פורום אוצר החכמה

בעסקי במחזור ליו"כ, נתקלתי בפיוטים שונים שאין להם מחבר ידוע, ואין עליהם פירוש מקדמוני אשכנז וצרפת (על פי בדיקתי במחזור 'אוצר הראשונים' ליום כיפור הוצאת מכון 'על הראשונים' ביתר ה'תשע"ח), ולע"ע לא מצאתי להם מובאות קדומים.
מה שכן, הם מובאים במנהגי וורמייזא לר"י שמש ולרי"ל קריכום, וברבים מהם מציינים המהדירים שהם נמצאים ב'הגהה' במחזור וורמייזא הקדום (ראשית האלף השישי), מישהו יודע מה טיבן של הגהות אלו? יש בכך ללמוד על איחורם של הפיוטים הללו?
תודה רבה למשיבים.

1. כדי לוודא אם קיים פירוש לפיוט מסוים, הפרמטר אינו מחזור 'אוצר הראשונים' אלא מפתח פירושי הפיוטים של א' הולנדר!!!
2. מהם 'פיוטים מאוחרים'? מאיזה תאריך זה 'מאוחר'?

חד ברנש כתב:1. כדי לוודא אם קיים פירוש לפיוט מסוים, הפרמטר אינו מחזור 'אוצר הראשונים' אלא מפתח פירושי הפיוטים של א' הולנדר!!!
2. מהם 'פיוטים מאוחרים'? מאיזה תאריך זה 'מאוחר'?

1 תודה! כבר אבדוק אם יש לי דרך להשיגו.
2 לענייני כעת אני מדבר אם הוא שייך לאלף החמישי/תחילת שישי, או לתקופה מאוחרת יותר - לאחר הגירושים באשכנז (סוף הראשונים/ראשית האחרונים).

1. אשלח אליך באימייל.
2. כוונתך לגזירת המוות השחור?
עקרונית המחזור האשכנזי כמעט לא קלט פיוטים המאוחרים למאה הי"ג.
(בסליחות קצת יותר, אבל גם לא מדי הרבה).

חד ברנש כתב:1. אשלח אליך באימייל.
2. כוונתך לגזירת המוות השחור?
עקרונית המחזור האשכנזי כמעט לא קלט פיוטים המאוחרים למאה הי"ג.
(בסליחות קצת יותר, אבל גם לא מדי הרבה).

תודה.
כשכתבתי אשכנז התכוונתי בהכללה והיינו גם לצרפת, אכן הרבה זה גזירות המוות השחור שדלדלו ביותר את יהדות אשכנז.

איש_ספר כתב:מעניין שגם הולנדר (ויש"כ גדול לרב ח"ב!) לא מצא[ה] שום פירוש קדום לארשת שפתינו. הכי יש לערער על קדמותה של פיוט זה?

מה נותר לפרש בתחינה קצרה זו?
במחזורים עצמם אינו מופיע?

כתבתי "גם", כי זכרתי שהמו"ל של מחזור ווילנא, הכולל 'לקט ביאורים מהראשונים' לפיוטים, סיפר בשעתו, שיגע ולא מצא שום פירוש באותם כתבי יד שעמדו לפניו, על פיוט זה.

אה"נ שהפיוט קצר ומבואר, אבל לפעמים אפשר למצוא התייחסות בכתבי היד, לזמנו של הפיוט, מי יסדו, וכו'.