מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

◆ שאלות והערות קצרות בעניני אלול וימים נוראים ◆

הלכות חג בחג, חקרי מנהג. מאמרים לעיון והורדה
ברוך00
הודעות: 323
הצטרף: ש' אפריל 04, 2015 10:43 pm

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בעניני אלול וימים נוראים ◆

הודעהעל ידי ברוך00 » ג' ספטמבר 15, 2020 10:40 am

האם יש מקור לפדיון נפש לפני ר"ה ובעשי"ת, והאם יש ענין לעשות בשניהם גם לפני ר"ה וגם בעשי"ת?

תוכן
הודעות: 6224
הצטרף: ה' פברואר 02, 2012 10:27 pm

למה שברים-תרועה...

הודעהעל ידי תוכן » א' ספטמבר 20, 2020 9:43 pm

ולא תרועה-שברים. אפשר לומר, שאם זה היה תרועה-שברים, היו שואלים למה לא שברים-תרועה, האם יש עוד הסברים?

עקביה
הודעות: 5421
הצטרף: ד' אוקטובר 07, 2015 11:19 pm

Re: למה שברים-תרועה...

הודעהעל ידי עקביה » א' ספטמבר 20, 2020 9:58 pm

תלמוד בבלי מסכת ראש השנה דף לד עמוד א
אלא רבי אבהו מאי אתקין? אי גנוחי גנח - הא עבדיה, אי ילולי יליל - הא עבדיה! - מספקא ליה דלמא גנח ויליל. - אי הכי, ליעבד נמי איפכא: תקיעה, תרועה, שלשה שברים ותקיעה, דלמא יליל וגנח! - סתמא דמילתא, כי מתרע באיניש מילתא - ברישא גנח והדר יליל.

תוכן
הודעות: 6224
הצטרף: ה' פברואר 02, 2012 10:27 pm

Re: למה שברים-תרועה...

הודעהעל ידי תוכן » ב' ספטמבר 21, 2020 9:45 am

תודה רבה! (זה מה שקורה כשלא לומדים...)

גנזך
הודעות: 128
הצטרף: ג' נובמבר 20, 2012 11:38 am

מתי שונה הנוסח להצמיד "וטהר לבנו" ל "ודברך אלקים אמת"

הודעהעל ידי גנזך » ב' ספטמבר 21, 2020 7:58 pm

בר"ה שחל להיות בשבת אומרים את תיבות "וטהר לבנו וכו' אחר והנחילנו ודלא כמו כל שבת שחל להיות ביו"ט, והטעם לזה כתב הלבוש סי' תקפב וז"ל ומשנין הנוסח משאר המועדים לומר וטהר בסוף, כדי לסמוך מלת באמת לכי אתה וכו'. ע"כ. אולם דא עקא שבנוסחאות קודמים הנוסח הוא כבכל יו"ט כמבואר במחזור ויטרי סי' שמט' וז"ל 'ואם שבת הוא יאמר 'וטהר לבנו לעבדך באמת והנחילנו ד' אלהינו באהבה וברצון שבת קדשך כי אתה אלהים אמת ודברך מלכינו אמת וקיים לעד ברוך אתה ד' מלך על כל הארץ מקדש השבת וישראל ויום הזכרון'. וכן הוא בספר המנהגים טירנא 'ואומרים בשבת רצה במנוחתינו וקדשינו וכו' ואחר לעבדך באמת קודם כי אתה, אומרים והנחילינו ד' אלוקינו באהבה וברצון שבת קדשך'. וכן הוא בסידור רע"ג.
א"כ מתי אירע השינוי, והלא הלבוש לא משנה את הנוסח אלא רק נתן ביאור לנוסח השונה

פולסברג
הודעות: 1750
הצטרף: ג' אפריל 21, 2020 6:26 am

המלך והכלה ירחצו את פניהם

הודעהעל ידי פולסברג » ג' ספטמבר 22, 2020 1:32 pm

כתב החיי אדם (קמה טו) וז''ל: ונ''ל שזה היה בימיהם שלא היו בבהכ''נ כל היום והתירו שלא תתגנה על בעלה, אבל בזמה''ז שאינו רואה אותה כל היום לא שמעתי הנוהגין להיתר, עכ''ל.

האם חידוש בולט זה מוסכם בפוסקים? והאם לדעתו הוא לא פלוג, ואפי' נמצאים כל היום בבית (בידוד...) יהיה הדין כן?

מה שנכון נכון
הודעות: 11654
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: המלך והכלה ירחצו את פניהם

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » ג' ספטמבר 22, 2020 1:35 pm

מובא במ"ב.

בכה"ח כ' שבקצוש"ע (בפאה"ש) כתב שאין דברי הח"א מוכרחים, "ועל כן נראה דהכל לפי הענין והזמן".

[לביאור הערה"ש דהיתר כלה הוא משום שאי"ז רחיצה לתענוג אלא למניעת גנאי, לכאו' פשוט כד' הח"א. אמנם כמדו' שבראשונים מבואר שלא גזרו בה (וגם אם רחיצה דאו', מ"מ נמסר הדבר לחכמים), ולפי"ז הוא חידוש].

יוסף חיים אוהב ציון
הודעות: 4651
הצטרף: א' אוגוסט 18, 2019 2:34 pm
מיקום: ירושלים תובב"א
שם מלא: יוסף חיים

וידוי בק"ש שעל המטה בליל יוהכ"פ

הודעהעל ידי יוסף חיים אוהב ציון » ג' ספטמבר 22, 2020 1:59 pm

האם אומרים? ראיתי איש מצליח ופסק"ת .עוד מקורות.

לבי במערב
הודעות: 9199
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:58 pm
מיקום: עקב צמצום שהותי כאן בע"ה, לענינים נחוצים - נא לפנות בהודעה פרטית. תודה מראש.

Re: וידוי בק"ש שעל המטה בליל יוהכ"פ

הודעהעל ידי לבי במערב » ג' ספטמבר 22, 2020 2:46 pm

ראה 'אוצר מנהגי חב"ד - תשרי' ע' רטו.

דרומי
הודעות: 9024
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

סדר קדימה בתפלות יום הכפורים - לענין אמירתם בציבור דוקא

הודעהעל ידי דרומי » ה' ספטמבר 24, 2020 9:55 am

מי שמחמת חולשת הצום וכיו"ב (או בשנה זו - מחמת שקשה לו להתפלל ולצום עם מסיכה וכו') מעדיף להתפלל חלק מהתפלות של יוהכ"פ בביתו - איזה חלקים מהתפלה יותר חשובים לענין אמירתם בציבור?

לדוגמא:

'כל נדרי' - עד כמה צריך להתאמץ לאומרו בציבור דוקא?

קריאת התורה - האם יעדיף את קריאת התורה של שחרית או של מנחה (לכאורה מעלה בשחרית, כמובן, אבל לאידך במנחה יש 'מפטיר יונה')

חזרת הש"ץ - האם יש עדיפות לשחרית על מוסף או להיפך?

תקיעת שופר שבסיום הצום - עד כמה יש להתאמץ כדי לבוא ולשמוע תקיעה זו?

ויהי רצון ש'נצא ידי חובה' בליבון ועיון נושא זה בבחינת 'יגדיל תורה ויאדיר', ולמעשה נוכל להתפלל בהרחבה ובבריאות

--
אתחיל בפרט שלכאורה פשוט שאפשר להקל בו לכתחילה.


אפשר שכל אחד יאמר בביתו את כל התחלת התפלה עד 'המלך', ורק לאמירת 'המלך' יתקבצו הציבור יחד לאמירת 'ברכו'.

זאינץ
הודעות: 498
הצטרף: ב' יוני 15, 2020 10:54 pm
מיקום: ירושלים עיר הקודש

מחזור נוסח חב׳׳ד

הודעהעל ידי זאינץ » ה' ספטמבר 24, 2020 2:59 pm

מי כתב את הפסקים והמנהגים שבמחזור חב׳׳ד[כסיפור ר׳ אהרון מקרלין ומנהג המהרי׳׳ל וכדומה]?

לבי במערב
הודעות: 9199
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:58 pm
מיקום: עקב צמצום שהותי כאן בע"ה, לענינים נחוצים - נא לפנות בהודעה פרטית. תודה מראש.

Re: מחזור נוסח חב׳׳ד

הודעהעל ידי לבי במערב » ה' ספטמבר 24, 2020 5:10 pm

ככל הזכור לי: מועתקים ממחזורים דעלמא, החל מ'מחזור חב"ד' הראשון - הנד' בבארדיטשוב שנת תרע"א.

שומע ומשמיע
הודעות: 2972
הצטרף: ג' ינואר 19, 2016 9:57 pm

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בעניני אלול וימים נוראים ◆

הודעהעל ידי שומע ומשמיע » א' ספטמבר 27, 2020 12:01 am

בענין חנוך לשעות בקטנים, לשונות הגמרא והפוסקים הם על שעות ביום.
למה לא לחשב את הדילוג על 'ארוחת עקב'?

יוסף חיים אוהב ציון
הודעות: 4651
הצטרף: א' אוגוסט 18, 2019 2:34 pm
מיקום: ירושלים תובב"א
שם מלא: יוסף חיים

Re: וידוי בק"ש שעל המטה בליל יוהכ"פ

הודעהעל ידי יוסף חיים אוהב ציון » א' ספטמבר 27, 2020 12:02 am

יוסף חיים אוהב ציון כתב:האם אומרים? ראיתי איש מצליח ופסק"ת .עוד מקורות.

כעת ראיתי בקדוש בציון בשם מו"א לא לומר.
נערך לאחרונה על ידי יוסף חיים אוהב ציון ב ב' ספטמבר 28, 2020 11:24 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

יוסף חיים אוהב ציון
הודעות: 4651
הצטרף: א' אוגוסט 18, 2019 2:34 pm
מיקום: ירושלים תובב"א
שם מלא: יוסף חיים

חולה שצריך לאכול ביום תענית אם יעשה תענית הראב"ד

הודעהעל ידי יוסף חיים אוהב ציון » א' ספטמבר 27, 2020 2:02 am

שאלני הג"ר גמליאל רבינוביץ בעל פרד"י החדש וז"ל: הסתפקתי בשאלה מעניינת בעזרת החונן לאדם דעת, חולה ל"ע שצריך לאכול ביום כיפור, או בתענית אחר, האם יש ענין שיעשה על כל פנים "תענית הראב"ד" בשעה שאוכל.

איש לוי
הודעות: 273
הצטרף: ד' ספטמבר 14, 2016 12:24 am

תקיעת שופר במוצאי יוה"כ בזמן הרגיל למי שנוהג כל השנה כר"ת

הודעהעל ידי איש לוי » א' ספטמבר 27, 2020 8:09 am

הסתפקתי למי שנוהג כל השנה כשיטת ר"ת וביקשו ממנו לתקוע במוצאי יוה"כ בזמן הרגיל (ואפי' בבין השמשות) אם זה מותר, שהרי התירו תקיעת שופר (רק) בבין השמשות, ובין השמשות דר"ת עדיין לא הגיע, האם מותר לו לתקוע, או שימנע ותתבטל המנהג לתקוע בשופר?
אודה למי שיחכים אותי.

עזריאל ברגר
הודעות: 12907
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: תקיעת שופר במוצאי יוה"כ בזמן הרגיל למי שנוהג כל השנה כר"ת

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » א' ספטמבר 27, 2020 9:54 am

לכאורה זה תלוי בשאלה האם ההקפדה שלו על זמן רבינו תם היא מדינא או מחומרא.
לדוגמא: האם הוא מקפיד להדליק נרות שבת רק אחרי שמגיע זמן פלג המנחה דר"ת?

תוכן
הודעות: 6224
הצטרף: ה' פברואר 02, 2012 10:27 pm

עידוד ליום הדין

הודעהעל ידי תוכן » א' ספטמבר 27, 2020 12:11 pm

מן הסתם יש הרבה חברים שמלאים בחשש ובפחד לקראת יום הדין, ואשר על כן נכון הוא לצרף לאשכול זה כל מילות העידוד שמצאנו בחז"ל וברבותינו הראשונים והאחרונים, כדי שרוחם לא יפלו בקרבם ולא ישקעו במרה שחורה.

אתחיל בפסוק אחד: 'כי לא אחפוץ במות המת כי אם בשובו מדרכו וחיה'.

אור עולם
הודעות: 1343
הצטרף: ד' ספטמבר 02, 2020 8:26 pm
מיקום: "שבתי בבית הוי"ה כל ימי חיי"

Re: עידוד ליום הדין

הודעהעל ידי אור עולם » א' ספטמבר 27, 2020 1:09 pm

הגר"א הלוי איזנטל שליט"א מד"א דרמות ג' בעיה"ק ירושלים תובב"א דרש בדרשת שבת שובה שלו, דיש סתירה בפסוקים, דהקב"ה אומר "שובה ישראל" וכן "שובו אלי ואשובה עליכם", אך כלל"י מבקשים "השיבנו ה' אליך ונשובה" היינו שה' יתחיל קודם. ותי' דלדוג' אדם שאינו עובד ויבוא לבקש צדקה מעשיר, יאמר לו העשיר "צא לעבוד", אבל אם יבוא אדם חולני חבול ומוכה בוודאי שיתנו לו כסף בלי תביעה למה אינו עובד, כך גם דבעלמא הקב"ה דורש שאנחנו נתחיל לשוב ואז יעזור לנו, אבל הקרא ד"השיבנו" נא' בסוף איכה, היינו דלאחר כל המכות והיסורים כבר אין תביעה כזו אלא הקב"ה יתחיל.
והנמשל לדורינו ולשנה האחרונה ברור.

דרופתקי דאורייתא
הודעות: 2509
הצטרף: ה' דצמבר 20, 2018 2:05 pm

Re: וידוי בק"ש שעל המטה בליל יוהכ"פ

הודעהעל ידי דרופתקי דאורייתא » ב' ספטמבר 28, 2020 11:21 pm

יוסף חיים אוהב ציון כתב:
יוסף חיים אוהב ציון כתב:האם אומרים? ראיתי איש מצליח ופסק"ת .עוד מקורות.

כעת ראיתי בקדוש בציון לא לומר.


ראה מה שהובא בזה בגליון אמרי יעקב חיים שהעלתי כאן https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f ... 01#p660401

אברך
הודעות: 556
הצטרף: ד' מאי 05, 2010 12:13 am

פתיחת הארון בפיוטים, האם יש ענין סגולי בפתיחה עצמה

הודעהעל ידי אברך » ג' ספטמבר 29, 2020 1:14 am

כידוע יש פיוטים שאומרים בחזרת הש"ץ כשהארון הקודש פתוח.
אצלנו בבית הכנסת נהוג שהגבאי מכבד כל פעם אדם אחר לפתוח את הארון, האם יש ענין בפתיחה זו?
מה שיודע שיש ענין בפתיחה של כל נדרי או של נעילה, מסתמא ענין סגולי,
השאלה אם יש ענין גם בכל פתיחת הארון, או שהענין שהארון יהיה פתוח, ואין בזה כבוד בפתיחה עצמה?

סדנא דארעא
הודעות: 345
הצטרף: ו' מאי 08, 2020 10:29 am

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בעניני אלול וימים נוראים ◆

הודעהעל ידי סדנא דארעא » ג' ספטמבר 29, 2020 9:46 am

ב'אבינו מלכנו':
'אבינו מלכינו כלה דבר וחרב ורעב ושבי ומשחית ועון ושמד מבני בריתך'.
נשאלתי, מה השייכות של עון שהוא לכאו' בקשה רוחנית, בין כל הבקשות הגשמיות של דבר וחרב וכו'?

ישראליק
הודעות: 2116
הצטרף: ב' ספטמבר 03, 2012 8:18 pm

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בעניני אלול וימים נוראים ◆

הודעהעל ידי ישראליק » ג' ספטמבר 29, 2020 10:05 am

ראה בסידור מה"ר שבתי סופר מפרעמישלא [מבוא, ליקוטים, מילואים, נספחות] עמוד רנא

סדנא דארעא
הודעות: 345
הצטרף: ו' מאי 08, 2020 10:29 am

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בעניני אלול וימים נוראים ◆

הודעהעל ידי סדנא דארעא » ג' ספטמבר 29, 2020 10:11 am

ייש"כ.

אור עולם
הודעות: 1343
הצטרף: ד' ספטמבר 02, 2020 8:26 pm
מיקום: "שבתי בבית הוי"ה כל ימי חיי"

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בעניני אלול וימים נוראים ◆

הודעהעל ידי אור עולם » ג' ספטמבר 29, 2020 12:41 pm

ישראליק כתב:
סדנא דארעא כתב:ב'אבינו מלכנו':
'אבינו מלכינו כלה דבר וחרב ורעב ושבי ומשחית ועון ושמד מבני בריתך'.
נשאלתי, מה השייכות של עון שהוא לכאו' בקשה רוחנית, בין כל הבקשות הגשמיות של דבר וחרב וכו'?


ראה בסידור מה"ר שבתי סופר מפרעמישלא [מבוא, ליקוטים, מילואים, נספחות] עמוד רנא

א. ה"ה גם ב"אבינו מלכינו כבוש..." שבחזרת הש"ץ.
ב. האם מישהו יוכל להעלות מסידור הרש"ס הנ"ל?
ג. בעניי חשבתי שהוא להזכיר לנו ששורש כל הצרות הגשמיות הנ"ל נעוץ ב"עוון". (התעוררתי לזה השנה כשכמעט כל החזנים האריכו מאד ב"מגיפה", וחשבתי לעצמי כמה צער היה נחסך מאיתנו אילו היינו מאריכים כך ב"עוון"...)

סדנא דארעא
הודעות: 345
הצטרף: ו' מאי 08, 2020 10:29 am

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בעניני אלול וימים נוראים ◆

הודעהעל ידי סדנא דארעא » ג' ספטמבר 29, 2020 12:43 pm

מצו"ב.
סידור ר' שבתי.jpg
סידור ר' שבתי.jpg (304.71 KiB) נצפה 15150 פעמים

אור עולם
הודעות: 1343
הצטרף: ד' ספטמבר 02, 2020 8:26 pm
מיקום: "שבתי בבית הוי"ה כל ימי חיי"

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בעניני אלול וימים נוראים ◆

הודעהעל ידי אור עולם » ג' ספטמבר 29, 2020 12:45 pm

ייש"כ

סדנא דארעא
הודעות: 345
הצטרף: ו' מאי 08, 2020 10:29 am

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בעניני אלול וימים נוראים ◆

הודעהעל ידי סדנא דארעא » ג' ספטמבר 29, 2020 12:55 pm

אור עולם כתב:ג. בעניי חשבתי שהוא להזכיר לנו ששורש כל הצרות הגשמיות הנ"ל נעוץ ב"עוון". (התעוררתי לזה השנה כשכמעט כל החזנים האריכו מאד ב"מגיפה", וחשבתי לעצמי כמה צער היה נחסך מאיתנו אילו היינו מאריכים כך ב"עוון"...)

כעי"ז בס' ברוך שאמר:
ברוך שאמר.jpg
ברוך שאמר.jpg (167.24 KiB) נצפה 15144 פעמים

סדנא דארעא
הודעות: 345
הצטרף: ו' מאי 08, 2020 10:29 am

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בעניני אלול וימים נוראים ◆

הודעהעל ידי סדנא דארעא » ג' ספטמבר 29, 2020 2:36 pm

מדוע בעת תפילת נעילה שהוא זמן נעלה ונשגב, אין אומרים את הוידוי הארוך "על חטא"? (עפ"י פשט)

אשרי יושבי ביתך
הודעות: 2090
הצטרף: ב' מרץ 16, 2020 1:29 pm

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בעניני אלול וימים נוראים ◆

הודעהעל ידי אשרי יושבי ביתך » ג' ספטמבר 29, 2020 2:42 pm

בענין השאלה על אמירת "עוון", מצאתי במחזור של מהדורת "אוצר הראשונים" (עמ' 254) שנדפס שם ביאור מדקדוקי הרא"ך,

ראה כאן: https://tablet.otzar.org/book/book.php? ... agenum=254

סדנא דארעא
הודעות: 345
הצטרף: ו' מאי 08, 2020 10:29 am

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בעניני אלול וימים נוראים ◆

הודעהעל ידי סדנא דארעא » ג' ספטמבר 29, 2020 2:55 pm

כמעט מילה במילה ממה שהובא לעיל מסידור ר' שבתי.

אשרי יושבי ביתך
הודעות: 2090
הצטרף: ב' מרץ 16, 2020 1:29 pm

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בעניני אלול וימים נוראים ◆

הודעהעל ידי אשרי יושבי ביתך » ו' אוקטובר 02, 2020 2:04 am

סדנא דארעא כתב:מדוע בעת תפילת נעילה שהוא זמן נעלה ונשגב, אין אומרים את הוידוי הארוך "על חטא"? (עפ"י פשט)


הנה שמעתי לבאר בזה באופן פשוט, דהרי בעצם זמן תפילת נעילה הוא רק כשחמה בראשי אילנות. ומבואר בשעה"צ (סי' תרכג סק"ה) שלא יתחיל קודם פלג המנחה. ופלג המנחה – אם זה שעה ורביע קודם השקיעה, אז צריך לגמור לפני השקיעה (כ"כ הט"ז). וגם לאחרונים דס"ל דאפשר לגמור אחר השקיעה - קודם צאה"כ, אבל מ"מ צריך להתחיל שעה ורביע סמוך לצאה"כ. וגם למנהג שמתחילים שעה ורביע קודם השקיעה – ואפשר לגמור עד צאה"כ של הגאונים, מ"מ צריך לגמור את הנעילה גם של יחיד וגם של ש"ץ (חזה"ש אמנם יש מקילין, אבל ודאי שלכתחילה עדיף, ועיקר הזמן זה ביום). וגם במ"ב כ' שהעיקר כסברא ראשונה שצריך לגמור הנעילה לפני צאה"כ (גם החזה"ש).

וא"כ בזמן הזה של שעה ורביע צריך להספיק גם תפילת לחש וגם חזה"ש וכל תוספותיה, ולכן לא יכלו להאריך כ"כ. וא"כ כיון שבאמירת "אשמנו, בגדנו וכו'" יצא כבר יד"ח וידוי (כמבו' במ"ב סי' תר"ז סקי"ב בשם הטור שעל חטא זה רק מנהג ולא מדינא, ומקורו רק מסידור ר"ע גאון ובסדר תפלה להר"מ), ולכן יתכן שלא נהגו להאריך בזה, ודו"ק.

סדנא דארעא
הודעות: 345
הצטרף: ו' מאי 08, 2020 10:29 am

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בעניני אלול וימים נוראים ◆

הודעהעל ידי סדנא דארעא » א' אוקטובר 04, 2020 1:35 pm

ייש"כ.
אמנם ראיתי בספר מפניני הרב (עמוד קע"ח) שהביא שנראה שאי"ז הטעם הנכון ופי' שם באו"א, יעו"ש.
אולם נראה שכן תי' הגרח"ק שליט"א בכת"י שהובא בקונטרס תפילה ורפואה (ע' כ"ג) כשנשאל ע"כ ענה שאין אומרים על חטא בנעילה "כי אין פנאי, שצריך להסמיכה בנעילת שערים".

דרומי
הודעות: 9024
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בעניני אלול וימים נוראים ◆

הודעהעל ידי דרומי » ד' אוגוסט 11, 2021 11:25 am

יכול להיות שכבר שאלתי פעם בפורום, אולם עתה איני מוצא:

האם היו ששללו את אמירת הפיוט של עשרת הרוגי מלכות במוסף של יום הכפורים?

אם כן, מי הם ומה טעמם ועד כמה עשו מזה 'ענין'?

נוריאל עזרא
הודעות: 1851
הצטרף: א' אפריל 12, 2020 1:00 am
שם מלא: נוריאל עזרא

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בעניני אלול וימים נוראים ◆

הודעהעל ידי נוריאל עזרא » ד' אוגוסט 11, 2021 11:58 am

[quote="דרומי"]יכול להיות שכבר שאלתי פעם בפורום, אולם עתה איני מוצא:
/quote]
viewtopic.php?f=30&t=1994&p=661043&hilit=%D7%94%D7%A4%D7%99%D7%95%D7%98+%D7%A9%D7%9C+%D7%A2%D7%A9%D7%A8%D7%AA+%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%92%D7%99+%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA#p661043

על פניו לא נראה שענו לך שם.

יעקל
הודעות: 1170
הצטרף: ג' אפריל 05, 2022 12:09 pm

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בעניני אלול וימים נוראים ◆

הודעהעל ידי יעקל » א' ספטמבר 11, 2022 11:11 pm

מה הוא מקור מנהג חב"ד (ואולי אצל רוב החסידים) שבאלול תוקעים קשר"ק קש"ק קר"ק דלא כמנהג אשכנז שמסתפקים בקשר"ק, וגמרנו ?

לבי במערב
הודעות: 9199
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:58 pm
מיקום: עקב צמצום שהותי כאן בע"ה, לענינים נחוצים - נא לפנות בהודעה פרטית. תודה מראש.

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בעניני אלול וימים נוראים ◆

הודעהעל ידי לבי במערב » ב' ספטמבר 12, 2022 7:17 am

ראה 'אוצר מנהגי חב"ד - אלול' ע' ז (ושם גם מנה את הקהלות הנוהגות כך).

יעקל
הודעות: 1170
הצטרף: ג' אפריל 05, 2022 12:09 pm

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בעניני אלול וימים נוראים ◆

הודעהעל ידי יעקל » ב' ספטמבר 12, 2022 4:10 pm

כידוע שהרב מלבי"ם טרח להעמיד את כל דרשות חז"ל בתשבע"פ על בוריין ועל תילן במקראות התורה שבכ"ת, איפה דיוקי ודקדוקי חז"ל מרומזים בכתובים, ע"פ דקדוק לשון הקודש וכפלי הלשון וכו'...

כתוב בתורה ובכתה את אביה וגו' ירח ימים, ואי' בספר הזוהר דא היא ירחא דאלול. איפה מרומז בפסוק שמדבור בחודש אלול בדווקא, ולא בחודש אב, או תשרי ?

ובפרט שהקשר המצווה הזאת של יפ"ת אינו הקשר או אווירה של תשובה או עשי"ת וכדו', אלא הקשר של שעת חירום, של תאווה שקשה להשתלט עליה, של היפך ההתאפקות, דווקא כאן מצא הרשב"י לדרוש "דא היא ירחא דאלול" ?

יעקל
הודעות: 1170
הצטרף: ג' אפריל 05, 2022 12:09 pm

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בעניני אלול וימים נוראים ◆

הודעהעל ידי יעקל » ב' ספטמבר 12, 2022 11:20 pm

למה בנוסח אשכנז השמיטו את נוסח ר"ע א"מ אבינו אתה (כמובא בש"ס תענית שע"י זה אתא מיטרא) ?

לכאו', המשפט הזה הינו יסודי בנוסחאות הימים הנוראים, כמ"ש אם כבנים אם כעבדים...?

יעקל
הודעות: 1170
הצטרף: ג' אפריל 05, 2022 12:09 pm

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בעניני אלול וימים נוראים ◆

הודעהעל ידי יעקל » ב' ספטמבר 12, 2022 11:44 pm

מאיפה מקור המנהג של הרה"ק מצאנז זי"ע שלא לומר לדוד ה' וגו' באלול כנהוג ברוב תפוצות ישראל ?

אשמח למ"מ


חזור אל “אלול וימים נוראים”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 49 אורחים