ותקבל ברחמים וברצון"סדר " שופרותינו. ננסה לעשות סדר !
התקיעות מבט מעל.
הנושא מרובה פרטים ודיעות שונות מצטלבות או סותרות חלקים ופרטים שונים. ובד"כ הוא שייך יותר לתוקע ולמקריא,ולמרות זאת ננסה לתת מבט משווה \ מבדיל לנושא.
1. אורך הקול
האורך נמדד בד"כ לפי ממוצע כדלהלן. ויש גם דעות נוספות.
0.5 שנייה = 3 כוחות .
.1 שנייה = 6 כוחות.
1.5 שניות = 9 כוחות.
3 .שניות = 18 כוחות.
א.
היוצא מכך - אורך הקולות האפשריים- לדעות שונות ובסדרים שונים
א.
תקיעה-בנוסף - על התקיעה להיות כאורך התרועה באותו סדר: .תרת.תשרת. ולכן - יאורכה של התקיעה להיות -
. 3 כוחות. - ( לרשי בתרת).
. 6 כוחות. -(לרשי תשת)
9 כוחות - ( לרשי תשרת)
כל זה לרשי, אבל יש גם דעות אחרות
12 . - כוחות בתשרת לריב"א. שלשיטתו התרועה היא 9 כוחות. וזה באם השברים הם כרמבם. רק 3. 9+3=12.
. 18 כוחות. לריב"א - בתשר"ת וזאת באם גם התרועה וגם השברים הם 9 . 9+9=18.
לא נדון כאן לרמבם שהתקיעה אורכה רק כמחצית התרועה. ולקשיים הנובעים מכך. ותירוציהם.
וגם לא - לדעת הראבד שאורך התקיעה תמיד קבוע 9 טרומיטין = כוחות.,.
ב.
שברים. כל שבר בנפרד. -
כוח 1 לשבר. ולרמבם. סהכ כל השברים 0.5 שנייה.
2 - כוחות לשבר. כך לרשי. סהכ 1 שנייה.
3 כוחות לשבר. לתוס.= סהכ 1.5 שניות.
( בחבד אגב עושים בנוסף ל 3 השברים עוד חצי שבר !).
מהקשיים הגדולים בתקיעות הוא אורך השבר, קצר \ ארוך מידי יכול לפסול את התקיעות - לפי אחת מהשיטות הרבות.
.
ג.
תרועה
- סהכ. 3 כוחות. ולרשי = חצי שנייה.
9 כוחות לריב"א וריב"ם = 1.5 שניות.
----------------------------------
2. נעבור לצורת הקול.
א.
תקיעה -קול פשוט וארוך כרגיל. לדעת כולם.
ב.
שברים -
יש אפשרויות רבות :
. טואו. או. טואוטו- כך בד"כ בישיבות.
ובבריסק יש נוסח אחר לשבר.. ויש עוד.
1. השבר השבור-כך צריך לפי הרמבן - שההבדל בין תקיעה לשברים הוא בצורת הקול. (ולא בארכו).
2. לריטבא - השבר קולו פשוט וקצר (2 כוחות). והשוני בינו לתקיעה הוא ארכו.
3. אגב השברים של הרמבם (והעיטור).דומים לתרועה שלנו= טו.טו. טו. קצרים ורק 3 . (וא"כ מה התרועה ? ראה להלן-.)
ג.
תרועה - שתי דעות:
הרגיל : טו.טו.טו....
ויש של התימנים וגם לפי החתס ! .יבבה ארוכה רציפה רועדת= "מתרעש".
ויש לכך מקור בירושלמי ובגאונים ונראה שכך גם לרמבם.
--------------
3. ולגבי ההפסקות .
קודם נגדיר יש סדר שהוא : תשרת. או תשת . או תרת.
ויש קול בודד: תקיעה. תרועה.או שברים (כל השלושה) וכו.
וגם כאן יש דעות מקצה לקצה:
א. לרת-
כל הסדר כולו חייב בנשימה אחת ו ולכתחילה אין להפסיק ביניהם.. ורק "בין שברים לתרועה" בסדר תשרת . יש הפסקה/ נשימה בין השברים לתרועה.
ב, אבל לכל הדיעות האחרות - מפסיקים [רשות או חובה] בין כל התקיעות והקולות בכל הסדרים. (השברים - שלשתם בנשימה אחת).
ו ר ק בין שברים לתרועה בתשרת .דווקא כאן - לרמבן – אין מפסיקים אלא תוקעים בנשימה אחת - בהפסק קל. . כך לפי המ"ב . (ולחזוא צמודים ממש).
ג, ולמאירי -
תמיד מפסיקים בנשימה :
גם בין התקיעות/ קולות. גם בין ת"ר. או ת"ש. וכו. והחידוש גם בין כל שבר ושבר מפסיקים בנשימה ! דבר שפסול לכל האחרים. ורק התרועה היא בנשימה אחת.
בשו"ע דן רק באורך הקולות מספרם ובהפסקות שביניהם, אבל לא בצורת הקולות.
וזה מעט מזעיר מים ההלכות בעניין ,ויש חיבורים מיוחדים לנושא, ובקיצור מסכם יש את החוברת
" שופרא דשופר".של ש, בוקסר, ועוד יותר בקיצור דף סדר התקיעות של הרב ע, פריד , ועוד אחרים.
כי אתה שומע קול שופר ומאזין תרועה ואין דומה לך.
ברוך אתה ה' שומע קול תרועת עמו ישראל ברחמים. אמן.