מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

"למען נחדל מעושק ידינו"

הלכות חג בחג, חקרי מנהג. מאמרים לעיון והורדה
מילה בסלע
הודעות: 95
הצטרף: ד' מאי 06, 2015 7:54 pm

"למען נחדל מעושק ידינו"

הודעהעל ידי מילה בסלע » ש' ספטמבר 11, 2021 9:26 pm

"למען נחדל מעושק ידינו"
בהתקרב ימי הרחמים, ישנם שרואים לנכון להיות בודדים במועדם ולהמעיט את המשפחתיות (כך נהגו גדולי ישראל שהתנו זאת מתחילה), אבל קיבלתי מהבית שכשם שימים אלו הם ימי תשלומין לחובות הרוחניות של השנה כפי שאמרו בברכות ח: סבר לאשלומינהו לשנים מקרא ואחד תרגום במעלי יומי דכיפורי כו', כך גם את חובות הבית לגווניהם יש להשתדל להשלים ולתקן. ועל כיוצא בזה נאמר "למען נחדל מעושק ידינו".
תפילה זו שנאמרת בנעילה נוקבת ויורדת עד תהום הימים הנוראים, בין בעושק של מצוות כמו שאמרו חז"ל (ברכות לה.) שהאוכל בלא ברכה גוזל לכנסת ישראל, ובין בשאר חובות שבין אדם לחבירו. בפירוש הרא"ש למסכת פאה פ"א משנה א כתב: הקב"ה חפץ יותר במצוות שיעשה בהם גם רצון הבריות מבמצוות שבין אדם לקונו. ולכן על מצוות שבין אדם לחבירו נאמר שאדם אוכל פירותיהם בעוה"ז. אדם ניכר ביותר בביתו. גם חסך של רוח טובה ופנים מסבירות הוא עושק כפי שאמרו חז"ל (ברכות ו:) על הפסוק "גזלת העני בביתכם", "זה היודע בחבירו שמקדים לו שלום כו' ". כל אלו צריכים תשלומין ופיוס.
לכן "ימי התשלומין" הללו תובעים יותר ביתיות ואחר כוונת הלב הדברים הולכים כמובן. גם חסכים שבין איש לאשתו בכלל, ואם פנים חמוצות הן "כבור ברה"ר", בבית הן כאדם המזיק.
ראוי לציין את דבריו של רבי יצחק בלזר זצ"ל במכתבו לרבי לייב חסמן זצ"ל (בספר "שנות דור ודור" ח"ב) שאינו יכול להשיב על שאלתו – כנראה בענייני חינוך בישיבתו או בקהילתו – משום שאדמו"ר (רבי ישראל מסלנט זצ"ל) החמיר מאוד בנוגע לבין אדם לחבירו. דברים אלו הם כלל גדול בפרט בימים של בירור ותיקון המעשים.
אצלנו לדוגמא, אין יוצאים ל"כל נדרי" עד שכל סידורי הבית הטכניים על מקומם ואין נשאר שום עול של חולין על אף אחד. אין לחטוף מלאכים, כשאחר בבית טרוד להוריד ולנקות וכיו"ב. "תפילה זכה" צריכה להיות באמת "זכה".

חזור אל “אלול וימים נוראים”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: Google Feedfetcher ו־ 19 אורחים