פורום אוצר החכמה

עלון חדש בענייני אכילת הסימנים, צורת אמירת הפיוטים ושיבושים שנפלו בה במהלך הדורות, ועוד.
כוח"ט לכל באי הפורום!
הארות והערות יתקבלו בשמחה במייל שבפנים.

שלום לידידי ורעי
מצורף בזה דברים נפלאים מאוצרותיו של הגאון רבי יצחק יהודה מקוטנא
מחמת הלחץ זו הדחק לא זכיתי להו"ל דברים מסודרים כדי צרכם, ואפילו מה שלפניכם אינו גמור, אבל מוטב מבלא כלום.
כמו כן מצורף הערותיו על הרמב"ם מעט צרי עם הערות.
כתיבה וחתימה טובה

בדף ב נאמר ד"ת שאמר הבני יששכר לפני הה"ק מקוצק, האם ידוע גם ממקום אחר שהבני יששכר היה בקאצק???

מצורף בזה מעט מאוצרותיו הנפלאים של הגאון זצ"ל
בין הדברים;
דרשת רבינו לנעילה,
חצי שיעור ברחיצה,
מירוס בדם קרבנות יום הכפורים
איסור תחומין במשלח את השעיר
כניסת כהן גדול לקה"ק בשאר ימות השנה - בשיטת הגר"א
תשובה נהפך לאיש אחר ועוד.

דא עקא שאין זה ערוך כמעט, ובכל זאת לא נמנעתי מלהדפיס.
ואצפה מאוד לכל הערה והארה והיה זה שכרי על טרחתי המרובה בכל זה.
ומרא מקום אני לכם; בדו"ת חסדי אבות ישנם כמה וכמה סימנים על עניני יום הכפורים, בהגהות מעט צרי, יש הרבה הגהות על הרמב"ם הלכות תשובה ועל הלכות יום הכפורים. (אגב, בבר אילן נמצאים הגהות אלו על שם ישועות מלכו אף שהם של רבינו כמו שיראה הרואה בנדפס)
ברכה מרובה וגמר חתימה טובה

שמעתי מחכ״א שליט״א ששאל מרן הגר״ח קניבסקי שליט״א מדוע אין זה בל תשחית ואמר לו שיכול לאכול, החלק שלא אכל, למחר.
והוסיף חכם הנ״ל דליכא בל תשחית כשיש תועלת וק׳ מעיקרא ליתא ודו״ק.

דברי מור אבי הגאון רבי יעקב חיים סופר שליט"א בספרו שובי השולמית חלק י' סימן ל'

עוד מאוצרו של הרב יאיר הס שליט"א
הפעם ליקוט בעניני חודש אלול
ועוד הערה והתעוררות הטובה לכל ימי השנה

.

עוד קבלתי מהרב יאיר הס, מעניני הסליחות (כולל שו"ת מעניין עם הגרש"ד זצ"ל והג"ר אביגדר נבנצאל שליט"א)

עלון מנהגי חודש אלול - תקיעת שופר, אמירת לדוד ה', ועוד.
הארות והערות יתקבלו בברכה במייל שבפנים וייש"כ למגיבים.

אגרת שנה טובה
האיחולים שנוהגים לאחל איש לרעהו בליל ראש השנה - לשנה טובה וכו', כתובים הם בהלכה.
במאמר שלפנינו נדבר אודות המנהג הנהוג בתפוצות ישראל לאחל איש לרעהו בחודש אלול 'שנה טובה', אם בפיו, אם ע"י שליחת אגרת שנה טובה הנקרא כרטיס ברכה וכו',

ועדים מעשיים מהגאון ר' ראובן לויכטר שליט"א

לדון לכף זכות בחודש אלול - סגולה ליום הדין

יישר כח.

כדי להשתלם במדה נפלאה ולא קלה זו,
אני מציע את הספר המיוחד משיחות הגרצ"מ זילברברג שליט"א,
שנקרא 'דיון לכף זכות' (חלק מהסט הכחול).

מצו"ב קובץ

נוטר הכרמים כתב:יישר כח.

כדי להשתלם במדה נפלאה ולא קלה זו,
אני מציע את הספר המיוחד משיחות הגרצ"מ זילברברג שליט"א,
שנקרא 'דיון לכף זכות' (חלק מהסט הכחול).

כמה עצות ומחשבות בנושא הדיון לכף זכות.

לכאורה ישנם ב' סוגיות בנידון זה, האחד, כשאתה בא לדון האם מאן דהו עשה עבירה או עוול, ובזה יש כללים והלכות עד כמה אתה מצווה לתרץ וליישב את ההשערות וההסתברויות שלך שהוא אכן עבר עבירה, שבאמת לא היתה זו עבירה, ורבינו יונה הרחיב לחלק בזה בין אם אדם מוחזק לצדיק וכו'.

והשני, אחרי שברור כשמש ופשוט הדבר שזו עבירה, ואין שום צד זכות שהלה לא עבר עבירה, איך לדון את האדם שעבר את העבירה, האם להתייחס אליו בעקבות כך כרשע ו'בעל עבירה'. ועל כגון דא אמרו אם ראית ת"ח שעבר עבירה בלילה אל תהרהר אחריו ביום כי בודאי עשה תשובה, והיינו שאף שעשה עבירה, מ"מ אין זה נוגע להתייחסות לגברא כבעל עבירה.

ובסוגיא זו של דיון על האדם ולא דיון על המעשה, אמרו חז"ל אל תדון את האדם עד שתגיע למקומו, וכבר המליץ בזה השפ"א שלעולם לא תגיע למקומו, ועל כן אל תדון.

ונראה לחדד בענין זה ב' נקודות,

נקודה ראשונה, ידוע כי ישנם שתי גישות מנוגדות זו לזו מן הקצה אל הקצה, כאשר אדם עובר עבירה חמורה ר"ל ויורד לשאול תחתית, גישה אחת גורסת כי אין להפריד בין האדם לעבירה, אדם שנופל ומתדרדר לעברי פי פחת, ובפרט אם הנפילה היא מצב מסוים קבוע ולא מעידה חד פעמית, הרי הוא נמצא היכן שנפל, ודנים אותו כרע ומקולקל וכו'. גישה שניה גורסת כי יש להפריד בין האדם לעבירה, אמנם יש להתקומם ולהעניש על מעשה העבירה, אבל העבירות אינם האדם עצמו, אלו הם המעשים שלו, שלכך גרמו כל מיני מצבים ודחפים, וגישה זו נתמכת בעיקר ע"י הפסיכולוגיה לסוגיה.

נדמה כי הגישה התורנית אינה מסכימה עם שתי הגישות הנ"ל, מחד, ודאי שאין לזהות אדם עם כל הרע שעושה, ישנם נפילות והתדרדרויות. מאידך, זו הרי בחירה גמורה של האדם ואדם נתבע ואחראי לגמרי על מעשיו.

זאת ועוד, אין לקבוע כי האדם הוא טוב או רע, בכל אדם מעורבים כוחות הטוב והרע, הגוף וההנשמה, ובעצם הבחירה בין הכוחות השונים והמנוגדים היא זו שמעמידה את מקומו כמנווט ומכריע כיצד להתנהג.

ונראה שהגישה הנכונה היא שיש את המצב הרוחני של האדם בפועל שזה נקבע לפי המעשים והבחירות שלו, ויש את התביעות עליו והאישומים כנגדו.

הקושי שלנו לדון לכף זכות אדם שעבר עבירה, כי אנו מרגישים שכאשר אנו מגלים הבנה למעשיו ומטייחים את האשמה ואת הגנאי שבמעשה, הרי אנו מקילים בעצם בחומרת אותו המעשה, ומטשטשים את הגדרת המעשה, וזוהי הרגשה שאיננה נכונה.

בכל מה שנוגע לתוצאות ולמצב הרוחני של האדם בעקבות המעשה, עלינו להפריד בין עצם המעשה והבחירה השלילית, גם עקב אילוצים שונים, שהרי בסופו של דבר מתירוצים ומהצטדקויות לא גדלים, ולהיפך. כל התירוצים לא משנים את פני המציאות כמות שהיא. לבין מנת התביעה והטענות שיש לנו כלפי אותו אדם כיצד נכשל וחטא, שכלפי זה עלינו לדונו לכף זכות, שאין לנו מושג באיזה מצב הוא שרוי, ומה הנתונים שלו וכו'.

העמדה כזאת תקל עלינו לדון כל אדם בכל מצב לכף זכות בלי לזלזל במציאותה של הבחירה והתביעות התורניות וההלכתיות באשר הם, לגלות רגישות והבנה ולהקהות את חריפות האישומים ועם זאת לא להתכחש למציאות כפי שהיא נראית לנגד עינינו, ואין לו לדיין אלא מה שעיניו רואות.

ונקודה שניה, במקרים רבים עלינו להתייחס להתנהגויות שונות, בעיקר כאלו הפושות ושכיחות בקרב ציבורים שונים כאל 'מכת מדינה' ולא כאל בחירה אישית, ובאופן טבעי זה מפחית בהרבה מכף החובה, אף כי בסך הכללי יש להיזהר מקטרוג וקובלנא כלפי קהלים שלמים, וזו עבודה בפני עצמה.

ועקדת יצחק לזרעו היום ברחמים תזכור - דברים הנהוגים בר"ה בכדי להזכיר זכות העקידה

שיחה שנמסרה בבית מדרשינו בס"ד בש"ק כי-תצא השתא (תשע"ט).

איך מתכוננים לראש השנה

תודה על השיחה!

וטהר ליבנו לקראת הראיון האישי אצל הקב"ה

מהסיפור הזה רואים גם איך אדם גדול יודע להביט היטב לתוככי עצמו, ולמצוא בנפשו את המקומות שיש חולשה וגנאי.

האדם יראה לעיניים. רק את החיצוניות. גם בזה יש דרגות. ככל שאדם יותר עמוק, הוא רואה קצת מעבר לחיצוניות השטחית. אבל הקב"ה רואה את כל הלפני ולפנים. צופה כל הנסתרות ויודע כל המחשבות. וכשאנו עוברים לפניו, מה אנחנו מראים לו, וכי את החליפה והכובע והנעליים, או את הגוף, הרי לצורך מה שאנו צריכים להראות לפניו ית' לא יעזור לנו כלל להסתפר ולהתרחץ וללבוש בגדים נאים. עלינו לדאוג שהנפש תהיה נקייה. בלי כעס וקנאה ושקרים וכו'. ולזה לבד כבר לא מספיק אלול שלם. אבל צריך לנסות בחודש הזה לטהר את הלב, לרחוץ אותו מכעסים, מצרות עין, מתאוות שונות, כדי שבבוא ראש השנה, נוכל להתבייש קצת פחות לפני עיני הקב"ה.

בטוהר הלב נכלל גם הבלי שיעור תודות והודאות שאנו חייבים להשי"ת על כל הטובות וכו' שעושה עמנו במשך השנה

מסכים.
כלומר יש לטהר את הלב מכפיות טובה, כלפי הבורא, וגם כלפי בני אדם שהטיבו עמו.
כמובן שנקטנו רק כמה דוגמאות בעלמא.

חזק ביותר הרב השוחט ש"י מד"נ.

נפלא

איש_ספר כתב:

יום תרועה - טעמי מצות שופר. מקוצר.doc

(108 KiB) הורד 422 פעמים

עוד קבלתי מהרב יאיר הס, מעניני הסליחות (כולל שו"ת מעניין עם הגרש"ד זצ"ל והג"ר אביגדר נבנצאל שליט"א)

עוד מאוצרו הטוב (מעלה גם מהדורה חדשה של מה שכבר הועלה)

רמזים קבליים בעניני חודש אלול ותשרי - מתורת הגאון המקובל ר' לוי יצחק שניאורסון זצ"ל

הלכות והליכות אלול - ר"ה

מאמר נוסף שנאמר בבית מדרשינו באלול תשע"ה.
[אקוה שאין בו דברים שנויים במחלוקת בעלי פוטנציאל לפולמוסים].

אלול - 3 שאלות

בס''ד

האם מותר לומר את הפיוט מכניסי רחמים

קונטרס נפלא ביותר שקיבלתי מאת המחבר במייל, נראה לי משהו מיוחד,
אני מעלה לתועלת הרבים

האם מותר לומר מכניסי רחמים? מצורף... כמו כן מצורף, שהחיינו ביום טוב שני של ראש השנה

'דרשה' נחמדה בענין תפלת חנה והלימוד ממנה לתפילות ראש השנה, שייך למה שדנו לעיל

שיחה זו נאמרה בבית מדרשינו בשלהי תשע"ו.
יתכן שהיא מיועדת בעיקר לצעירים, אך כמדומה שיש גם מבוגרים שזה נוגע להם.
אמנם זה עולה כבר קרוב ממש לר"ה, אך עדיין יש תועלת גם לקראת יוהכ"פ, ואולי גם בכלל.
ונייחל להשי"ת שנימא מילתא דתתקבל.

הרווחים העצומים מתפילות הימים הנוראים

בס''ד

יום כיפור: למה יש מצווה לאכול בערב יום כיפור

למרות שהמאמר הזה הועלה כהכנה לראש השנה, הוא נוגע באותה מידה בדיוק לתפילות יום הכיפורים.
ולא עוד, אלא שהמעיין ימצא בו, לעניות דעתי, חומר חשוב לעשרת ימי תשובה. על שרשי החטאים, ואופן ההתגברות עליהם.

יש"כ על הדברים הנפלאים !

האם אפשר לקבל את השיר ? (האם יתכן ששמעתי אותו פעם מר' אביש בראדט?)

חיפשתיו אצלי כעת ולא מצאתיו.
מסתבר מאד שזהו אשר שר ר' אביש.
המלחין הזה חיבר למשל את המעין עולם הבא ששרים בצופרי השבת של עירנו מדי פעם.

אולי ימצא בזה מישהו ענין, לפחות בבחינת נושא בעול עם חברו

בס"ד
[b][b]"וכל הרשעה כולה כעשן תכלה כי תעביר ממשלת זדון מן הארץ". בימים אלו ימי דין ורחמים, אנו מנסים לכלות את הרע המנסה להפריע לנו להיות טובים, כמו שאנחנו באמת רוצים, את היצר הרע האורב לנו ומפריענו. אבל ישנה חזית אחרת של מאבק מול הרשעה-המאבק מול אויבינו הקמים עלינו לכלותנו. ללא אמונה , יכול מאבק זה לקבל דמות של סכסוך שכנים, או כל הגדרה אחרת בה הוא מכונה בעולם, אבל אנחנו יודעים שזהו מאבק הטוב ברע, מאבקו של עם ישראל המביא לעולם את שאיפותיו ודרכיו הישרות, מול הרוע, שבא להשחית ולכלות כל חלקה טובה. איך נאבקים ברוע זה? בוודאי בדרכים צבאיות ומדיניות, שאנו מצפים ומתפללים שיתעצמו, אבל ישנן עוד דרכים. שכנינו הרעים מנסים להשבית את חיינו ולמררם. השנה האחרונה, בתוך כמעט שני עשורים של התמודדות, לא היתה פשוטה לרבים מאתנו. רבים כל כך מצאו עצמם לפתע פתאום במצבי סיכון ופחד, וגם כשהסיכון נעלם, הפחד לא תמיד ממהר להעלם בעקבותיו. אבל עם כל זה , אנחנו רואים סביבנו איך אנשים נשים וטף ממשיכים לחיות את חייהם, לתפקד במשימות היומיום, ובמה שמעבר. זוהי תרומתם לכילוי הרשעה. הם מנסים למרר ולהשבית את חיינו, ואנחנו בשם ה' אלוקינו דוגלים, וחיים ומתקדמים, והעיר גדלה ונבנית, ותושבים חדשים באים, ותושבים ישנים מתבססים בה, ולא שמים לב ,אולי, שהתבססות כאן, היא מלחמה ברשעה, בלי אומר ובלי דברים. והעולם ,או מי ממנו שרוצה לראות, רואה ומתפעל, ומקבל חיזוק והשראה מאנשים שלא ידעו שהם כאלה. ולא רק פיזית אנחנו מתקדמים. קול התורה מתעצם בבתי הכנסת ובישיבות שבעיר [ מי היה מאמין שבישיבת ההסדר שבעיר, צפויים להתפלל ביום כיפור, למעלה מאלף אנשים ,נשים וטף, כולל כאלו הבאים מחוץ לעיר במיוחד בשביל זה], החינוך הדתי גדל, החסד לגווניו מתרבה והולך, ובלי מילים אומרים אנו לרשעה, לא תנצחי אותנו. לא תמיד קל לנו, אבל אנחנו יודעים שהטוב מנצח, וימשיך לנצח עד שהרשעה תכלה לגמרי. רק סיפור אחד לסיום- לדוד, יהודי שעלה מברית המועצות והתפלל אתנו בבית הכנסת, הציעו באחת הפעמים לצאת להפגה, ולנוח מספר ימים בבית מלון ,ללא עלות, והוא סרב. למה לא נסעת? שאלו אותו בבית הכנסת , והוא אמר בכזו פשטות- יש לי מכולת ואני נותן מוצרים בהקפה לקשישים רבים. אם אסע ואסגור את המכולת- מה הם יעשו, כיצד יסתדרו? . האם זו לא תרומה לכילוי הרשעה? נתפלל כולנו ביום הכיפורים שהקב"ה יתן כח עמידה, וכח לעשות טוב לכל תושבי האזור, ויתן שכל ותבונה למנהיגנו להשיב לשכנינו שבעתיים אל חיקם, חרפתם אשר חרפוך ה'. ונחתם בתוך כל ישראל לשנה טובה ובטוחה. שנת פריחה ושמחה.
[/b][/b]

קובץ גליונות ר"ה ויוהכ"פ תש"ף

כבוד יום הכיפורים
איתא בגמ' שבת (קיט' ע"ב): לעולם יסדר אדם שולחנו בערב שבת [לליל שבת –רש"י] וכו'. וכתב הטור (סי' רסב'): ויסדר שלחנו ויציע המטות ויתקן כל עניני הבית כדי שימצאנו ערוך ומסודר בבואו מבית הכנסת, דא"ר יוסי בר יהודה שני מלאכי השרת מלוין לו לאדם בערב שבת מבית הכנסת לביתו, אחד טוב ואחד רע כשבא לביתו מצא נר דלוק ושלחן ערוך ומטה מוצעת, מלאך טוב אומר יהי רצון שיהא כן לשבת הבאה ומלאך רע עונה אמן בעל כרחו. ואם לאו, מלאך רע אומר יהי רצון שיהא כן לשבת הבאה ומלאך טוב עונה אמן בעל כרחו.
ואמרינן עוד שם (בע"א): אמר ליה ריש גלותא לרב המנונא: מאי דכתיב (ישעיה נח' יג'): ולקדוש ה' מכבד? - אמר ליה: זה יום הכפורים, שאין בו לא אכילה ולא שתיה. אמרה תורה: כבדהו בכסות נקיה.
פריסת מפה על השולחן לכבוד יום הכיפורים כמו בשבת
כתב המרדכי (יומא סי' תשכה'), מדליקין נרות על שולחנם (ביום הכיפורים) ועורכים השולחן כמו בשבת, משום דאיקרי שבת שבתון (ויקרא טז' לא'. כג' לב'). וכתב הבית יוסף על דבריו (בהלכות יום הכיפורים - סי' תרי'), ואיני יודע מה מקום לעריכת השולחן ביום הכיפורים. אך הרמ"א (שם סעי' ד') הביא את דברי המרדכי וז"ל: יש אומרים שיש להציע השולחנות ביום כיפור כמו בשבת וכן נוהגין.
ובטור (סי' תרי') כתב: ואמרינן: ולקדוש ה' מכובד, זה יום הכפורים שאין בו לא אכילה ולא שתייה כבדוהו בכסות נקייה על כן מכבדין אותו בכל מיני כבודים, ומטעם זה נמי נוהגין להציע בבית הכנסת בגדים נאים.
ובספר מטה אפרים (שם ז') כתב, וכן נוהגים להציע השולחנות והמיטות כמו בשבת. וביאר שם באלף למגן, שדרשו חז"ל (שבת קיט' ע"א) עה"פ 'לקדוש ה' מכובד' זה יום הכיפורים שאין בו לא אכילה ולא שתיה, אמרה תורה כבדהו בכסות נקיה וכו' על כן מכבדין אותו בכל מיני כיבודים. ובספר נזירות שמשון כתב הטעם, כדי שיזכור כל היום שהיום יום כפור ולא יחללו חס ושלום בשום דבר (לכך מכבדין בכסות נקיה ובפריסת מפה וכו'). ומזה הטעם מציעים שולחנות בשבת ויו"ט כל היום. וכן ביום כפור שיזכור שיום הכיפורים היום. ובספר בן איש חי (ש"א, פרשת וילך, יז'): 'לקדוש ה' מכובד' – זה יום הכיפורים, כבדהו בכסות נקיה (שבת שם). ואמרו ז"ל (רמ"א שם), מציעין המיטה והשולחן, פורסין עליו מפה יפה כמו בשבת.
מה מניחים על השולחן?
בספר מאמר מרדכי (סי' תרי' ס"ק ג') כתב, והנה המנהג הפשוט בינינו, אחר סעודת ערב יום הכיפורים לערוך השולחן במפה יפה ועורכין עליו ספרים הרבה במקום הפת, ומכסים אותן במפה אחרת כמו שמכסין הפת בשבתות ויום טוב, ומניחין אותו כך עד מוצאי יום הכיפורים. ונראה לי שהוא מנהג נכון עד מאוד ואין לשנותו כלל, לפי שיש כאן רמז הרומז שזה יום אדיר ונורא ומכובד מאוד, ואין לנו לכבדו באכילה ושתיה כי אם לשוב אל ה' ולעסוק בדברי תורה ותפילה ודברי ריצוי ותחנונים לרצות את בוראינו יתברך ויתעלה. וכתב על דבריו בספר מועד לכל חי (סי' טז' סעי' לד'): 'דברי פי חכם חן'. (נכתב בס"ד ע"י א. פלשניצקי)

לתועלת הרבים מצורף קונטרס על סדר הרמב''ם הלכות תשובה. המתעכב בעיקר על כמה נקודות שנחלקו הרמב''ם ורבינו יונה. ואגבו נתבארו כמה ענינים בסוגיא זו. כגון גדר דין וידוי ודין תשובה דיו''כ וביאור שמא יקדים קנה לוושט. ועוד. כמו''כ בחלק ב' נתבארו סוגיות ידיעה ובחירה שכתב הרמב''ם שם בהלכות תשובה.

יצז כתב:עוד מאוצרו של הרב יאיר הס שליט"א
הפעם ליקוט בעניני חודש אלול
ועוד הערה והתעוררות הטובה לכל ימי השנה

גירסא מעודכנת כאן:

viewtopic.php?f=65&t=49268&p=654361#p654361