אשכנזי, ספרדי, מרוקאי, תימני, כורדי, עיראקי, איראני בבלי. ואיטלקי.
כבש, עז, יעל, קודו, בלזבוק, ראם, דישון, שור ,בופאלו, תאו,
[חשוב – אַיִל = כבש = בהמה דקה ! ואילו: אֱיָל[אייל] בקמץ =חיה ]
א.
טוב - לא טוב
א. יש שופר שהתקיעות בשופר "הזה" ,הן רק כדי לשמר מסורת! - תימני קודו, להלן "המסולסל",
ב. ויש שופר שהתקיעות בשופר זה הן המהודרות ביותר - האפשריות, ! תימני אסאלי, להלן "כבש" טבעי.
ג. ויש כמובן באמצע את כל האפשרויות : מצוה לכתחילה, כשר, כשר בדיעבד, לא רצוי, כדאי להחמיר וכו.
במי ובמה מדובר ?
בתימן יש שנהגו לתקוע בשופר הקודו.. כך בתיאור של נוסעים. שביקרו שם בעבר. ....שופרות הקודו שקיבלו את הכינוי שופר תימני, ורבים מהם נוהגים לתקוע בו עד היום. השד"רים שהגיעו לתימן היו הראשונים שתיארו את השופר התימני.
........ בשנת 1851 ביקר בתימן השד"ר יעקב ספיר אשר סייר בקהילות שם והעלה את רשמיו על הכתב. בין השאר הוא כתב:
...גם כי היה עמדי מן המוכן שופר של איל ותקעתי בו חובת היום,.... נסיתי לתקוע גם בשופר שלהם, וכן הוא בכל ארץ תימן, באֵין להם שופרות של איל, או כי לא ידעו לעשותו, הם תוקעים בשופר של יעל ארכו כשתי אמות ומפולתל...ו
- שופר קודו.jpg (5.03 KiB) נצפה 2115 פעמים
* ומי פוסל תימני- קודו מסולסל, חלק מהרבנים גם מהתימנים והספרדים: אם בגלל הרמבם שמכשירים רק קרן של איל (כבש),
ואם בגלל שיש בכלל ספק , באם שייך לסוג האיל ,או לסוג הפרות שקרנם פסולה לשופר - כך לפי הר יחיא קאפח סבו של הר יוסף קאפח.
* ומי מכריז שהתימני -כבש הכי מהודר ? רבני בדץ העדה החרדית: הר וייס - מנחת יצחק זל, והר שטרנבוך שליטא !
ב.
* וזל - מיד מהריץ: "יש כאלה בתקופה האחרונה שאמרו שהוא בכלל פסול לפי כל הדעות, כי זה קרן פרה שמזכיר מעשה העגל, אמרו שזה פסול לא רק לפי הרמב"ם ושיטות אחרות, אלא הוא פסול לפי כל הדעות, א"כ יוצא לדבריהם, שאבותינו ואבות אבותינו בכל הדורות תקעו בשופר פסול. הוציאו לעז על כך" .
- קרן שור.jpg (10.3 KiB) נצפה 2115 פעמים
ועל השופר תימני מסולסל, יש מחלוקת גדולה אם שימש לתקיעה לעדה. או רק לעמי הארצות. שכן (יא) שהוא פסול. שכן שייך לאנטילופה. (שור) ולא כבש.
מחלוקת קאפח והמהריץ. [ רק לעמה"א - כך לפי הר מ, שטרן בספרו,]
* ועוד באתר אחר של עדת תימן שחולקים, – " לפי רבינו, כנראה שאין יוצאים ידי חובה בשופר המסולסל. כנראה שרק בתקופה מסוימת נזקקו לו יהודי צנעא והסביבה. יהודי שרעב תקעו בשופר של כבש, כפי שיטת רבינו. דעת מארי שלפי שיטת רבינו יש לתקוע בשופר של כבש הכפוף".
מסורת.
ובכלל יש מרבני תימן שפסקו: שעל התימנים להקפיד להמשיך לשמוע תקיעות גם משופר תימני - מסולסל, בנוסף על השופר רגיל.
"....כדי.. .....כביכול שרק הם יודעים את ההלכה לנכון, ולבטל בכך את המסורת והמנהגים המקובלים כידוע. .. א"כ, כפי שמוזכר בספרו : כדי לא לבטל את מסורת התקיעה בשופר הגדול והמסולסל של דישון, ..............א"כ שיתקעו בו לא בתקיעות של חובה, אלא בתקיעות שאינם חובה. ..... התרועה רק בכדי לא לשכח את מסורת אבותינו, של התקיעה בשופר הגדול..."
לא רק פיאות . יש גם שופר של ע"ז.
" שופר של תקרובת עבודת כוכבים, אפי' היה של עובד כוכבים, שתקע בו, לא יצא משום דאינה בטלה עולמית, עכ"ל .
" ושמעתי מיודעי דבר ששבטים רבים באפריקה משתמשים בקרני הקודו שהוא מוכר יותר בשם 'שופר תימני' למטרות פולחן ע"ז שלהם .
וממילא בשופר שאיני יודע מה מקורו מלבד שיש לחוש בו שאינו של איל יש לחוש בו שמא נעשה בו שימוש דע"ז. "
ובוויקי. שופר קודו הוא כלי נשיפה שמקורו בקרני אנטילופת הקודו האפריקנית, אשר משמש באפריקה עד היום באופן מסורתי למטרות פולחן וכאמצעי איתות.
..... בקרב חלק מיהדות תימן נהגו להשתמש במשך מאות שנים בשופר זה לתקיעת שופר בראש השנה ולכן הוא מוכר גם כשופר תימני,
ופלא שדווקא התימנים. ההולכים בשיטת הרמבם (רובם / חלקם) בעבר עכפ – תוקעים\ תקעו בשופר שאינו של כבש.
ושמקורו מאתיופיה!
ב. רק טבעי .
להכנת השופר ..וכדי להבין את הבעיות האפשריות ,נראה מה התהליך שיש לעשותו
הקרן בנויה משני חלקים
1 . החלק החיצוני (העצם) של השופר, עשוי מאותו חומר שממנו עשויות הציפורניים - קראטין.
2 . החלק הפנימי (הזכרות) שהוא סחוס פנימי, ואותו מוציאים .- ואחכ השלבים הבאים:
- כבש טבעי.jpg (127.03 KiB) נצפה 2115 פעמים
השלבים הם:
א. חימום – על ידי חימום היא הופכת לגמישה כך שניתן לעצב את צורתה בהתאם לצורך (אנו מיישרים ומהדקים).
ב. ליטוש – לאחר יישור הקרן היא מלוטשת ומוחלקת עד שהיא חלקה למגע- ובעצם מאבדת את המראה הטבעי המקומט והמפותל.
ג. עיצוב הפייה – שלב בו מחומם קצה הקרן ומעוצבת הפיה.. המבנה הסופי של הפיה יכול שיהיה עגול, אובלי, צר או רחב על פי הצורך..
ד. קידוח הקרן בחלק הסתום שבפייה, – הדורש מיומנות וזהירות רבה. . הליך הקידוח דורש מעבר בעצם מבלי לפגוע בדפנותיו באופן המביא לפסילת השופר.
ה. ליטוש והברקה – השופר מקבל את הברק ומראה יפה ונעשה ע"י הברשה.
עראק - זה טוב ל.... ל ש ו פ ר ! חלק מהתהליך כרוך ב.:
........מיישרים את הפיה ומרחיבים אותה במקצת ואז שוטפים את השופר שוב ושוב ולבסוף סכים אותו ב…עראק זחלווי על מנת לחדד את קולו.
.ולמספר נקודות מעניינות בעניין השופרות.
עד לפני כמאתיים שנה תקעו רק בשופר טבעי (כמעט) ולא מעובד.
העיבוד שהחל במאתיים השנים האחרונות. נקבע עי בעלי המלאכה. ולא עי הרבנים. הדבר בא להקל על מלאכתם. ולמנוע חירורם
של השופרות בעת קדיחת החור.
* והנה תיאור התהליך.....
..להוציא מידי מעשה ”האומנים“ השוטים אשר כדי להקל על עצמם חרירתו פושטים אותו, ובקלות הוא נפשט לאחר הרתחתו במים במעלות מסויימות, וכשמוציאים אותו חוזר ומתקשה ואז קל לעשות בו את החור במקדח פשוט. ... משא“כ כפי שהוא כפוף צריך אומנות וסבלנות ואטיות מרובה. ואותם אומנים המפשטים אינם אומנים ומחוסר ידיעתם מפשטים אותו. וכאשר הגיע לידי החכמים, נדחקו לשער לאמוד להעריך איזה כפיפות צריכה להישאר בו כדי שיקרא כפוף. ...
עניין של טעם: מי החליט שהשופר המעובד והחלק נאה יותר מהשופר הטבעי והמקומט?
נכון שהטבעי כבד בהרבה, אבל יש הרואים במראה הטבעי והמקומט , יופי רב. ואגב קולו הטבעי כמובן שונה מהמעובד !
ג. קלקולים.
ומה ראו רבני העדה שיש בתימני - כבש הידור ? כיון שאינו מעובד ,אלא טבעי, ולכן אין בו חשש
"שאינו דרך העברה" = כדרך צמיחתו. שעל פירושו נחלקו ראשונים ואחרונים,
מחזל ברור שאם הפכו : פנים \חוץ (כמו בגד הפוך) ,או שהפך את הצדדים דהיינו הרחיב את הפייה הצרה, והצר את את הצד הרחב
שבו בוקעים הקולות , הרי אלו פסולים .
אבל מה עם כל שאר השינויים: יישור, החלקה, הברקה, כיפוף, הרחבת הפייה וכו ? ובכן לרוב הפוסקים הם כשרים ויא גם מהודרים, אבל יש החולקים עכ.
כך רסג, ,,,,,,, " והנה פסק רב סעדיה גאון בסידורו . שאין לשנות את השופר מצורתו הטבעית:
”וחג ראש השנה חובה עלינו בו שתי תוספות התקיעה בשופר ותיאור מלכות ה‘.
והשופר אשר נתקע בו לא יהא אלא קרן כבש - ואסור לשנותו מצורתו“.
וזאת הסיבה שיש רבנים כנל שממליצים בשופר שהוא מדאורייתא ,לשמוע 30 קולות מהשופר התימני- כבש, שאינו מעובד !
ולפיכך למנחת יצחק. ולרב שטרנבוך יש להדר אחר שופר תימני -כבש, בלתי מעובד כדי שלא יחשב: שלא כדרך העברתו.
ובאם יש לבחור בין שופרות שונים, מה חשוב יותר ? כפוף שאינו של איל. או פשוט , של כבש = איל , ( מחלוקת). ומה לעיכובא.
ובמשנה ברורה (בשו"ע או"ח תקפו, סק"ד) מובא ששופר כפוף עדיף על שופר של איל.
כפוף מה שיעורו ? זה מעט או הרבה . או בכלל על השופר צריך להיות מסולסל ?
שופר ישר (יעל) באם יכופף אותו בחום.האם יחשב כפוף ? ןמה לגבי שופר יעל בכלל.
ורבו הדיונים בכך.
נכון שלרמבם כל השופרות פסולים .ורק של כבש כשר. אכן לרוב הפוסקים כל השופרות כשרים .חוץ משל שור... שהוא קרן ולא שופר.
[שור, פרה, תאו ובופאלו הפסולים לתקיעה].
הרסג פוסלים שופר מעובד: " ובסידורו . שאין לשנות את השופר מצורתו הטבעית: ”וחג ראש השנה חובה עלינו בו שתי תוספות התקיעה בשופר ותיאור מלכות ה‘. והשופר אשר נתקע בו לא יהא אלא קרן כבש - ואסור לשנותו מצורתו“.
- שופר תימני לא מעובד.jpg (50.38 KiB) נצפה 2115 פעמים
ואכן רבני העדה החרדית : המנחת יצחק. והר שטרנבוך שליטא. נותנים. עדיפות והידור לשופר התימני- כבש טבעי , כנל.
* וכן נשאל בשו“ת מנחת יצחק לגבי כשרותם של השופרות המעובדים, ולאחר שקלא וטריא כתב למסקנה שיש להחמיר במצוה שהיא מהתורה: ”ודאתאן מהנ“ל דלהלכה .....מ“מ כיון שנוגע למצוה דאורייתא יש להתיישב מאוד אם ליתן הכשר על השופרות שנעשו (מעובד)כנ“ל.
* גם הר שטרנבוך.... "לאחר זמן ראיתי שאף הג“ר משה שטרנבוך כתב שיש להדר לתקוע בשופר של איל לא מעובד: ”בענין תקיעת שופר מקרן איל, נראה דראוי להדר לתקוע בשופר תימני- כבש, שלוקחים שופר מקרן איל, ואין מחממין ומותחין אותו כשאר שופרות שבשוק, דבכה“ג שקול השופר הוא קול טבעי עדיף טפי“ (מועדים וזמנים).
* הגר“י קאפח....לכן נראה כי ירא שמים ירחק ממעשה האומנים, ויתקע בשופר של איל החרור כפי שהוא“, עכ“ל
כיום - רובם של התימנים תוקעים ב"שופר תימני - מכבש" (התימני האסלי) כפי דעת הרמבם ,של איל ושאינו מעובד כלל למעט לפעמים - בבניית הפייה. הדבר דורש קרן הבנויה באופן ספציפי ולכן מעט מאוד מהקרניים רלוונטיות ליצירת שופר תימני. השופר לא מיושר אלא נחתך קצת לפני החלל של הקרן ובעל מהלך קדח קצר, ולכן מתאפיין בצליל נמוך ועמוק, והקרן נשארת טבעית.
ד.וכל המינים - כאנוסים מספרד .
* אם אין לו שופר של איל . מה סדר העדיפות ? מצווה לכתחילה לתקוע בשופר של איל. ומובא בשם ספר נחלי יהודה, כי אם אין שופר של איל אזי יש לקחת לפי סדר העדיפות הבא של אלה הדומים לאיל: כבש, עז או יעל. שכן העז לפי רבים נחשבת כאיל - לגבי שופר.
מדוע השופר הספרדי יקר פי 2 או 3. כי הוא מיושר. מהאלפים שמייבאים כל שנה . 70 אחוז נפסלים ומהם 50% נפסלים במהלך היישור.
אבל למה מיישרים ?
הסיבה ליישור השופרות במרוקו .-במאמרו של הרב יצחק שכטר ’שופר הראוי לתקוע בו בראש השנה לדעת חכמי אשכנז‘ירושתנו עמ‘ קס ובהערה שמנהג יהודי מרוקו היה לשטח את הקרן לגמרי כמו האות ו', ומנהג זה מקורו בגזירה שלא לשאת שופר, ויא שראשיתו של מנהג זה בבריחתם כאנוסים מספרד, ולכן נאלצו היהודים להחביאו בבגדיהם,
....... וכיון שבשופר מעוקל הדבר בלתי אפשרי, הם שטחו את השופר ובזה קל יותר להחביא את השופר, עיי“ש.
- שופר מרוקאי וו.jpg (26.46 KiB) נצפה 2115 פעמים
* ומה דינו של הבלזבוק ? לא שמעתם. כי לא הייתם בדרום אפריקה. אבל שם יש חיה כזאת ויהודים משתמשים בשופרות שלהם,
הנה: תשובה מהרב אשר ווייס.....מ"מ להלכה נראה ברור ששופרות העשויים מקרני הבלזבוק. כשר ככל שאר השופרות שאינם של איל.
באהבה ובברכת כוח"ט
אשר וייס.
* שופר עז איטלקית.
נכון שיש בע"ח נוספים ששופרותיהם כשרין , אלא ששופרות יעל ועז אינם נמצאים בשוק, של יעל - בעייה - שניתן לקחתה רק אם מתה בטבע , שכן היא חיה מוגנת ואסורה בצייד.
וקרן של עז היא דקה ומפיקה צליל גבוה ובכייני ומדובר בשופר בשימוש נדיר,
אולם עדיין בשימוש אצל הקהילה האיטלקית, וכדי לשמוע אותו תצטרכו לנדוד אל מספר מצומצם של בתי כנסת של עולי טורקיה,
או לבית הכנסת האיטלקי שברחוב הלל בירושלים.
- שופר של עז.jpg (84.62 KiB) נצפה 2115 פעמים
אין לו חלל.
מה פחות ידוע .? כולם לומדים שופר = שפרו מעשיכם וכו,אכן זה הדרש. אבל בפשט שופר מלשון "שפופרת" ולכן קרניים אטומות שאינן חלולות, איו הם שפופרת ופסולות. כך הר"ן. ויש אומרים . שהמילה שופר היא או מלשון פריסה כאוהל, כמו (איוב כו, יג): "בְּרוּחוֹ שָׁמַיִם שִׁפְרָה" (רמב"ן), או מלשון שיפור, שהוא מוכן כבר לתקיעה (ריטב"א), או כנל-מלשון שפופרת (ר"ן). ועל פי זה מסביר הרמב"ן שהמשנה דיברה רק על הקרניים החלולות, שהן השופרות. ולא הזכירה פסול של קרני ראם, למרות שגם בהן נאמר רק קרן (דברים לג, יז), משום שאין בהן חלל, ואינן כלל שופר.
- קרן ראם.jpg (2.96 KiB) נצפה 2115 פעמים
נכתב ע"י לפני כשנתיים במק"א, והועלה לכאן עקב מאמר בנידון באחד המקומות בער"ה השתא.