כדכד כתב:אין הבדל בין קבלה ברצון לבין עת רצון. אלו פשוט דברים שונים בתכלית. הקבלה ברצון מתייחסת לתפלה עצמה והעת רצון היא עת רצון כללית ולא רק ביחס לתפלה המסויימת הזו
איזה משמעות יש לעת רצון מלבד שהתפילה בו נשמעת?
כדכד כתב:אין הבדל בין קבלה ברצון לבין עת רצון. אלו פשוט דברים שונים בתכלית. הקבלה ברצון מתייחסת לתפלה עצמה והעת רצון היא עת רצון כללית ולא רק ביחס לתפלה המסויימת הזו
יעקל כתב:לכאור' תפילת מעין שבע של ר"ה נראית סיכום מברכות הש"ע היומיות, החל מתקע בשופר ועד את צמח דוד.
מה נתווסף בובכן תן פחדך וכו' מה התחדש כאן ? סה"כ אותו דבר וכמעט אותן בקשות רק בניסוח אחר...
כן, אכן, יש לנו תפילת ר"ה ג' פעמים ביום...
כדכד כתב:לדעת ריב"נ מלכויות אומרים בברכת קדושת השם ולא בברכת קדושת היום כדעת ר"ע וכהלכה. כנראה הוא מתכוון שהתפלה שמוסיפים בקדושת השם היא ע"פ שיטת ריב"נ שאומרים שם מלכויות
צורב מתחיל כתב:יעקל כתב:לכאור' תפילת מעין שבע של ר"ה נראית סיכום מברכות הש"ע היומיות, החל מתקע בשופר ועד את צמח דוד.
מה נתווסף בוםבכן תן פחדך וכו' מה התחדש כאן ? סה"כ אותו דבר וכמעט אותן בקשות רק בניסוח אחר...
כן, אכן, יש לנו תפילת ר"ה ג' פעמים ביום...
הלא בגמ' בסוגי' של סדר ברכות שמו"ע תלו להדי' את הסדר בסדר הגאולה העתידה. ואם כך מוכרח שכל ברכה שבנויה אף היא על סדר הגאולה תהי' דומה לה.
מה שצריך עיון בזה הוא שינוי סדר הבקשות.
אברך כתב:ישנם תפילות שנכנסו לתפילה לא מאנשי כנה"ג אלא במשך הדורות,
נראה שכל שבת אנו אומרים בקבלת שבת את כל המזמורים אף שאין זה מעיקר נוסח התפילה, וישנם פיוטים שנתחברו ממש ע"י האחרונים.
אינני יודע את מנהג העולם, אבל תמיד חשבתי לעצמי שמי שאיחר וחיסר אין ענין גדול להשלים, זה לא כמו פסוקי דזימרא וכדו'.
השאלה בסליחות אם אדם חיסר איזה קטע, האם יש ענין להשלים, כמובן שאדם שמעונין מעצמו להתחזק ולומר את כל הפיוטים כיון שזה מחזק אותו, ודאי שיש ענין. השאלה אם צריך להקפיד על כך.
יש על זה בפוסקים?
יעקל כתב:צורב מתחיל כתב:יעקל כתב:לכאור' תפילת מעין שבע של ר"ה נראית סיכום מברכות הש"ע היומיות, החל מתקע בשופר ועד את צמח דוד.
מה נתווסף בוםבכן תן פחדך וכו' מה התחדש כאן ? סה"כ אותו דבר וכמעט אותן בקשות רק בניסוח אחר...
כן, אכן, יש לנו תפילת ר"ה ג' פעמים ביום...
הלא בגמ' בסוגי' של סדר ברכות שמו"ע תלו להדי' את הסדר בסדר הגאולה העתידה. ואם כך מוכרח שכל ברכה שבנויה אף היא על סדר הגאולה תהי' דומה לה.
מה שצריך עיון בזה הוא שינוי סדר הבקשות.
לא, לדעתי מה שצריך עיון הוא גם הניסוח השונה וה"חגיגי"
צורב מתחיל כתב:שמעתי השבוע מידיד עפ"י דברי הגר"א המובאים באבן שלמה פרק י"א אות י'. דמועדי חודש תשרי ע"ש לעת"ל (שהוא אחר ימות המשיח) ר"ה כנגד יום הדין הגדול. יו"כ כנגד וזרקתי עליכם מים טהורים. סוכות כנגד שבע חופות שישהי' לכאו"א. ושמנ"ע כנגד ... (לא זוכר לצערי). ושם בהערה (מד' הגר"א או מהר"י מלצאן?) דזה ענין בקשת ובכן תן פחדך.
ועפי"ז אמר ידידי הנ"ל דסדר הבקשות דבברכת שמו,ע הם כנגד ימות המשיח, ואז איבוד הרשעים הוא מוקדם יותר וכו', אבל התפילה דר"ה היא כנגד לעת"ל שאז הסדר וכל המהלך שונה.
שומר כתב:האם אומרים שלום עליכם ואשת חיל
גם יל"ע בטעמו של הלבוש, והלא גם ביוהכ"פ הנוסח שלנו הוא "והנחילנו וכו' וטהר לבנו וכו' כי אתה סלחן" אף דלא סמכינן אמת לאמת.גנזך כתב:בר"ה שחל להיות בשבת אומרים את תיבות "וטהר לבנו וכו' אחר והנחילנו ודלא כמו כל שבת שחל להיות ביו"ט, והטעם לזה כתב הלבוש סי' תקפב וז"ל ומשנין הנוסח משאר המועדים לומר וטהר בסוף, כדי לסמוך מלת באמת לכי אתה וכו'. ע"כ. אולם דא עקא שבנוסחאות קודמים הנוסח הוא כבכל יו"ט כמבואר במחזור ויטרי סי' שמט' וז"ל 'ואם שבת הוא יאמר 'וטהר לבנו לעבדך באמת והנחילנו ד' אלהינו באהבה וברצון שבת קדשך כי אתה אלהים אמת ודברך מלכינו אמת וקיים לעד ברוך אתה ד' מלך על כל הארץ מקדש השבת וישראל ויום הזכרון'. וכן הוא בספר המנהגים טירנא 'ואומרים בשבת רצה במנוחתינו וקדשינו וכו' ואחר לעבדך באמת קודם כי אתה, אומרים והנחילינו ד' אלוקינו באהבה וברצון שבת קדשך'. וכן הוא בסידור רע"ג.
א"כ מתי אירע השינוי, והלא הלבוש לא משנה את הנוסח אלא רק נתן ביאור לנוסח השונה
עושה חדשות כתב:האם יש 'דין' בין ר"ה ליוהכ"פ, או שהדין אינו אלא בר"ה ויו"כ ולא בימים שבינתיים.
הראני חכ"א כמה מקורות בזה, אשמח אם יש עוד.
רש"י:ואמר רבה בר חיננא סבא משמיה דרב: כל השנה כולה אדם מתפלל האל הקדוש, מלך אוהב צדקה ומשפט, חוץ מעשרה ימים שבין ראש השנה ויום הכפורים שמתפלל המלך הקדוש והמלך המשפט... שנאמר: ויגבה ה' צבאות במשפט והאל הקדוש נקדש בצדקה. אימתי ויגבה ה' צבאות במשפט - אלו עשרה ימים שמראש השנה ועד יום הכפורים, ...
המלך הקדוש - לפי שבימים הללו הוא מראה מלכותו לשפוט את העולם...
עושה חדשות כתב:האם יש 'דין' בין ר"ה ליוהכ"פ, או שהדין אינו אלא בר"ה ויו"כ ולא בימים שבינתיים.
הראני חכ"א כמה מקורות בזה, אשמח אם יש עוד.
יש להבין הלא כל יו"ד ימים מראש השנה ועד יום הכפור הם ימי דין כנודע ואיך הם מסוגלים לצעקה ותשובה ורחמים יותר מכל ימי השנה.
מן הדרום כתב:מסיבה כלשהי רצה רב לדרוש לפני אבינו מלכנו של מנחה ולא לפני נעילה, האם יש בעיה,
כנ"ל- היה מקרה כדי לרומם ציבור שהיה במצב לא טוב עקב מלחמה רצו לדרוש בחג לפני הלל, האם זה בסדר?
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 98 אורחים