. . דבש בתפוח, ומשלוח מנות בראש השנה.
א.
לנוהגים לאכול סימנים בשני ימי ר"ה ואחרים טובלים בדבש עד כיפור או עד שמיני עצרת.
אפשר שהסיבה שכל עשרת ימי התשובה ואולי עד סוכות זה עדיין ראש השנה. והם תואמים לדברי הרמבן וז"ל שם:
.....ויתכן לומר כי הכתוב מונה תחלת שנה מחג הסוכות כמו שאמר: וחג האסיף תקופת השנה (שמות ל״ד:כ״ב), ואמר: וחג האסיף בצאת השנה (שמות כ״ג:ט״ז)....
הרמבן מתאר שם את ר"ה שהוא גם סוף שנה קודמת - וגם ראש השנה החדשה.
ולתקופת השנה רשי בשמות לד,כב.אומר שהוא בחזרת השנה,"בתחילת השנה הבאה".
ב.
עקידה כפתיחה או כזכות
האם האכילה הוא בגלל ראשית השנה או
בגלל שזה יום דין ומשפט -וכדי לזכות בדין ?
אלו ואלו הביאו ראיות לכאן ולשם.
ונשאלת שאלה - באם אין קשר לדין -
מדוע אחד הסימנים הוא ראש כבש זכר לאילו של יצחק ולהזכיר זכות העקידה.
ג. ביום \בלילה
כתבו התוס' בע"ז ה,ב דבראש השנה מפני שהוא תחילת שנה מרבים בסעודה לעשות סימן יפה, וכמה עניינים עושים בו לסימן יפה כדאמר במס' הוריות וכריתות, עכ"ל. ...
ויש ראו בעובדה שאוכלים סימנים בלילה דוקא ולא ביום, כיון שאז הוא ההתחלה - ועושים סימן בתחילה.
ד. כוח הסימנים
ויש שכתבו על מנהג אכילת הסימנים " סימן יפה " גרידא שנזכה לשנה טובה.
אבל "סימן יפה" - בלבד- היא לשון שממעטת בחשיבות הסימנים.
אמנם לרמבן יש לסימנים משמעות חזקה וממשית . שכן כל מה שאירע לאבות סימן לבנים. וכדבריו בבראשית (יב,ו) ודע כי כל גזירת עירין כאשר תצא מכח גזירה אל פועל הדמיון, תהיה הגזרה מתקיימת על כל פנים וכו. ולכן נצטוו הנביאים לעשות סימנים וכ"ו.
דהיינו שיש בכוח הסימנים הטובים לגרום שיצאו מכוח לפועל כל הגזירות הטובות.
וכבר העיר ע"כ המשנה ברורה :רק יהיה שמח בליבו,ובטוח בה' עם התשובה ומעשים טובים.
ה. לא תנחשו
הראבי"ה (סי' תקמז לגבי איסור ניחוש) מביא מהגאונים שאין כאן ניחוש . ושהסימן של אכילת דבש הוא "כדי שיהיה השנה הבאה עלינו שמינה ומתוקה וכן אומר בעזרא לכו אכלו משמנים". ומבואר דעכ"פ הסימנים של המתיקות זהו מהטעם המפורש שם "כִּי קָדוֹשׁ הַיּוֹם לַאֲדֹנֵינוּ וְאַל תֵּעָצֵבוּ כִּי חֶדְוַת ה' הִיא מָעֻזְּכֶם".
רבות דיברו בכך-
ומן העניין להזכיר דברי הר"ן על מעשה אליעזר ורבקה "שהנחש שאסרה תורה הוא
התולה את דבריו בסימן
שאין הסברא נותנת שיהיה בהם גורם תועלת לדבר או נזק".
וכאן אינו מסתמך על אכילתו שהיא שתשפיע \תשנה, אלא שתביא להוצאה לפועל את הטוב שנגזר מבלעדי הסימן.
או לפתוח את השנה בטוב - כדרך תחילת כל עניין.
וככמו"כ -אין כאן תלות לדבר כישוף/ מאגי שנסתר מהשכל.
ובכלל- אינו מתנה פעולה כלשהיא שיעשנה או לא, באם יאכל הסימנים או לא.
וכנל לכל דעה יש במפרשים גם דעות שונות\הפוכות ורבו הדיבורים- בנושאים אלו.
ו.
ולסיום נציין רק ש-
1 השו"ע מקדיש "סימן" שלם ל"סימנים" ולמנהגי האכילה של ראש השנה. בתקפ"ג.
2 . בטור לא צויין מתי יש לאכלם, אם ביום/בלילה ומה מספר הפעמים. וגם לא בשו"ע. אבל-
הוא כן מצויין בכותרת של הסימן תקפג בשו"ע ושם נכתב: "דברים שנוהגים לאכל בליל ר"ה".
וכאן עולה הוויכוח באם כותרות הסימנים הם מעשי הב"י או מעשי אחרים.
3. לגירסת הטור בגמרא בכריתות והוריות היה כתוב למיכל בריש שתא אתרוגא , קרא וכל הקרכס"ת..
וכתב הב"י : ליתא בגמרא בנוסחי דידן. ועפ"ר הושמט האתרוג מהסימנים.
4.מזרח ומערב .
תפוח בדבש,או דבש בתפוח . ולמה? שכן רק בתשובות הגאונים [בבל] מוזכר לראשונה "שתיית דבש" בר"ה.
ומואחר יותר במחזור ויטרי כתוב שבצרפת נהגו לאכול תפוחים [אדומים] .
ואח"כ במהרי"ל - כבר כתב שנהגו לאכול "תפוח בדבש". ו[היינו תחילתו דבש ואחכ נוסף לו התפוח].
ממנו- בהמשך- הגיעו לטבול החלה בדבש- כפי שהוזכרו בלקט יושר ובלבוש.
5 משלוח מנות בר"ה- זה לא 'פורים' נכון. אבל -
. ......כך הכתב הפרי חדש או"ח תקפא "אני נוהג לשלוח לעניים בער"ה , ככתוב בנחמיה ח, "לכו איכלו...ושלחו מנות לאין נכון לו.." ושם זה אירע ביום ר"ה.
וכך נהג חכם ספרדי שפעם הביא לאמרי אמת "משלוח מנות "לר"ה ,ולתמיהת הסובבים אמר הרבי לחסידיו "שהנ"ל מקיים בפועל את הוראת המרא דאתרא- הפרי חדש שכיהן כרבה של ירושלים [ גנוט].
6 . אתרוג= תפוח.
ושוב מצאתי בפורום כאן, במה שהביא "דורש טוב לעמו" שבעצם בעבר השם תפוח היה כינוי לאתרוג- כמוזכר לעיל שראוי לאכלו בר"ה .
ולכן בחו"ל שלא היו אתרוגים נפוצים אכלו במקום כך תפוח.
וקישר זאת עם ריח התפוחים שהריח יצחק בברכות שהתרחש בראש השנה
ועיינו בפירוט על כך בתגובה שלו שם בקישור
viewtopic.php?f=30&t=11137
הנל כתבתי שם בתגובות. ובהקשרו לזמן הבאתיו כאן כדבר בפני עצמו.