נוהגים שהמתפלל סליחות מתפלל כל היום

[עושה חדשות]

כך כתב הרמ"א בסי' תקפא, והמקור הוא בארחו"ח וכלבו.

והנה במשנ"ב הביא נידון הפוס' האם הוא קודם לאבל ויא"צ, ובשם הא"ר כ' שאם היא"צ מתענה הוא קודם.

והדברים נראים חתומים לגמרי.

אמנם פשר הדבר הוא, כי הא"ר הולך לפי הטעם המבואר בלבוש לעיקר הדין הנ"ל, "משום שדרכן מי שהתפלל התפלות ביום הסליחות בצבור מתענה באותו יום, וא"כ אם יתפלל הש"ץ כל התפלות כדרכו תמיד יכבידו עליו התעניתים, ולכך נהגו שיתפלל מי שמתפלל סליחות, דהמתפלל סליחות ודאי מתענה".

אשר ע"כ כ' לעיל מינה שם - "ונ"ל דיארציי"ט יש לו להתפלל כיון שודאי מתענה, כי נ"ל עיקר הטעם שמתפללין כל היום משום תענית כמו שיתבאר".

וזו פשרה של הלכה.

וכמובן דלפ"ז אינו שייך בזמנינו כאשר אין מנהג שהמתפלל בימי הסליחות מתענה, ובלא"ה נמי אין לנו ש"ץ קבוע שיכבידו עליו התעניתים.

[עושה חדשות]

ולפ"ז צ"ע בצום גדליה.

[נוטר הכרמים]

בביאורו של דין זה וגדרו, יעוי' בספר החדש 'עטרת המועדים' באחד הסימנים הראשונים.

[הכל בכתב]

ובלא"ה נמי אין לנו ש"ץ קבוע שיכבידו עליו התעניתים.

כמדומה שזהו העיקר. בזמנינו, כמעט ואין נמצא בית הכנסת האוחז במנהג של "שליח ציבור קבוע", כמו שהיה בזמן הראשונים, וא"כ כל הדין שמי שאומר סליחות מתפלל, בין אם הוא מצד התעניתים, ובין אם הוא מצד זכות, אינו שייך לכאורה בזמנינו אלה.

[עושה חדשות]

בביאורו של דין זה וגדרו, יעוי' בספר החדש 'עטרת המועדים' באחד הסימנים הראשונים.

יש"כ. דבריו שם הם רק לפי הטעם של המתחיל במצוה וכו', ולא לפי הטעם השני, וכנ"ל.