת מדברים על תשר"ת, שצריך להיות בקי בכל ג' הסוגים. והוא הדין במי שיודע רק סוג אחד לענין תש"ת ותר"ת.
ראה בב"י שם.

[שאלת תם]

לא הבנתי השאלה. תוס' באמת מדברים על תשר"ת, שצריך להיות בקי בכל ג' הסוגים. והוא הדין במי שיודע רק סוג אחד לענין תש"ת ותר"ת.
ראה בב"י שם.

הרי מי שבקי רק בשברים או רק בתרועות, פשוט שיתקע את הסימן שבקי בו וכמו שכתב הב"י. ותשר"ת הרי אינו יכול לתקוע, כי הוא אינו בקי גם בשברים וגם בתרועות, אז מה באה הברייתא לומר (לפי התוס'), שלמרות שתקעתי עכשיו ג"פ תש"ת (למשל), אין טעם שאתקע עוד פעם תש"ת בשביל לצאת את התשר"ת כי לא ארויח בכך כלום, וכי צריך לומר דבר כה פשוט?

[דרך אמת]

כשאתה מציג את זה בצורה מעשית כזו אתה כמובן צודק, אבל הניסוח של הברייתא בא ללמדנו את הדין באופן עקרוני, שבכל סימן מתשר"ת תש"ת ותר"ת מעכבים כל סוגי התקיעה שבו.