פורום אוצר החכמה

המקור שמבוא ברבותינו לאלול, הוא מהפרדר"א שכשמשה עלה בשלישית להר תקעו בשופר וכו'.
והנה השם של אירוע זה במקורות הוא 'ארבעים ימי רצון'. שהתחילו אמנם באלול אבל הסתיימו באמצע תשרי.

אמנם כיום מתחילים את מנהגי חודש אלול מהיום השני של ר"ח היינו מחודש אלול דווקא, למרות שזה יוצא רק ל"ט יום של ימי תשובה ורצון.
[וצ"ל שהאי שתא אלול היה מלא, זה מסתדר?]

אנאנ יחכימוני החכמים, האם באמת השתנו הימים מ'ארבעים ימי רצון' ל'א-ל-ו-ל!'? ומה פשרו של שינוי זה?

שומע ומשמיע כתב:המקור שמבוא ברבותינו לאלול, הוא מהפרדר"א שכשמשה עלה בשלישית להר תקעו בשופר וכו'.
והנה השם של אירוע זה במקורות הוא 'ארבעים ימי רצון'. שהתחילו אמנם באלול אבל הסתיימו באמצע תשרי.

אמנם כיום מתחילים את מנהגי חודש אלול מהיום השני של ר"ח היינו מחודש אלול דווקא, למרות שזה יוצא רק ל"ט יום של ימי תשובה ורצון.
[וצ"ל שהאי שתא אלול היה מלא, זה מסתדר?]

אנאנ יחכימוני החכמים, האם באמת השתנו הימים מ'ארבעים ימי רצון' ל'א-ל-ו-ל!'? ומה פשרו של שינוי זה?

א. שמא מחמת כן יש קהילות המתחילות לתקוע ולומר לדוד ד' כבר מא' דר''ח אלול.
ב. גם אם אלול מלא, ב' ימים של ר''ה נחשבים כיומא אריכתא לחד מ''ד.
ג. שמא מצרפים גם את הימים שלאחר יוה''כ עד ראשון לחשבון עוונות.

שומע ומשמיע כתב:המקור שמבוא ברבותינו לאלול, הוא מהפרדר"א שכשמשה עלה בשלישית להר תקעו בשופר וכו'.
והנה השם של אירוע זה במקורות הוא 'ארבעים ימי רצון'. שהתחילו אמנם באלול אבל הסתיימו באמצע תשרי.

אמנם כיום מתחילים את מנהגי חודש אלול מהיום השני של ר"ח היינו מחודש אלול דווקא, למרות שזה יוצא רק ל"ט יום של ימי תשובה ורצון.
[וצ"ל שהאי שתא אלול היה מלא, זה מסתדר?]

אנאנ יחכימוני החכמים, האם באמת השתנו הימים מ'ארבעים ימי רצון' ל'א-ל-ו-ל!'? ומה פשרו של שינוי זה?

עי' ב"ח ריש תקפ"א.

עמד בענין זה הדעת זקנים דברים י,י

ושהה שם ארבעים יום שנ' ואתנפל לפני ה' ארבעים יום כראשונה ושלמו בכ"ח באב אמר לו ית' פסל לך ועלה בכ"ט ואמר להם לישראל למחר ביום שלשים באב יהיה ר"ח אלול שיתחילו תקעו שופר כדי שלא תטעו בירידתו כמו שטעיתם בראשונ' וזכר לדבר אנו תוקעין ביום ר"ח אלול שהוא יום שלשים באב שלעולם אנו עושין ר"ח שני ימים ויום ראשון הוי מחשבון דאב שהוא מלא ושהה שם ארבעים יום שנ' ואנכי עמדתי בהר כימים הראשוני' ושלמו ביום הכפורים