אלכוג'ל ביום הכיפורים?

[פרנקל תאומים]

כבר שאלו על שבת וגם על תשעה באב.
מה לגבי יוהכ''פ? העיקרון הוא אמנם אותו עיקרון, אלא שיוהכ''פ כמובן חמיר טובא.

[לבי במערב]

עדיין לא ראיתי, לפו"ר, שדנו מחשש ממרח. ויל"ע.

[דרומי]

זכורני שבת"ב בדקתי זאת ועלה בידי שאפשר להקל בזה בשופי גם ביוהכ"פ.

איני זוכר פרטים נוספים.

[דרומי]

זכורני שבת"ב בדקתי זאת ועלה בידי שאפשר להקל בזה בשופי גם ביוהכ"פ.

איני זוכר פרטים נוספים.

[אשרי יושבי ביתך]

כאן הבאתי מה שכתב לי מרן הגר"י זילברשטיין שליט"א לגבי תשעה באב, דמותר דאי"ז רחיצה של תענוג, וכן א"ל הגר"י ליברמן שליט"א והג"ר יהודה אריה הלוי דינר שליט"א.

viewtopic.php?f=43&t=52252&p=647966&hilit=%D7%9E%D7%A8%D7%9F+%D7%94%D7%92%D7%A8+%D7%99+%D7%96%D7%99%D7%9C%D7%91%D7%A8%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F#p647966

והעיקרון הוא אותו עיקרון, דרחיצה שאינה של תענוג אלא להוריד הזוהמה וכו' - מותרת, בין בת"ב ובין ביוהכ"פ [וכמובן, רק למי שרגיל בכך בלאו הכי, ולא שרק ביוהכ"פ ות"ב עושה כן].

[עזריאל ברגר]

לכאורה:
יום כיפור הוא שבת וגם תענית, ולכן מה שאסור בשבת - אסור בו (מלבד קניבת ירק וכיו"ב, שלמעשה גם היא נאסרה), ומה שאסור בתשעה באב - אסור בו (מלבד מנהגי אבלות, כמו ישיבה על כסא).
ומה שמותר בשניהם - מותר גם בו (ואפילו טבילה במקווה (כאשר היא טבילה שזמנה בו ביום) הותרה מדין "הואיל", למרות שההיתר שבשבת הוא מצד נראה כמיקר שאסור בתענית, וההיתר שבתענית הוא מצד המצווה שזה דבר שאמור להיות אסור בשויו"ט, אבל למעשה קיי"ל דאמרינן "הואיל" ומותר. ומה שלא טובלים בימינו ביום כיפור - הוא משום שאין טבילותינו טבילות חובה שזמנן בו ביום).

ועפכ"ז אם מותר להשתמש באלכוג'ל בשבת ומותר בתשעה באב - מהיכי תיתי לאסור ביום הכיפורים?

[בתוך הגולה]

בקובץ שהביאו כאן מהגר"מ גרוס כתב (עמ' 4) בזה"ל: 'מי שנמצא בדרגת סיכון, ומחמת כן הוא רגיל ומקפיד ברחיצת ידיו תדיר מחשש להדבקה, במקום הצורך
מותר לו לחטא ידיו במי סבון או באלכוג'ל נוזלי'.

אמנם כאן כתבו שראוי להחמיר בזה ולא להתיר אלא בחשש קרוב כמו עובדים בבתי חולים וכד'.

[לגבי ממרח יש כמובן חילוק בין נוזלי לסמיך אלא שההגדרה אינה ברורה. כאן מדגים הרב רובין (ישלח ה' דברו וירפאו) מהו לדעתו כבר חשיב נוזלי ולכא' זה בהתאמה עם מש"כ בארחות שבת בעניין וילע"ע ואכ"מ)

[לבי במערב]

כאן מדגים הרב רובין (ישלח ה' דברו וירפאו) מהו לדעתו כבר חשיב נוזלי ולכא' זה בהתאמה עם מש"כ בארחות שבת בעניין וילע"ע ואכ"מ)

זהו הראשון(!) שראיתי הדן בענין זה, ולפלא גדול הוא בעיני.
יש פרטים נוספים בנדון זה?


[בש"ק ניתן להחמיר ולהשתמש רק בסבון נוזלי ממש (ובפרט שמועיל יותר, כידוע), אך ביוהכ"פ אינו שייך כמובן].

[תורה מפוארת]

פורסם אמש דעתו של הגרמ"ש קליין לאסור

[אשרי יושבי ביתך]

פורסם אמש דעתו של הגרמ"ש קליין לאסור

לא ראיתי, אך כנראה דעתו שאין ענין בעצם סיכת האלכוג'ל (כשם שדעתו שא"צ ללבוש מסיכות וכו') - וממילא ביוהכ"פ אין היתר. אך אינו חולק על כך, שמי שכן נוהג לסוך באלכוג'ל במשך השנה - מותר לו גם ביוהכ"פ, דזה הלכה פסוקה שכל רחיצה שאינה של תענוג מותרת, וא"כ מי שכן חושש להידבקות ונוהג לרחוץ באלכוג'ל ודאי שמותר גם ביוהכ"פ.

[בתוך הגולה]

כאן מדגים הרב רובין (ישלח ה' דברו וירפאו) מהו לדעתו כבר חשיב נוזלי ולכא' זה בהתאמה עם מש"כ בארחות שבת בעניין וילע"ע ואכ"מ)

זהו הראשון(!) שראיתי הדן בענין זה, ולפלא גדול הוא בעיני.
יש פרטים נוספים בנדון זה?


[בש"ק ניתן להחמיר ולהשתמש רק בסבון נוזלי ממש (ובפרט שמועיל יותר, כידוע), אך ביוהכ"פ אינו שייך כמובן].

[לגבי התועלת בסבון נוזלי כבר הזכיר זאת הרב רובין שם]

בספר הבאיני חדריו דף נב דנו בדבר.

[גל של אגוזים]

כאן מדגים הרב רובין (ישלח ה' דברו וירפאו) מהו לדעתו כבר חשיב נוזלי ולכא' זה בהתאמה עם מש"כ בארחות שבת בעניין וילע"ע ואכ"מ)

זהו הראשון(!) שראיתי הדן בענין זה, ולפלא גדול הוא בעיני.
יש פרטים נוספים בנדון זה?


[בש"ק ניתן להחמיר ולהשתמש רק בסבון נוזלי ממש (ובפרט שמועיל יותר, כידוע), אך ביוהכ"פ אינו שייך כמובן].

שמעתי בשם הג"מ פסח אליהו פאלק זצ"ל מח"ס מחזה אליהו, זכור ושמור ועוד, דכל שיורד מאיליו כאשר מגביהים היד וכדו' חשיב נוזל, וא"כ ודאי דאלכוג'ול חשיב נוזל.

[נהר שלום]

אם זה נחשב סיכה כמדומני שביוה"כ אסור גם אם אינה של תענוג (מה שאין כן בת"ב)

[לבי במערב]

שמעתי בשם הג"מ פסח אליהו פאלק זצ"ל . . דכל שיורד מאיליו כאשר מגביהים היד וכדו' חשיב נוזל, וא"כ ודאי דאלכוג'ול חשיב נוזל.

לא כל הסוגים שוים בענין זה.

[בן_אליעזר]

אמנם לא הספקתי להביאו לתשומת-לב החברים לפני יוה"כ, אך לא ראיתי ש'נקודה' זו הועלה כאן באשכול: שמעתי שיש רבנים שהורו שאכן מותר למי שחושש מהקורונה וכו' להשתמש באלכוג'ל ביוה"כ - אך עכ"ז, שיהי' רק בשיעור המספיק והמינימילי לחטות הידים, ולא יותר (קרי, שאי"ז היתר גורף להשתמש בהרבה נוזלי, כי אז לכאו' שוב נחשוש להנאתו. וכמו שבמים - יש לוודא שיגע רק קצת על הידים אחרי שנגע במקומות המכוסים - כמו"כ כאן, שלא יהי' כי-אם השיעור המינימלי.)

איני יודע המקורות לכך, אבל לכאו' הסברא נותנת שיש לגדור ה'פסק' כך, ולא שיהי' היתר בלי מעצורים. יבואו הידענים ויחלוקו ארו יאשירו, או ימשיכו הסוגיא הלאה.. תורה היא וללמוד אני צריך (גם לשנה הבאה)..