קביעת המקומות בבתי הכנסיות בימים נוראים בעידן הקורונה

[דרופתקי דאורייתא]

קיבלתי

שאלת הרב חיים שולביץ
אופן חלוקת המקומות בימים הנוראים תשפ"א

כאשר בעת הזאת מדובר על צמצום מנין המתפללים בבתי הכנסת ימים הנוראים, ביחס לגודל החלל או לפי אחוזי תפוסה, יש לדון כיצד ראוי לחלק את המקומות, אם בגורל על כל חודש תשרי או לפי ימים או תפילות, או שמא החלוקה תלויה בדיני קדימה, ומי ראוי להקדים, אם הקבועים בתפילות או רוכשי המקומות, או ת"ח ובעלי תפקידים וקשיי יום, והאם ראוי לבטל את עזרת הנשים לצורך האנשים, ועוד?

ובאמת שאלה גדולה היא, במקום שקנו מקומות ישיבה, והרי א"א שישבו כולם כרגיל, את מי יורידו מהספסל? וכן הלאה.

וכמו"כ לגבי עזר"נ, יש לראות כאן viewtopic.php?f=72&t=49928

[אש משמים]

במענה לשאלות גבאי בתי הכנסיות לקראת הימים הנוראים, אם ראוי לסגור את עזרת הנשים על מנת לאפשר הגדלת מקום התפילה בעזרת הגברים, השיב מרן שר התורה הגר"ח קנייבסקי שליט"א: "לא, התפילה שלהם חשובה וצריכים אותה" והורה למצוא פתרונות אחרים כדי להתפלל בלא חשש סכנה.

[גביר]

כאן יש דברים שנוגעים לנושא

[אהרון 37]

בהקשר לעניין של מקומות לנשים.
לא ראיתי אם כבר הוזכר נקודה זו.

יש בתי כנסיות שאין להם קומה מיוחדת לעזרת נשים, אלא קומה אחת, שחלקה הוא עזרת נשים.
יש מקומות שבימים נוראים אז מגדילים את שטח עזרת הנשים, מכיון שיש להם יותר ביקוש מצד ציבור הנשים.
באחד מהמקומות הנ"ל, ראיתי כי השנה הם מודיעים שימכרו מקומות רק לחברי בית הכנסת המשלמים דמי חבר, כמו כן הם מבקשים מאנשים אחרים שלא להגיע לתפילה, כדי לא להרבות באנשים, מאידך את שטח הנשים הם מקיימים גם השנה, וכנראה גם השנה הוא יוגדל כבכל שנה.

ולדעתי בעניין זה יש מקום רב לדון הן מהפן ההלכתי, האם אין בכך הורדה מקדושת בית הכנסת, שהרי ברור שקדושת מקום שמיועד לתפילה בציבור של גברים הוא קדוש בהרבה ממקום שמיועד לנשים המתפללות, וא"כ מי ימר שמותר לקחת שטח שמיועד לתפילת גברים ולהקצותו לנשים, ובכל שנה יל"ד שכיון שיש מספיק מקום לגברים אין בעיה בכך, אבל בשנה שהם מצידם מודיעים שלא ימכרו לכל הגברים מקום, יוצא שהם לוקחים ומיעדים חלק מהבית כנסת של גברים לנשים, אפשר שיש בזה איסור בדבר.

וגם אם מהצד ההלכתי אין כאן איסור גמור, אולי מפני שזה שינוי לזמן, ועוד שיקולים, עדיין יל"ד שאי"ז ראוי.

זאת מעבר לנושא ערכי, שלדעתי הוזנח בחשיבתו,בעניין חשבון הנפש על הקורונה, זה מה שמתקשר להנהגת הגבאים, וההנהגה של יחוד לחברי בית כנסת, שבחלקו מזכיר את הידוע על החסידה שעושה חסד עם חברותיה, אף שברור שיש היגיון וגם מעלות בגישה של העדפת חברי בית הכנסת, ובכלל, לדעתי חלק מחשבון הנפש שהיה ראוי בעניין הקורונה, הוא כל המושג של עד כמה היהדות היא מורכבת מדבר ה', צרוף, ועד כמה חלקים רבים בו קשורים להווי תרבותי, שמקבל קדושה, לפעמים אף יותר מגופי תורה.

[שש ושמח]

זאת מעבר לנושא ערכי, שלדעתי הוזנח בחשיבתו,בעניין חשבון הנפש על הקורונה, זה מה שמתקשר להנהגת הגבאים, וההנהגה של יחוד לחברי בית כנסת, שבחלקו מזכיר את הידוע על החסידה שעושה חסד עם חברותיה, אף שברור שיש היגיון וגם מעלות בגישה של העדפת חברי בית הכנסת, ובכלל, לדעתי חלק מחשבון הנפש שהיה ראוי בעניין הקורונה, הוא כל המושג של עד כמה היהדות היא מורכבת מדבר ה', צרוף, ועד כמה חלקים רבים בו קשורים להווי תרבותי, שמקבל קדושה, לפעמים אף יותר מגופי תורה.

לא הבנתי מה אתה רוצה, ביהכנ"ס מתקיים על המימון של חברי ביהכ"נ, מה יותר הגיוני וצודק מאשר להקדים אותם בקבלת מקום?

[לענין]

לא לשכוח נקודה חשובה נוספת.
חלק גדול ברוחניותם של האמהות של הדור הבא - קרי הנערות של הדור הזה, קניינו הוא בימים הנוראים בעזרת הנשים.
כך שכלפי טענת אהרון 37 צריך לחדד את הנקודה הזאת שהנידון כאן הוא לא שאלה יבשה [של תפילת נשים מול גברים שאינם מחברי בית הכנסת] אלא הרבה גופי תורה תלויים בה. מה רוצים, שבראש השנה הן תקומנה באחת עשרה?

[אהרון 37]

לענין
והיכן יתפללו גברים שאינם מחברי בית הכנסת?

[לענין]

אין לי מושג.
הדבר היחיד שאמרתי זה שבסדרי העדיפויות, אין להם קדימה על הבחורות של הקהילה, ואדרבה.

[אש משמים]

במענה לשאלות גבאי בתי הכנסיות לקראת הימים הנוראים, אם ראוי לסגור את עזרת הנשים על מנת לאפשר הגדלת מקום התפילה בעזרת הגברים, השיב מרן שר התורה הגר"ח קנייבסקי שליט"א: "לא, התפילה שלהם חשובה וצריכים אותה" והורה למצוא פתרונות אחרים כדי להתפלל בלא חשש סכנה.

שמעתי כי כן הורה גם מרן הגרי"ג אדלשטיין שליט"א.

[ש. ספראי]

אין שאלה כאשר אפשר להכניס את כולם.
אז ודאי צריכים לדאוג לכולם.
השאלה בדיני קדימה, ובזה ברור שמי שנחשב לחלק מביהכנ"ס, ע"י קניית מקום קבוע ותשלומים כל השנה כחבר בבית הכנסת, שקודם הוא לאחרים.

ומכיון שהבעל משלם כל השנה דמי חבר, נהוג הרי בכל מקום תמיד שרעייתו ובנותיו זכאיות למקום.
ומה קשור החסידה שדואגת לחברותיה?

הרי גם בפיקו"נ יש משניות בהוריות י"ג של דיני קדימה, ומקום בבית הכנסת אית ביה בעלות וירושה, כמבואר בפוסקים, מג"א וישש וכו', כנודע.

ושערי פתרונות הרי לא ננעלו. מי שלא טורח לשלם ולממן את ביהכנס השכונתי שלו כל השנה, וסבור שהכסף צומח מהאויר והחשמל והגנרטור והמזגן משולם מהשמים, יתכבד להתפלל בחצר ביתו עם מנין מכובד של כל אלו שנוהגים כמותו. או בחצר בית הספר או בחדריו וכו' וכו'. הרי אין חשש שמישהו לא יתפלל בסוף במנין. אלא מאי? לא נח לו להתפלל בחוץ. על חשבון הנשים שבעליהם שילמו כל חודש הוראת קבע לבית הכנסת?!

[אש משמים]

בתי כנסת המוגבלים במקום, ויכולים להפוך את עזרת הנשים לחדר תפילה נוסף לגברים, מה עדיף?

הגאון חכם שלום כהן שליט"א:
"יעשו עוד מנין לגברים בעזרת הנשים, וזה עדיף. ונשים תבואנה לשמוע שופר מבחוץ אם אפשר, או שיעשו תקיעת שופר מיוחדת לנשים".

[שש ושמח]

שמעו נא רבותי דיינים מומחים.
מעשה בביהכ"נ אחד שהחליטו הגבאים לצמצם המקומות בעזרת הנשים בעקבות המצב. אלא ש"משום מה", במקום לחלק את המקומות שנשארו לכל הציבור בשווה, דהיינו שכל משפחה תקבל רק מקום אחד במקום כמה מקומות, או שיקבלו כמה מקומות לחלק מהתפילות, וכדו', החליטו לתת לחלק מהמשפחות מקומות כבכל שנה, הם נשיהם ובנותיהם קטנות וגדולות וכל אשר להם, ולחלק מהמשפחות אין זכות דריסת הרגל בעזר"נ בכל הימים נוראים. וכמובן ש"במקרה" אלו שקיבלו מקום היו רק בני משפחותיהם המורחבות של הגבאים לענפיהם ושבטיהם, ואיש זר לא יקרב אליהם [חוץ ממשפחות בעלי התפלה].
ובא אחד מהמתפללים והפעיל לחצים למיניהם על הגבאים, עד שבאורח פלא נמצא מקום אחד פנוי בעזר"נ עבור בני ביתו.
כעת הוא שואל ממעלתכם, האם ע"פ היושר ראוי לו להציע מקום זה לחלק מהתפילות למשפחות אחרות שלא קיבלו מקום כלל, או שמא כיון שאם היו מחלקים את המקומות כראוי היה מקבל כל אחד מקום אחד לכל התפילות, נמצא שאלו שחטפו שלא כדין חטפו מהאחרים ולא ממנו, וחלקו יישאר בידו.
יורונו המורים ושכרם כפול מן השמים.

[אהרון 37]

מחלק מהתגובות על מה שכתבתי בעניין מי שלא חבר בית כנסת, נראה שיש רבים שבליבם יש רבות על מי שלא משלם דמי חבר.
זה נושא נפרד לדיון, רק אעלה רסיס אחד של מחשבה מתוך כמה שיש לי בעניין, והוא, שכל עוד שברבים מהמקומות אין שקיפות על ההוצאות, והגבאים לא מתמנים בבחירות, ואין לציבור המשלם כמעט כל אמירה, אז יש הרבה מה לערער על עניין התשלום החודשי.

הרי בדרך כלל אף בית כנסת לא ממומן רק מדמי החבר, יש לו מקורות נוספים של מימון, כמו מכירת מקומות לימים נוראים, מכירת עליות וכיבודים, ועכשיו דורשים סכום נוסף מאברכים אביונים, שהתשלום שלהם לא מגיע מרזרבות של כסף, הוא מגיע תמיד על חשבון משהו אחר, למשל, על חשבון עזרה לקרוביו שצריכים עזרה, והיה יכול לעזור להם מדמי המעשרות שהוא רגיל לתת בכל חודש, אך דא עקא, שהמעשרות שלהם כבר תפוסים על ידי התשלום לבית הכנסת, ועל ידי יעדים של צדקה שהבטיחו לו את כל טוב העולם הזה והעולם הבא על ידי ברכות וסגולות, אבל קרובו האביון לא יכול להבטיח לו את זה. אז נכון שלו בינה בידו היה מבין שהשמירה על ההלכה בעניין הקדימויות לצדקה, שווה עשרות מונים מכל הברכות והסגולות גם יחד, אבל האדם לא פועל תמיד לפי השכל, ואם קופות ויעדי הצדקה השונים משקיעים הון רב בפרסום, שמחולק בבתי האברכים, כנראה שהוא משפיע על יעדי הצדקה שלהם.