כתב הרמ"א לומר במוסף של ראש השנה "מלבד עולת החודש ומנחתה ועולת התמיד ומנחתה" וכן "ושני תמידים כהלכתם"
והקשה הנוב"י (או"ח מהוד"ת קכ"ז) שאין 3 עולות תמיד ולכן כתב לא לומר "מלבד עולת החודש ועות התמיד" (וידוע האדר"ת וכן בלוח א"י לומר ככתוב מלבד עולת החודש ...)
ואני לא מבין את קושית הנוב"י הרי בכל חג שיוצא בשבת אומרים גם אחרי פסוקי קרבן החג מלבד עולת התמיד וגם אחרי פסוקי קרבן השבת מלבד עולת התמיד והרי יש רק תמיד אחד, אז מדוע הנוב"י לא שואל על כל חג ושבת ומדוע קשה לו עד כדי דחיית דברי הרמ"א דווקא בראש השנה?