מכשיר קטנטון וחמודון
מכשיר קטנטון וחמודון, חגור אל המותן...
חזית חדשה, חזית חדשה נפתחה, חזית אשר אילצה אותנו לצאת אלי קרב להשיב במיגננה חדשנית, אשר בה נתקל הציבור החרד על נפשו ועל נפש עולליו...
החומה הגבוהה שחצצה בין טומאת הרחוב ובין חצרות ה' כמעט והופלה רח"ל, על ידי טכניקה חדשנית המאפשרת קשר קליל, מיידי, לא מוגבל במקום ובשעה. מכשיר נוח ונגיש, שמקשר בקול ובמראה כל כך בקלות וביעילות...
מתקשר ומקשר בין צדיק לרשע, בין נקי למשעי, ובין סחי המאוס ביותר, הן בדיבור הן בדיוור הן בs.m.s.. ומשוכלל הוא שבעתיים באינטרנט אל-חוטי, את כל עסקאות העולם הוא גומר ברגע, כן, כן, ממש ברגע הן לטוב והן למוטב...
ניגון הרינג - טון
בימינו, יכולה כף יד אחת להכיל עולם ומלואו, בין האצבעות חבוי לו מכשיר קטנטן נייד, אל הכלי הזעיר והחמוד הזה נדחסים קודש וחול יחדיו, טומאה וטהרה, עדינות וגסות, נקיות וזוהמה, צחות וטינוף, מקש מקיש - מוציא לאור, מקש מקושקש - מוציא לחושך...
בין השאר משמש אותו מכשיר גם כטלפון. פעם לפני שנים שימש 'הנייד' כ...טלפון, כן טלפון על כל מעלותיו וחסרונותיו הידועים, פעם היה הטלפון הנייד גדול, כבד, מסורבל, לא כל כך אמין, היחסן הייחודי שזכה לנשאו כמעט ולא זכה להשלים שיחה מושלמה מהחל ועד כלה, עקב ניתוקים תכופים. כבר אז חוו יחסנים, מסעי התנתקות. ולעומת זאת, הקנאה בנושאי אותם המכשירים היתה עזה. אנשים בודדים ומאושרים הפכו כעצת הפרסומת אז 'שעה אבודה - לשעת עבודה'.
היו זמנים, היו זמנים... אך היום, כולם זמינים, האדם התמים אשר מעלתו בדיבורו "ויהי האדם לנפש חיה" - לרוח ממללא, הפך ל'תא-קולי', ממוסמס באס-אם-אס = s.m.s.מתולדות הס"מ וחילותיו... ממוסמר במסמרותיו, ופעמים קופץ כקפיץ, שבוי לניגון הרינג - טון המבעית את חיי הפרט והכלל.
בדיוק, בדיוק, באמצע תפילת העמידה תפילת שמונה-עשרה,אשר בעבר הלא רחוק היתה תפילה זו תפילת השקט והרוגע הנפשי, וכיום המכשיר המחוצף הזה צועק את צעקתו וצוהל את צהלתו ומתחזן כחזן בימים הנוראים בהיכל בית הכנסת ובית המדרש... בכל אירוע בכל הזדמנות הוא שותף פעיל, פעמים מזמזם ופעמים משמיע מיגוון קולות וצלילים, בחופה, בברית, בלוויה ל"ע, בכל מצב...
'שלשה אבות נזיקין'
מכשיר קטן זה, אחד הוא משלושת הפגעים הרעים שנולדו - נפלו עלינו בפרק אחד. זה לא מכבר עקפו בקלילות את משמר הגבול החרדי ששמר בהצלחה רבה על הגדרות מסביב הרחוב במשך אלפי שנים, וזינב בנחשלים פורצי פרצות...
המחשב, האינטרנט, והתקשורת הסלולרית... שלושתם גם יחד העמידונו בפני הצורך להתגונן בדרכים חדשות אשר אין לנו בהם מסורת אבות...
שלושת אלה, הצעירים לימים, עמוסים בחיידקי רעל לרוב, בוירוסים מתעופפים, אשר כל עבירה, כל שינוי באוירה, מייצרת וירוס חדש...
שלושת אבות הנזיקין הללו איימו לחדור לכל בית בישראל, שינו באחת את איסטרטגיית הקרב, אבדו כלי מלחמה ותיקים, והציבור נאלץ לצאת לקרב כבד בתוככי הבית ומעבר לדלת הסגורה...
לא עוד גדרות סביב הרחוב, לא עוד חומת בידוד חרדית כללית חוסמת שיקוצים מרחובותינו, הלא הם - העיתונות החילונית, כתובה בשחור משחור, חומה שמנעה את חדירתם אל בתינו, חומה שהרחיקה מן המחנה כל מי שלא נסע בקרון השמור של הרכבת החרדית הוא ובניו ובנותיו.
*
והנה, לפתע מונח לפתח כל בית בישראל סֶט של שלושה מוקשים חדשים, נוראים זה מזה, לא כתב שונא ישראל, לא שדרן ערמומי מטפטף ארסו, אלא מארז חדש יפהפה וצבעוני נגיש וזמין, ועל כולנה זול במיוחד, מפתה להציץ ולהיפגע ולהיכנס בשקט ובשלוה לתוככי הבית ובית המדרש ולקשקש בכיס בנחת...
מארז, המכיל שלישיית פצצות מתקתקות מתוקות - מלוכלכות, אחת מפיצה גז רעיל מבלבל בין כשר וטרף, אחת מטשטשת מקישה במקשיה, מנטרלת את יכולת האדם להבדיל בין הטמא ובין הטהור, ושלישית מערפלת את יכולתו להבחין בין יפה ומכוער. כל אחד כביכול, כבחירתו, 'אין אונס'...
ואם תאמר 'לך סחור סחור לכרמא לא תקרב', או אז יאמר לך 'והלא המה שרויים מותרים זה מכבר, בביתי ובראשי ובראש מעינותי, תלויים על חשב אפודי ובכיסי הפנימי'...
ובאמת, באמת ובתמים עם הולדת המחשב, בכור השטנים הללו, כבר נדלקו נורות אזהרה, והחלה מלחמה הנמשכת עד היום להעמיד הדת על תילה, לא לתת למחשב לחדור אל בתינו, לא להניח לו לכשף את בני ישראל בפעלוליו ובמעלליו הרעים, השורטים בסרטיהם את נפשותינו בכלל, ואת נפש עוללינו בפרט, וכן נעשה בניתוק הציבור מן האינטרנט, זעקו חמס כל אנשי החינוך וכל גדולי הרבנים, ועמם גם יחד חברו כל אנשי מדע, וכל איש אשר רגש פועם בקרבו, כי חייבים לקחת מסנן, מפני הרעל המסוכן הלזה... ולאחרונה, ממש לאחרונה, אף הבינו זאת כל הגויים וכל האומות בכל העולם, כי חובה להסתנן מפני האינטרנט הפרוץ...
אמנם, כמו במלחמות העבר, נמצאו ונמצאים פרוצי רוח, כפרוצות וכפרצות בתחומים אחרים... אך ככלל, ניצח הציבור השפוי ולא נתן את נגף האינטרנט לבוא אל ביתו, אך עדיין נמשכת מלחמה בעוז כנגד שימוש מופרז בעיקר אצל ילדים ובני נוער גם בחלקי המחשב הכשרים למחצה ולשליש ולרביע אשר לא שמענו...
את המלחמה הזאת מובילים ראשי החינוך ומנהלי 'חדרים', המבקרים בשפה ברורה את נזקי המחשב השונים. [ראויה לציון היא עדות מחנכים, המעידים על פיגור הנפש ופיזור הדעת וחוסר הריכוז הניכר אצל כל הנמשכים אחר המחשב]...
'נקי כפים ובר לבב'
'נקיון כפים' - מושג שקיבל נופך נוסף, מודרני, בימינו, 'נקי כפים, ובר לבב' - ערכים שקיבלו משמעות חדשה וחדשנית...
בתמהון לבב לקתה המלחמה בנגעים הללו ברפיון רוח, בחוסר שימת לב מופגנת, ובתמהון גובר שבעתיים, לנוכח איחוד שלושת המזיקים הנ"ל יחדיו אל המכשירים הקטנים הנחבאים אל הכלים...
אף חלק מהמטהרים את הרחוב מכל סיג ופגם המשקיפים כל ימי שתא בהשקפה נכונה, נרתעו לאחור, מייצרי המכשירים הללו שפכו משאבים רבים, לעוור עיני צדיקים ולסלף דברי צדיקים, ואף כמה מן המשתתפים הקבועים בקרב על טוהר המחנה החרדי, קיבלו לפתע רגליים קרות, ופתאום החלו להישמע זמירות חדשות מוזרות שקיררו את האמבט, וכמעט הביאו לכשלון המערכה...
בגדי המלך החדשים ובגדי המלך הזקן והכסיל תאמו חברו יחדיו, תואמי תקופת שלהי דעקבתא דמשיחא...
*
ובנקיון כפיו הוא טוען: מה איכפת לך מה אני מחזיק בתוך ידי ומה מקשקש לי בכיסי? 'בשלי אני קודח'!!! ולעומתו זועקים כל יושבי הספינה: אנא, אנא, עצור את הקידוח, ברגע אחד שלפני האחרון, לפני שתטבע אתה איתנו ביחד, ואל נא נאבדה כולנו אל שאול תחתית רח"ל...
*
זה אומר: כי לבנו שבישיבה אסור השימוש גם במכשיר הכשר, ואילו הוא ונוות - ביתו הצדקנית חסומים במחסומי פלדה מפני היצר הרע, ולכן להם מותר הכל...
זה אומר: 'לא היו צריכים להגביל למכשיר מסויים'...
זה אומר: 'מה הבעיה ב s.m.s.אינני יכול בלי לשלוח הודעות בכל רגע נתון'...
זה אומר, 'למה ומדוע אסייע לאישיות פלונית, החפצה לעשות מיליונים ומליארדי מליארדים על גבי השחוח'...
זה אומר: 'הרבנים הגדולים פסקו כך, אבל הרבנים הקטנים לא פסקו כך'...
זה אומר: 'שמע נא, המכשיר הזה פשוט פנטסטי, פנטסטי מעבר לכל פנטזיה'...
וחצוף אחד סיכם במשפט קצר את כל הענין: 'לא רוצה, וזהו זה!'...
כן, כן שמעה אזננו...
'מחר יהיה האות הזה...'
ערב יום כיפור היום... ערב יום כיפור....
בחוגים ידועים ובמקומות מסויימים אין איש שם על לב לומר דברים בפומבי, שומה על מי שיכול בכל אמצעי דל שהוא לעטות על עצמו אדרת שאינה הולמתו כל ימי שתא.
אסור, אסור בהחלט לשתוק, כשרואים את הנער צרור וקובה תלויים יחדיו על צווארו, ומה יעשה הבן ולא יחטא... מה יחסום את אצבעך אצבע קטנה אחת, מטיול למחוזות הגועל, את המחיר, אוי המחיר, אתה ואני ואנחנו נשלם, וביוקר...
לכן, אחר בקשת המחילה ואחר עצה טובה של גדולי תלמידי חכמים באנו באמצעינו הדלים להציע בפומבי רחשי - לב של רבים וטובים הדואגים ודואבים מפני הבאות.
*
כמה תזכורות היסטוריניות רבות, חלפו ועברו עלינו בתקופה כל כך קצרה של השנה - שנתיים האחרונות, כמה קרבנות קשים ומרים הקריבה היהדות בכלל, והיהדות החרדית בפרט...
אי, אי, הכל הכל נחתם ביום הכפורים....
כמה זועקים ונוקבים הם דברי גדולי ומאורי הדור שליט"א מכל העדות החוגים והגוונים, כי הם הם יודעים בשל מי הרעה הזאת לנו...
כי כל מי שמחזיק ברשותו מכשיר כזה מכניס את עצמו ואת כל הספינה כולה לסכנה נוראה רחמנא ליצלן...
נאנוד כעטרה מפוארה את דברי ר' ישראל מסלנט אשר היה רגיל לצטט את מאמרו של אותו סנדלר "כל עוד הנר דולק אפשר עוד לתקן"...
היום! היום הזה! כן, כן ממש היום הזה....
ביום הקודם ליום הקדוש והנורא... להתנתק מכל הרעה...
ומחר, מחר, יהיה האות הזה...
(הדברים מבוססים על דברי ספר "אמת על תילה")