פורום אוצר החכמה

ידועה אימרה חסידית, שבראש השנה החל בשבת 'מוכרח' הקב"ה לכתוב את עמו לחיים, שהרי אין מחללים את השבת אלא על פיקוח נפש בלבד.
מישהו יכול להפנות אותי למקור הענין?

ביום הכיפורים ייחתמון - היתכן שהוא מחלל את יום הכיפורים?.
יש לציין שמה שכתוב במחזור ביום הכיפורים ייחתמון אין לה מקור בחז"ל - אך על כל פנים כך כתוב במחזור.

חכם באשי כתב:ידועה אימרה חסידית, שבראש השנה החל בשבת 'מוכרח' הקב"ה לכתוב את עמו לחיים, שהרי אין מחללים את השבת אלא על פיקוח נפש בלבד.
מישהו יכול להפנות אותי למקור הענין?

בשם הקדושת לוי
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?61315&page=21

בשם הקדושת לוי

ומה בנוגע ליום הכיפורים
דרך אגב מנין לנו שהקב"ה שומר שבת - רש"י מפרש "קידשו במן" ותו לא וראה מורה נבוכים בארוכה

חכם באשי כתב:ידועה אימרה חסידית, שבראש השנה החל בשבת 'מוכרח' הקב"ה לכתוב את עמו לחיים, שהרי אין מחללים את השבת אלא על פיקוח נפש בלבד.
מישהו יכול להפנות אותי למקור הענין?

בברכת ראובן שלמה <דרשות עה"ת> מהד' תנינא (קיים באוצר)עמ' תה-תו, מביא כן בשם ליקוטים חדשים שבסוף קדושת לוי.
וראה עוד שם מה דמביא על זה מברכת שמעון (ר"י טשיבין) על מועדים.

עתה נזכרתי שכבר היה אשכול בענין,
viewtopic.php?f=17&t=1903&start=0&st=0&sk=t&sd=a

יש לציין שמה שכתוב במחזור ביום הכיפורים ייחתמון אין לה מקור בחז"ל - אך על כל פנים כך כתוב במחזור.

ר"ה טז א ואדם נידון בר"ה וגזר דין שלו נחתם ביוה"כ

ראה כף החיים
גם יש לבדוק אם המדובר שם בגמ' כלפי בינונים.
אין הספרים תחת ידי כעת

אני לא יודע למה אתה מתכוון
יש מחלוקת באחרונים אם רק בינונים נחתם דינם ביוה"כ, או כו"ע וזה תלוי איך ללמוד בסוגייא.
מ"מ מקור בחז"ל וודאי שיש.

במחזור משמע דכולם נחתמים ביום הכיפורים ועל זה אמרתי שאין לה מקור - אם כי שאתה בהחלט צודק - וסתמתי את דברי בגלל הנטבוק

עיין שו"ת מהר"ם שיק סימן ש שהקשה דצדיקים ורשעים נכתבים ונחתמים בר"ה ובינונים תלויים ועומדים עד יום כיפור זכו נכתבים ונחתמים לחיים וכו' ואם כן מי נכתב בר"ה ונחתם ביום כיפור עי"ש.
ועיין כף החיים סימן תקפ"ג ס"ק ס"ג ע"ש.
לזה התכוונתי [ואתכם הסליחה שקיצרתי למעלה ולא פירטתי כוונתי].

כלומר אין דבר כזה בחז"ל שיש מישהו הנכתב בר"ה ונחתם ביום הכיפורים - מקווה שהובנתי

עיין ביהגר"א ס"ס תקפב

עלינו להבדיל בין נידון בר"ה לנכתב בר"ה - המהר"ם שיק שואל שאין בגמ' דבר כזה נכתב בר"ה ונחתם ביוה"כ - הגר"א מדבר שם לגבי איך לברך בר"ה איש את רעהו לשנה טובה תכתב ותחתם לאלתר לחיים טובים וכו' - ואם כוונתך לומר שמדברי הגאון יש ראיה נגד המהר"ם שיק הדבר צריך ישוב.
לא חשבתי בכיוון הזה.

דברי בעל 'קדושת לוי' מצויים ב: קדושת לוי השלם, ג, לקוטים חדשים, לראש השנה, ירושלים תשיח, עמ' תקכ.
ושם צויין המקור: אמרי צדיקים, וכנראה הכוונה לספרו של ר' צבי לבטוב המצוי באוצר, אבל אין בו אפשרות חיפוש (בגירסה שבידי),
האם מישהו יכול למצוא את הענין בתוך הספר 'אמרי צדיקים'?

הגר"א אומר שם שבדין עוה"זכו"ע נישונים בר"ה ונחתמים ביום הכיפורים, ואם הבנתי נכונה ע"ז היה הדיון על החתימה ביוה"כ.

אני באמצע לבדוק את הסוגיא איך דברי המהר"ם שיק מסתדר עם דברי הגר"א
בזמנו לא ראיתי מי שמקשר ביניהם והתעוררתי לזה בעקבות דברי רבי אוצר - אני חייב לבדוק את הסוגיא מהתחלה.
דרך אגב בעניין דין לעולם הזה הרי יש בזה אריכות גדולה בשער הגמול לרמב"ן.
האם הכוונה צדיק בדינו או צדיק ממש שהרי ראינו צדיק ורע לו.

ראה טור סוף סימן תקפ"ב וברמ"א שם ובמג"א סק"ח ומה שהביא מהרמ"ע מפאנו בעשרה מאמרות וכן עיין בלבוש ובמטה אפרים קיצושו"ע שיש לומר תכתב ותחתם ובכה"ח אות כ' מה שהאריך בזה.
ועל מה שהאריך שם בביאור הגר"א האריכו זה הרבה מאוד לדון בדבריו.

חכם באשי כתב:דברי בעל 'קדושת לוי' מצויים ב: קדושת לוי השלם, ג, לקוטים חדשים, לראש השנה, ירושלים תשיח, עמ' תקכ.
ושם צויין המקור: אמרי צדיקים, וכנראה הכוונה לספרו של ר' צבי לבטוב המצוי באוצר, אבל אין בו אפשרות חיפוש (בגירסה שבידי),
האם מישהו (בעל גירסה מתקדמת לשלי) יכול למצוא את הענין בתוך הספר 'אמרי צדיקים'?

אנא!

גם בגירסא 9 אין בו חיפוש. אבל זה רק 54 עמודים...

תודה לך.
נכון שמדובר רק ב-54 עמודים, אבל הטקסט שם צפוף ביותר, ועם כל זאת עברתי פעמיים על הספר ועדיין לא מצאתי!

ד"א
יש דבר אחר על כביכול הכרח
והוא לגבי צדקה שאיתא בגמ' שאלמלא מקרא כתוב אי אפשר לאומרו דצדקה הוא כמלוה ה' וקרא עבד לווה לאיש מלוה (באיזור דף י ב"ב)

ובר"ה מבקשים מכח זה שיעבור הקב"ה מכסא דין לכסא רחמים מכח דינא דעבד לווה (אולי אני מעוות הדברים ואיני זוכר כ"כ)

חכם באשי כתב:דברי בעל 'קדושת לוי' מצויים ב: קדושת לוי השלם, ג, לקוטים חדשים, לראש השנה, ירושלים תשיח, עמ' תקכ.
ושם צויין המקור: אמרי צדיקים, וכנראה הכוונה לספרו של ר' צבי לבטוב המצוי באוצר, אבל אין בו אפשרות חיפוש (בגירסה שבידי),
האם מישהו יכול למצוא את הענין בתוך הספר 'אמרי צדיקים'?

הקפצה.
עדיין לא מצאתי את הענין בתוך ספר 'אמרי צדיקים', מישהו יכול לעזור לי?
תודה רבה מראש!

ידוע אימרה של הקדושת לוי זי"ע הנ"ל והובא בהרבה מקומות בספרי החסידות

המקור כרגע מצאתי "תולדות קדושת לוי"
אות ס"ב ראה צילום

תודה רבה לך, חיס. אבל עדיין לא נושעתי.

ב'קדושת לוי' הובא כך:

הנה תמיד כשחל ראש השנה להיות בשבת קודש, היה מרגלא בפי אותו צדיק זי"ע להמליץ בעד ישראל ולומר: רבונו של עולם! השתא צריך אתה לכתוב את כל ישראל לחיים, כי אם לא כן, ח"ו, האיך אתה רשאי לכתוב בשבת, הלא הוא חלול שבת. אבל לחיים, רשאי אתה לכתוב, כי פיקוח נפש דוחה את השבת

והמעיין יראה שיש הבדל גדול בין המובאה לצילום שהביא 'חיס'.

אכן יש הבדל, אם ביו"ט שלא חל בשבת כן מותר, ואולי הטעם לחלק כי הדין הוא מצות היום, אבל שבת אינו דוחה מטעם זה.
אבל בנוסח הצילום עצמו יש סתירה, שתחילה אומר שזה שייך בכל ר"ה, אך לפי המובא אח"כ בסוגריים על "יו"ט של ר"ה שחל להיות בשבת" משמע שדוקא בשבת כך הוא.

הבונה, אכן, עמדת על בעייתי. ואכתוב את הדברים יותר ברור:
בקדושת לוי השלם, ג, לקוטים חדשים, לראש השנה, ירושלים תשי"ח, עמ' תקכ, בשם ספר 'אמרי צדיקים'.

הנה תמיד כשחל ראש השנה להיות בשבת קודש, היה מרגלא בפי אותו צדיק זי"ע להמליץ בעד ישראל ולומר: רבונו של עולם! השתא צריך אתה לכתוב את כל ישראל לחיים, כי אם לא כן, ח"ו, האיך אתה רשאי לכתוב בשבת, הלא הוא חלול שבת. אבל לחיים, רשאי אתה לכתוב, כי פיקוח נפש דוחה את השבת

וכנראה הכוונה לספר 'אמרי צדיקים' שכתב ר' צבי לבטוב, המביא שם שמועות רבות מרבו, רל"י מברדיטשוב, ונדפס בזיטאמיר תרס"א. אך עדיין לא מצאתי שם את הדברים.
והתמיהה ברורה: מדוע רל"י מברדיטשוב טען את הדברים דווקא בראש השנה שחל בשבת, הרי גם בראש השנה החל בימות החול אסורה הכתיבה שלא במקרה של פיקוח נפש. וכבר עמד על כך רב"ש שניאורסון, ברכת שמעון, ב (מועדים), ענייני ראש השנה, ירושלים תשנ"ב, עמ' טו. ויישובו דחוק.

והנה טיעונו של רל"י מברדיטשוב הובא בניסוח שונה ב'תולדות ועניינים שונים של רבינו המחבר קדושת לוי' (סי' סב), שהוסיף רצ"א קאליש במהדורתו ל'קדושת לוי' (קדושת לוי השלם, מונקאטש תרצט, דף קנג ע"ד, סי' סב):

אמר פעם אחת בראש השנה, רבש"ע, אם תכתוב את עמך ישראל בספרן של צדיקים, הרי טוב, אין כאן חילול יום-טוב, שפיקוח נפש דוחה אפילו שבת החמורה. ואם אין כן בדעתך, ח"ו, אומר אני, לוי יצחק הרב מבארדיטשוב, שאסור לך על-פי התורה לכתוב ביום-טוב.

מלשון הדברים משמע, שרל"י מברדיטשוב נקט את הטיעון לאו דווקא בראש השנה שחל בשבת אלא בראש השנה 'רגיל', כזה שחל בימות החול, וממילא מסולקת התמיהה. אמנם איני יודע מנין נטל רצ"א קאליש את הניסוח שהביא, שלא גילה את מקורותיו (ראה, שם, בראש ה'תולדות', דף קג ע"א: "אסוף אספתי קצירי אמרים... כולם ממקורות נאמנים.... לא הצבתי ציונים... מבטן מי יצאו הדברים... כי כולם כבר נודעים ומקובלים..."), אך נראה שהוא גם הכיר את הניסוח שהביא ר' יצחק לבטוב ולכך הוסיף (בסוגריים מרובעים) את הביאור הבא:

ופי' בזה: יום טוב של ראש השנה שחל בשבת. כלומר, אז הוא יום טוב שאיסור שבת נוסף ואסור לכתוב רק מטעם פקוח נפש לצדקנו בדין וממילא הוא יום-טוב.

אך לאמיתו של דבר לא הבנתי את הסברו.

- - -

בינתיים אחד מחכמי הפורום גילה את מקור הנוסח הראשון, והוא אינו ב'אמרי צדיקים'. בהמשך, אי"ה, אעלה את הדברים.

ראיתי בינתיים שב'ברכת אברהם' לר' א.מ. אלברט שנודע כבקיא גדול במקורות, מביא את האימרה בשם ס' 'דברי שלום' (קוידינוב) שהביא כך בשם הקדו"ל.
הספר ד"ש לא נמצא בגירסת האוצר שלי. אי מי מוכן להעלות מהאוצר בגירסאות המתקדמות?

תודה על ההפנייה.
והנה מצאתיו ב'דברי שלום', וילנא תרמב, דף סד ע"א

מקורו של הקטע שב'ליקוטים חדשים' הנ"ל אינו ספר 'אמרות צדיקים' אלא ספר 'גאולת ישראל' (דף יד ע"א, סי' כב).
ותודתי לאחד מחכמי הפורום שהפנני לכך.


ואגב, אני מחפש לראות את הדברים במהדורה הראשונה של 'גאולת ישראל', אוסטהרא תקפ"א. מהדורה זו לא מצאתיה ברשת.

חכם באשי כתב:ואגב, אני מחפש לראות את הדברים במהדורה הראשונה של 'גאולת ישראל', אוסטהרא תקפ"א. מהדורה זו לא מצאתיה ברשת.

עתה הודעיני אחד מידידיי היושב בבית עקד הספרים... שהענין נמצא בדפוס הראשון, בדף יג ע"א, מילה במילה (פרט לשני שינויי כתיב זניחים).

במאמרו של הרב י"י סטל הי"ו, בהמעיין תשרי תשע"ד, הוא מציין למקבילה של אימרה זו בפיוט של הקליר "אדיר בעוז שבעה", פיוט שנועד לראש השנה שחל בשבת.

בין השיטין של המאמר (ויעו"ש מתק דבריו), נפלאתי מלהבין את הקביעה שרבי לוי יצחק מברדיטשוב זי"ע לא הכיר פיוט זה, וכיוון ברעיונו לדעת רבי אליעזר הקליר, והלא האריז"ל כבר היה משורר את פיוטי הקלירי. האם פיוט זה הגיע לידינו מאוחר יותר, או מה?

פיוטי הקלירי המובאים במאמר לא נתקבלו במחזור האשכנזי-צרפתי ושרדו רק בגניזה הקהירית, ולפיכך אין ספק שרל"י מברדיטשוב לא הכירם.

בפיוט הקלירי מונה כמה וכמה טעמים מדוע לגזור הדין לחיים, וביניהם

עוברי כבנומרון/ מלטם מחרון/ כי אין לחרות בשבת

מנין לקלירי שאין לכעוס בשבת?

ידוע לי המובא מתיקו"ז: "... דלא אתקריב תמן עציבו דטחול וכעס דמרה דאיהו נורא דגיהנם דעלה אתמר לא תבערו אש בכל משבתיכם ביום השבת, והכי הוא ודאי דכל מאן דכעיס כאילו אוקיד נורא דגיהנם".

ברזילי כתב:מנין לקלירי שאין לכעוס בשבת?

הוא כנראה למד את זה מהמקור של הת"ז עצמו. שזה לא מתאים בשבת.

חז"ל ציוו כמה דברים משום שלום ביתו, בשביל האוירה של שבת נר ביתו משום שלום בית, וצריך שיאמר עשרתם וכו' בניחותא, וידעת כי שלום אהלך, ובתדב"א רבה (פ"א) שאדם נח בשביעי נתרצה עם בניו ועם בני ביתו, וכן כתבו הרבה חכמי הדורות. ומהקדמונים למשל ספר חסידים תתסג.

ויש לצרף לזה גם שאין דנים בשבת, וכדו'.

לדברי האומרים דר"א הקלירי היינו ראב"ש לק"מ.

מרת אליצור מונה את הדבר הזה בין העניינים המדרשיים שהביא הקלירי בפיוטיו לראש השנה ואינם במדרשים שלפנינו (פיוטי הקלירי לר"ה, מבוא, עמ' 154):

תודה

המעיין תשע"ד