מהר"י סג"ל היה אומר באבינו מלכנו סלח ומחל לכל עונותינו, ולא אמר מחל וסלח. משל כותי מתחילה מעט והולך ומוסיף, כך סליחה קטן ממחילה. אכן אומר כתבנו בספר מחילה וסליחה, ואמר דהספר נקרא בשמים מחילה.
ובמטה משה (עמוד העבודה ר"ח אלול וראש השנה סימן תתא) כתב,
כתב בספר ראבי"ה סימן תקל"ז וז"ל, שמעתי ממורינו שמואל החסיד ז"ל, אשר תיבות אבינו מלכנו כמניין הנה עקיבא יסדה ע"כ. יש חזנים אין אומרים בספר מחילה וסליחה כי אין המניין עכ"ל. אך בויטרי משמע כי הוסיפו על רבי עקיבא וז"ל, אבינו מלכנו נהגו לומר מימות רבי עקיבא, כדמפרש בתענית (כה ב) שאמר כמה רננים ולא נענה, עד שירד רבי עקיבא ואמר אבינו מלכנו ונענה, והוסיפו עליו וקבעו בעשרת ימי תשובה עכ"ל. ומהרי"ל ז"ל אמר כתבנו בספר מחילה וסליחה וז"ל, אף כי ראוי לומר סלח ומחל, מכל מקום יאמר בספר מחילה וסליחה, כי הספר נקרא כן מחילה וסליחה.
ומצינו בזה עוד בכת"י מתלמיד רבינו מהרש"ל (קובץ פעמי יעקב כד- כה תשנ"ג עמ' יא), וז"ל, ו
אותן המגיהים באבינו מלכנו כתבנו בספר סליחה ומחילה יען היות על סדר המקרא, לא יפה הם עושים כי עושין ומתחננים שיכתוב ה' בספרו שסולח ומוחל לכל עונותינו, וכהאי גוונא מפרשים הכתבנו כולם.
ולא כיוונו דעת המחבר ולא דובב בזה שפתי ישנים שמהפכין דבריהם, כי רצונם כך להיות שמות הספרים אשר בשמים באיל"ן הקדו"ש אשר האחד נקרא חיים טובים, ושם השני נקרא זכויות וכן כולם, ואיש אשר יוצא דתו לחיים טובים חותמין שמו באותו ספר, וכן כולם. ואנו מתחננים בר"ה שיכתבנו באותם ספרים, ומסורת בידינו ששם הספר הנזכר לעיל מחילה וסליחה ולא להיפוך, ולכן ג"כ אין לשנות.
ולזה יהיה כוונת החזנים בכתבינו למען יהיו המלות בספר דבוק למה שאחריו אחר כוונת המחבר, וכך קיבל מורי ה"ה מהרר"ש לוריא דלעיל מזקנו מההרי"ק.