י"ג שיטות - בי"ג המידות.

[יהודהא]

יג מידות מהם כוללים.
בהנחה שהקהל אמור להתחיל לקרוא ביחד את המידות .[ בפועל היום נוהגים כולם להתחיל בהשם השם..]

והנובע מכך - עד היכן אומר החזן ? ומהיכן מתחיל הקהל ?


השם השם, אֵל רַחוּם וְחַנּוּן--אֶרֶךְ אַפַּיִם, וְרַב-חֶסֶד וֶאֱמֶת. ז נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים, נֹשֵׂא עָוֺן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה; וְנַקֵּה,
לֹא יְנַקֶּה--פֹּקֵד עֲוֺן אָבוֹת עַל-בָּנִים וְעַל-בְּנֵי בָנִים, עַל-שִׁלֵּשִׁים וְעַל-רִבֵּעִים. ...וסלחת לעוונינו ולחטאתינו ונחלתנו.

מהמשפטים דלעיל , רק המסומן בצהוב נכלל לדעת כולם בי"ג המידות, ןעדיין יש בהם (בצהוב) מילה הנחשבת למידה אחת, או שנים או שלושה, , (למשל -ונקה - לרמ"ק)

וגם הפוך יש בהם ארבעה מילים הנחשבים לשלוש מידות או שניים וי"א רק מידה אחת, (למשל –ונושא עוון ופשע וחטאה -לאברבנאל).

והמסומן בירוק יש בהם מחלוקת האם הם בכלל בתוך היג מידות אם לאו.

1) לר"ת
החזן
,ויעבור ה על פניו ויקרא:
הקהל
א- השם , ב- השם , ג- קל , ד- רחום , ה-וחנון ,ו- ארך אפיים , ז - ורב חסד , ח - ואמת ,
ט- נוצר חסד לאלפים , י - נושא עוון , יא- ופשע , יב -וחטאה ,יג- ונקה , -

2) לרבנו ניסים גאון
החזן:
ויעבור ה על פניו ויקרא השם:
הקהל
א- השם , ב- קל , ג- רחום , ד-וחנון , ה- ארך אפיים , ו - ורב חסד , ז - ואמת ,
ח- נוצר חסד, ט- לאלפים , י - נושא עוון , יא- ופשע , יב -וחטאה ,יג- ונקה ,


3) לפי האר"י
החזן:
ויעבור ה על פניו ויקרא השם, השם:
הקהל
א- קל , ב- רחום , ג-ו חנון ,ד- ארך , ה - אפיים , ו - ורב חסד , ז - ואמת ,
ח- נוצר חסד, ט- לאלפים , י - נושא עוון , יא- ופשע , יב -וחטאה ,יג- ונקה ,
יש לציין - שבהבנת הארי עצמו יש דעות נוספות ושונות מהנל.

4) עפ ספר חסידים
החזן:
ויעבור ה על פניו ויקרא השם, השם קל :
הקהל
א- רחום , ב- וחנון , ג - ארך אפיים ,ד- ורב חסד , ה - ואמת ,
ו- נוצר חסד לאלפים , ז - נושא עוון , ח- ופשע , ט -וחטאה ,י- ונקה ,
יא- וסלחת לעוונינו, יב- ולחטאתינו , יג - ונחלתנו ,

5) האברבנאל
החזן:
ויעבור ה על פניו ויקרא :
הקהל
א- השם , ב- השם , ג- קל , ד- רחום , ה-וחנון ,ו- ארך אפיים , ז - ורב חסד , ח - ואמת ,
ט- נוצר חסד לאלפים , י - נושא עוון ופשע וחטאה , יא- ונקה , יב - לא ינקה , יג- פוקד עוון אבות על בנים.
(ואז צריך להסביר איך הם מידות של רחמים)

אלו לא כל השיטות יש עוד, וביסודם של השיטות מונחים שאלות והבחנות בדברים רמים שעל פיהם נגזרים המידות השונות.

6) ר האי גאון ותשובות הרמבם,
החזן:
ויעבור ה על פניו ויקרא השם:
הקהל:
א- השם , ב- קל , ג- רחום , ד-וחנון , ה- ארך אפיים , ו - ורב חסד , ז - ואמת ,
ח- נוצר חסד לאלפים , ט - נושא עוון , י- ופשע , יא -וחטאה ,יב- ונקה , יג- לא ינקה .


7) שיטת הרמ"ק
החזן:
ויעבור ה על פניו ויקרא השם, השם:
הקהל :
א- קל , ב- רחום , ג- וחנון , ד- ארך אפיים , ה - ורב חסד , ו - ואמת ,
ז- נוצר חסד לאלפים , ח- נושא עוון , ט- נושא (ופשע ) י - נושא (וחטאה ) יא- ונקה (עוון),
יב, ונקה (ופשע), יג - (ונקה (וחטאה).

חלוקה ייחודית זו היא לרבי משה קורדובירו אותה הוא רושם בספרו "אילימה". לשיטת רמ"ק, כמו שהמילה "נושא" חלה על "עוון", "פשע" ו"חטאה", כך המילה "נקה" חוזרת על כל אלה, כך שהחלוקה היא- כדלעיל.

8 - שיטת מהרל:
החזן:
ויעבור ה על פניו ויקרא השם, השם קל :
הקהל:
א- רחום , ב- וחנון , ג - ארך אפיים ,ד- ורב חסד , ה - ואמת ,
ו- נוצר חסד לאלפים , ז - נושא עוון , ח- ופשע , ט -וחטאה ,י- ונקה לא ינקה, יא - פוקד עוון אבות על בנים, יב - ועל בני בנים, יג - על שילשים ועל ריבעים,

עכ כמבוא, ואיה בהמשך: איך מה ולמה נשתנו המידות בתפילת משה בחטא המרגלים בשלח ?

[יהודהא]

ובאשר למקורות-

1, הר"ת -בתוס רה יז עב ד"ה שלוש,
2, ר נסים גאון - בראש שם,
3, בקרבן נתנאל שם.שיטת הארי,
4 ,ספר חסידים סימן רנ,
5, האברבנאל בשמות לד,א .
6, בגמרא שוטנשטין באותו דף - חלקית.

ורבים מהם בשערי אהרון בשמות לד ,ו,
וכן חלק מהדברים במחזור המפורש החדש עמודים קנט -קס.
וכן טבלה מפורטת בר"ה יז עב של שטייננזלץ, שם יש 9 שיטות,
ויש עוד רבים,ואולי בעזהי ארחיב בהמשך .

[יהודהא]

הרחבה

הסבר קצר לכך איך - לא ינקה, ופוקד עוון וכו , יהפכו למידות של רחמים ?


ונקה לא ינקה ,
לא ינקה = לא אשמידך,

1) מסביר הרמבם במורה א, ד, שאיננו מבער הפושעים מן העולם, כלומר לא אעקרך מהשורש -בעונש,
וכך תירגם גם תרגום יונתן : ואישיצאה לא אישיצנך", ויהיה לו המשך קיום בצאצאיו.

2) ואפשר שיש כאן יותר מכך- והיינו שאפילו אם לא ינקה (ימחל) לשאינם שבים (רשי , ואונקלוס), אבל אינו מכלה אותם לגמרי, -וזה מתקשר למה שכתוב הלאה- שהוא מחלק את העונש מעט מעט לשילשים ולריבעים,[ ולכאורה אם הם ישובו בתשובה הרי העונש יחדל ולא ימשיך להתבצע], והרי היא מידה טובה !

ב, פקד עוון אבות וכו-
1) לפי הזוהר פירושו שמחסר מעון האבות הרשעים - בעבור בניהם הצדיקים שיצאו מהם, ופוקד =נחסר, בדומה ל "ויפקד מקום דוד" ,
2) ובדומה אך שונה: מוסבר עי הרשר"ה: שהקבה ימתין לתשובה במשך דורות ,ובטרם ידון את הסב לשבט - יביט אל הנין שמא ימלך הוא בדעתו, ויהיה צדיק. ופוקד = זוכר מביט ומונה, את המצוות של הדורות הבאים שעתידים לצאת מהחוטא,
שהשם כורך הווה ועתיד וסוקר אותם בסקירה אחת, הוא רואה את האיש בבניו ובבני בניו, וכשהוא דן בדור ההווה, הרי הוא כולל בו את הדורות העתידים לבוא , {לכאורה -שהמצוות של צאצאיו יהיו לזכות והגנה על הסב}.


ב.
להלן ציטוט מהרא"ש
לעניין הקשר בין הגדרתן של יג המידות לאמירות החזן והקהל -

בנ"ל אין הכוונה שהקהל אינו אומר כלל!
אלא מתי הקהל מתחיל לומר בקול , דהיינו הוא נענה לקריאת החזן ,וממשיכים יחד בקול, מהיכן שמתחילים היג מדות.
". ולדברי הגאון היה לו לחזן לומר ויעבור ה' על פניו ויקרא ה', ולקהל להתחיל ה' אל רחום וגו'. "

[יהודהא]

טבלה מסכמת לתשע השיטות לפי הרב ע,שטיינלזץ ז"ל. ראש השנה דף יז.

טבלה יג מידות 1.jpg (94.67 KiB) נצפה 3470 פעמים

[לי א רוזן]

הנה מכתב סיכום בנושא מהרבי מליובאוויטש (מאג"ק ח"ב)

[צורב מתחיל]

במבוא לסליחות עפ"י באר יעקב האריך בזה, מצורף טבלת סיכום המופיעה שם עם 13 שיטות בזה.
הספר נמצא באוצה"ח ובה"ב

HebrewBooksOrg_49117_page_18.pdf

סיכום י"ג מידות מסליחות באר יעקב

(54.67 KiB) הורד 236 פעמים

[יהודהא]

הנה מכתב סיכום בנושא מהרבי מליובאוויטש (מאג"ק ח"ב)

במבוא לסליחות עפ"י באר יעקב האריך בזה, מצורף טבלת סיכום המופיעה שם עם 13 שיטות בזה.
הספר נמצא באוצה"ח ובה"ב

HebrewBooksOrg_49117_page_18.pdf

-------------------
א. לצורב - ישכח גדול על הההפנייה, וכתבו שגם בספר "אחת בשנה " יש טבלה עם 13 שיטות על הי"ג מידות -ואולי הם זהים.
[והברכה - למי שיעלה זאת לכאן.]
מ"מ אפשר שכדאי שתעלה אותם כאן ישירות - להקל על השוואתם.
ישכח גם ל- לי א רוזן - על ההפנייה לאגרות קודש שכתמיד עשיר במקורות בנושא.

ב. מעיון מעט נראה שיש מספר הבדלים בין הטבלאות שהבאת לזה של הר ע,ש, כנ"ל:
1. בטבלה שהבאתי אין אף אחד שמצרף את - ה',ה' - למידה אחת. ויש כאלו 2\3 אצלך.
2.במה שהבאתי יש את המהרל שמציין כמידה יג את "על שילשים ועל ריבעים" מה שאין אצלך.
3.גם שיטת העקידה שמצרף "ונקה לא ינקה " למידה אחת ,מחודשת היא ואינה בטבלה שהבאתי.
תודה

[יהודהא]

א.
בדעת המקובלים ביג מדות יש להוסיף שלא רק שיש שינויים מה היג כוללים.

אלא יש שתי מערכות שונות של מידות:
א - אחת של הי"ג בשמות בחטא העגל,,.
ב - והשנייה בשלח במרגלים , הכוללים רק תשעה מידות מהם שלוש חדשות ,
(או רק 6 לפי הפשט, והם חלק מהי"ג הרגיל).

ראינו שגם אחרי חטא המרגלים בפ' שלח -ביקש משה רבנו מהקבה לסלוח לבני. ומצאנו בחז"ל שמנו 9 מידות של רחמים בתפילתו. אולם רק שישה מהם שייכים ליג שבשמות, [ פחות מחצי של היג ].
מקור הדברים באדרא רבא עמוד קלא- וההסבר כמובן מעניני קבלה וזל "..ובשעתא דנחתין תליסר מבועי נהרי דמשחא.....ת ..אלין כולהו רחמי...(ביאור ידיד נפש -התשע מידות) , ושם מביא את רשימת התשע לדעת הגרא עי"ש,

ב.
וזוהי העתקה והסבר קרוב להנל-( משער מאמרי רשבי)דף קלא:עוד שם בדקל"א ע"ב (ח"ג קלא, ב) וז"ל: לקביל דא אל רחום וחנון כו' ואינון לתתא כו'
סוד שלשה עשר מדות כך הם וזה סדר מנינם:
א"ל -- אחד
רחו"ם -- שנים
וחנו"ן -- שלשה
אר"ך -- ארבעה
אפי"ם -- חמשה
ורב חסד -- ששה
ואמת -- שבעה
נוצר חסד -- שמנה
לאלפים -- תשעה
נושא עון -- עשרה
ופשע -- אחד עשר
וחטאה -- שנים עשר
ונק"ה -- שלשה עשר
ואלו הם שלשה עשר תיקוני דיקנא דאריך אפין שהורידן משה למטה במקום הדין למתקו.

ואמנם תשעה תיקוני דיקנא דז"א הם אלו:
ארך -- א'
אפים -- ב'
ורב חסד -- ג'
נושא עון -- ד'
ופשע -- ה'
ונקה -- ו'
פוקד עון אבות על בנים -- ז'
על שלשים -- ח'
ועל רבעים -- ט'
והנה שלשה תיקונין אלו האחרונים הזכירן משה אחר י"ג תיקוני דאריך אפין כי הם מקור הדינין, וכוון להמשיך להם י"ג מכילן דרחמי למתקן. כי שלשה אלה קשים לפקוד עון והם דין יותר מכל השאר, כמובן מפשטם, וצריכין מיתוק...

ג.
לבעלי הפשט:
מדוע חסרים כאן רוב המידות ?

אבל לבעלי הפשט יש רק מערכת אחת של י"ג , ואם כך מה ההסבר ומדוע חסרים במרגלים-
א- השם, ב-קל, ג-רחום, ד-וחנון, ה- ואמת, ו- נוצר חסד, ז- וחטאה, וכנל רק שישה פחות ממחצית מופיעים במרגלים,

ורבו הפירושים עכ מדוע ,ונביא רק את המפורסמים:
א- חסר השם הראשון, ש הוא לפני החטא - וכאן כבר חטאו ,ואינו שייך. או משום שהשם הראשון מידת הדין, ורק השני - רחמים.
ב- קל - חסר, שהוא לשון דיין ודין,ולא רצה כאן דין- בעהת"וס, או מפני שהוא לשון חוזק ובעל כוח,ומשה לא רצה
שיראה כוחו לישראל -חזקוני,
ג - רחום - חסר, כי הוא קשור לרחום ואינו מתאים מפני...ראה הבא,,
מעניינת הערתו של הרמבן כאן "ולא ידעתי למה לא הזכיר -רחום וחנון-,אולי ידע משה כי הדין מתוח עליהם וכו..
ד- וחנון - חסר, שמרחם וחונן דהיינו "נותן " את מבוקשו, וכאן משה ביקש רק סליחה ודחייה , ולא חנינה, כנל,
ה- ואמת - חסר, מפני שאמת זה לפי הדין, ומשה ביקש לפנים משורת הדין - חזקוני.
ו, נוצר חסד - חסר, שכן לא בזכות אבות נתפלל משה עכשיו, ולא הזכיר האבות בתפילה כלל, בעבור שהארץ ניתנה לאבות ומהם יירשוה , והם מורדים באבותם ולא היו חפצים במתנה שלהם..והאיך יאמר "אשר נשבעת להם בך וכו ..הרמבן.
ז, וחטאה - חסר, מפני שחטאה זה בשוגג, ןאלו מזידים ופושעים, הרמבן.


.תָּמַכְתִּי יְתֵדוֹתַי בִּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה תֵבוֹת
. וּבְשַׁעֲרֵי דְמָעוֹת כִּי לֹא נִשְׁלָבוֹת
.לָכֵן שָׁפַכְתִּי שִׂיחַ פְּנֵי בוֹחֵן לִבּוֹת
.בָּטוּחַ אֲנִי בָּאֵלֶּה וּבִזְכוּת שְׁלֹשֶׁת אָבוֹת

כן יהי רצון

[יהודהא]

י"ג שיטות בי"ג מידות.
כנ"ל יש טבלה של י"ג שיטות בי"ג המידות בעמוד האחרון בספר "אחת בשנה" של הר א,מ, בן שם .
הטבלה היא מעשי ידיו של אביו הר מאיר דוד זצ"ל שהכינה במסגרת עבודתו בחומש 'תורה שלמה,
תודה לו על הרשות - והזכויות שמורות לו.

יג מידות לפי הר בן שם ספר חד יומא.jpg (261.23 KiB) נצפה 3377 פעמים

[עזריאל ברגר]

האם יש השוואה למקומות נוספים בהם מופיעים חלק מי"ג המידות, כגון תהלים מזמור פ"ו פסוק ט"ו: וְאַתָּה אֲדֹנָי אֵל-רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב-חֶסֶד וֶאֱמֶת (שימו לב לשם אדנות, שמופיע במקום "הוי' הוי'" שבתחילת י"ג המידות)?

[יהודהא]

האם יש השוואה למקומות נוספים בהם מופיעים חלק מי"ג המידות, כגון תהלים מזמור פ"ו פסוק ט"ו: וְאַתָּה אֲדֹנָי אֵל-רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב-חֶסֶד וֶאֱמֶת (שימו לב לשם אדנות, שמופיע במקום "הוי' הוי'" שבתחילת י"ג המידות)?

זכורני שיש השוואות - אולם איני זוכר את הפרטים. ולכשאחזור לעסוק בעניין - אשתדל למצוא את המובא ע"כ.
ואפשר שיקדימני אחד החברים פה שימציא תשובה - ויבורך ע"כ.

[יהודהא]

האם יש השוואה למקומות נוספים בהם מופיעים חלק מי"ג המידות, כגון תהלים מזמור פ"ו פסוק ט"ו: וְאַתָּה אֲדֹנָי אֵל-רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב-חֶסֶד וֶאֱמֶת (שימו לב לשם אדנות, שמופיע במקום "הוי' הוי'" שבתחילת י"ג המידות)?

התחלתי כאן
viewtopic.php?f=30&t=62867
ןבעהי מקווה להרחיב לנמק ולפרט בהמשך.