פורום אוצר החכמה

[אולי כבר נידון באחד האשכולות בפורום ואשמח לציון]

במבט ראשון 'אלול' ועשרת ימי תשובה (ליתר דיוק: השבוע שבין ר"ה ליוהכ"פ) הם לכאורה אותו רעיון. ימים של חזרה בתשובה, תפלות ותחנונים, רחמים וסליחות.

כמובן שהאמת היא שיש הבדל עצום ביניהם. בהלכה הפסוקה עשרת ימי תשובה תופסים מקום חשוב ויש שינויים והוספות חשובות בתפלה עצמה, ואילו באלול התפלה רגילה לגמרי. הרמב"ם, לדוגמא, בכלל לא מציין את ימי חודש אלול כדבר מיוחד, והוא מזכיר רק את עשרת ימי תשובה.

לאידך גיסא, מנהג התקיעה בשופר בכל יום (אצל האשכנזים) נוהג למיטב ידיעתי רק באלול, ובעשי"ת לא תוקעים עוד. למה בעצם?

בכלל, יש לי הרגשה שבדורות הראשונים היו עשרת ימי תשובה שיא השיאים ומאלול לא עשו ענין גדול, וככל שעברו הדורות עבר הכובד מעשי"ת לאלול. ואולי מצטרפת לכך גם העובדה שבימינו רבים רבים העוסקים בסוכתם ולולבם בעשרת ימי תשובה (יש גם זריזים המקימים את סוכתם לפני ר"ה, אך זה חזון נדיר יחסית), וכמדומה שהמציאות בשטח היא שבעשי"ת עסוקים יותר בהלכות חג הסוכות מאשר בהלכות תשובה...

אשמח לכל מידע, רעיון ו'הרגש' בנושא זה ותודה מראש.

מתחבר קצת עם מנהגנו שא"א סליחות בעשי"ת (חוץ מביום "צום השביעי").
שכידוע ליודעים זהו מנהג חדש-יחסית בחב"ד, ולפחות בזמן בעל-התניא לא נהגו בכך (כפי שהוא כותב בסידורו לעשות כפרות בעיו"כ "אחר סליחות").

עזריאל ברגר כתב:מתחבר קצת עם מנהגנו שא"א סליחות בעשי"ת (חוץ מביום "צום השביעי").
שכידוע ליודעים זהו מנהג חדש-יחסית בחב"ד, ולפחות בזמן בעל-התניא לא נהגו בכך (כפי שהוא כותב בסידורו לעשות כפרות בעיו"כ "אחר סליחות").

מי חידש זאת בחב"ד ? מאיזו תקופה ?

יעקל כתב:

עזריאל ברגר כתב:מתחבר קצת עם מנהגנו שא"א סליחות בעשי"ת (חוץ מביום "צום השביעי").
שכידוע ליודעים זהו מנהג חדש-יחסית בחב"ד, ולפחות בזמן בעל-התניא לא נהגו בכך (כפי שהוא כותב בסידורו לעשות כפרות בעיו"כ "אחר סליחות").

מי חידש זאת בחב"ד ? מאיזו תקופה ?

לא ברור לי. כנראה בערך בתקופת אדמו"ר הצמח-צדק.
(שמעתי מי שטוען שזה הגיע עקב התנגדותו של הצ"צ לאמירת "מכניסי רחמים", וצע"ג, כי בדורנו נוהגים לומר זאת)