זמן הדין של אומות העולם

[עושה חדשות]

הדין של ר"ה הוא גם על אומות העולם, ועל המדינות בו יאמר וכו'.
האם הא ד"ביום כיפור ייחתמון" נאמר ג"כ על הגויים או רק לישראל שיש להם עשי"ת?
ומה לגבי היום השני של ר"ה, האם גם לגויים יש "דינא-רפיא" ביום זה, וכו'.

[יוסף חיים אוהב ציון]

הגויים נידונים בלילה. והרי"ח סופר שליט"א כתב בזה בספרו גדולה תשובה.

[צופה_ומביט]

הגויים נידונים בלילה. והרי"ח סופר שליט"א כתב בזה בספרו גדולה תשובה.

זו מחלוקת אמוראים בירושלמי ר"ה א, ג עיי"ש.

[צופה_ומביט]

הדין של ר"ה הוא גם על אומות העולם, ועל המדינות בו יאמר וכו'.
האם הא ד"ביום כיפור ייחתמון" נאמר ג"כ על הגויים או רק לישראל שיש להם עשי"ת?
ומה לגבי היום השני של ר"ה, האם גם לגויים יש "דינא-רפיא" ביום זה, וכו'.

במשנה וברייתא בר"ה טז, א מפורש ש"אדם" נידון בר"ה וגז"ד שלו ביוכ"פ, ובמשנה הלשון מפורש "כל באי עולם", והגמרא מעמידה את המשנה כהאי מ"ד שאדם נידון בר"ה וגז"ד שלו ביוכ"פ. הרי מפורש שיש עניין של יוכ"פ גם לגויים. [ואל"כ היתה הגמרא יכולה לתרץ שהברייתא בישראל והמשנה כוללת גם גויים ולכן נקטה רק ר"ה].

הסוגיה שם בע"ב כותבת דברים אחרים לגמרי, ובשם אמוראים, שיש הבדל בין צדיקים בינוניים ורשעים, ויש עשי"ת, וכבר עמדו המפרשים [ובמיוחד הגר"א] בסתירת הסוגיות, ואכמ"ל.

אמנם צ"ע בסברה מה עניין לגויים ביוכ"פ, שעניינו כיום סליחה הוא מחמת סלחתי כדבריך דישראל, משא"כ ר"ה גם לגויים כי בו נברא אדה"ר [כשיטת ר"א שקיי"ל כוותיה לגבי זה, כנוסח התפילה, ואכמ"ל], וכן תחילת התקופה ועונות השנה [פרנסת השנה] שהן שוות לכולי עלמא.

וגם לגבי ר"ה, מה שהוא יום דין הביאה הגמרא מפסוקים שעוסקים בישראל, כי חוק לישראל הוא משפט לאלהי יעקב, וכן ארץ אשר עיני ה"א בה מראשית השנה, והוא יום דין על פרשיות התוכחה שנאמרו לישראל. וצ"ע מדוע א"כ הוא יום דין גם לגויים.

[עושה חדשות]

לש' חז"ל במדרש תנחומא - ולקחתם לכם זש"ה אז ירננו כל עצי יער (תהלים צו) במי הכתוב מדבר בישראל ובעכו"ם שהקב"ה דן אותן ביום הכפורים אלו ואלו נכנסין לפני המלך לדין ואין אנו יודעין מי היה מנצח, מלה"ד לשני בני אדם שנכנסו לדין לפני המלך ולא היה יודע אדם מה ביניהם אלא המלך בלבד, דן המלך אותן ולא היו יודעין הבריות מי נוצח לחברו אמר המלך כל מי שהוא יוצא ובידו אגין הוו יודעין שהוא נצח כך ישראל ועכו"ם נכנסין לדין ביום הכפורים ואין הבריות יודעין מי נצח, אמר הקדוש ברוך הוא טלו לולביכם בידכם שידעו הכל שאתם זכיתם בדין, לפיכך אמר דוד אז ירננו כל עצי יער לפני ה', אימתי כי בא כי בא לשפוט הארץ ביום הכפורים, מה ישראל עושין ממתינים עוד חמשה ימים כדי שידעו הכל שישראל זכו, לפיכך כתיב ולקחתם לכם ביום הראשון.
(ואולי אין הכוונה לדין על המדינות והבריות וכו' אלא לקטרוג של אוה"ע על ישראל בלבד).

אבל במדרש תהילים מבואר לאידך גיסא - כך בראש השנה באין כל באי עולם ועוברין לפניו כבני מרון, ואף ישראל עוברין לפניו עם כל באי עולם, ושרי אומות העולם אומרים אנו נצחנו וזכינו בדין, ואין אדם יודע מי נצח, אם ישראל נוצחים, או אומות העולם, עבר ראש השנה וכל ישראל באים ביום הכפורים ומתענים בו, ולובשים בגדים לבנים ונאים, עבר יום הכפורים ואין אדם יודע מי נוצח אם ישראל אם אומות העולם, כיון שהגיע יום טוב הראשון של חג, וכל ישראל גדולים וקטנים נוטלין לולביהם בימינם, ואתרוגיהם בשמאלם, מיד הכל יודעין שישראל נוצחין בדין.