המשנה אומרת
הרואה כהן גדול כשהוא קורא אינו רואה פר ושעיר הנשרפין, והרואה פר ושעיר הנשרפין אינו רואה כהן גדול כשהוא קורא. ולא מפני שאינו רשאי אלא שהיתה דרך רחוקה ומלאכת שניהן שוה כאחת.
לצורך קריאת התורה על הכה״ג להמתין להגעת השעיר למדבר. לרש״י משמע שצריך להשלים את עבודת השילוח והגריז הביא משם אביו משום שהכהג איננו יכול לצאת מהעזרה לפני כן.
שני הטעמים האלה אינם שייכים בשריפת הפר והשעיר שאינם בכה״ג ואינם עבודה. אז למה הם רק בזמן קריאת התורה ולא לפני כן?