באבן-עזרא ובספורנו כתבו שקאי אכה"ג.
אך מהרמב"ן משמע לא כן, שכתב לאח"כ בפסוק לד
.היתה זאת לכם וגו'. מקרא זה חוזר אל הכהנים לקיים לדורות מצוה האמורה בתחילת הפרשה שהיא עבודת כהן גדול, לבל יחשוב שלא נאמרה אלא לשעה תלמוד לומר זאת לכם לחוקת עולם, לכפר על בני ישראל כאן גילה ה' סודו כי על הכהנים ידבר כי הם המכפרים.
משמע שהפסוקים שקודם לא קאי אכהנים, אבל צ"ת לשונו 'גילה סודו' שמשמע שמפרש את הפסוקים קודם, אבל למה קורא לזה סוד? וצ"ע.
גם ברבינו בחי לא משמע כן שכתב
כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם. הכתוב הזה הבטחה לדורות כי יום הכפורים הוא יום מיוחד לסליחה וכפרה, ובו יטהרו ישראל מכל חטאתם שעשו לפני ה'
מוכח דלא קאי רק על זמן המקדש.