מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

בראש השנה יכתבון וביום צום כיפור יחתמון - חידוש מפליא מהנציב

הלכות חג בחג, חקרי מנהג. מאמרים לעיון והורדה
ארי שבחבורה
הודעות: 1331
הצטרף: ה' ספטמבר 22, 2011 9:48 pm

בראש השנה יכתבון וביום צום כיפור יחתמון - חידוש מפליא מהנציב

הודעהעל ידי ארי שבחבורה » ו' ספטמבר 23, 2011 11:29 am

חידוש מפליא מצאתי בפירושו הגדול של הנצי"ב על התורה 'העמק דבר' פרשת אמור על המקרא "בחודש השביעי יהיה לכם שבתון זכרון תרועה מקרא קודש" (ויקרא כג,כד ב'הרחב דבר'). וז"ל:
...וכן יש חילוק בין יום ראשון לשני לכל יחיד גם כן, משום דביום הראשון כתיב "כי חוק לישראל הוא" (תהלים פא,ה), היינו לישנא דמזוני, שבזה תלויים עיקר החיים, דמאן דיהיב חיי יהיב מזוני, וזה נגמר ביום הראשון לכל אדם, כדאיתא בביצה פרק ב' (טז,א) 'כל מזונותיו של אדם קצובין לו מראש השנה ועד יום הכיפורים' [המשך הגמרא: אמר ר' אבהו, מאי קראה, "תקעו בחודש שופר בכסה ליום חגנו", איזהו חג שהחודש מתכסה בו – הוי אומר זה ר"ה, וכתיב "כי חוק לישראל הוא משפט לאלוהי יעקב". מאי משמע דהאי "חוק" לישנא דמזוני הוא – דכתיב (בראשית מז,כב) "ואכלו את חוקם אשר נתן להם פרעה"], והכי עיקר הנוסחא במדרש-רבה פרשת אמור וברי"ף, והכי משמע לשון "חוק" שהוא גמר דין כדאיתא ריש פרק ג' דראש השנה (כה,ב) [לשון הגמרא: 'אימת הוי חוק – בגמר דין']. והא דנמשך דינו של אדם עד יוהכ"פ היינו שארי מאורעות, עכ"ל. (ההדגשות וההוספות בסוגריים המרובעות שלי - א.ש)
דומני שתפיסה זו של הנצי"ב הגורסת שישנם נושאים - כגון פרנסה - אשר לגביהם הגמר דין הוא כבר בר"ה הינה מחודשת ביותר.
ברצוני לבקש את עזרת החברים הנכבדים בנושאים הבאים:
א. האם ידוע למישהו על מקור כלשהו לדברים אלו של הנצי"ב?
ב. האם לכל הפחות ידוע למישהו על אחד מגדולי ישראל שביטא תפיסה דומה?
ג. ידיד טוב שלי שמקורב לחוגי החסידים אמר לי כי למיטב ידיעתו תפיסה דומה מקובלת בחוגי החסידות (!) - האם למישהו ידוע על כך?
ד. כמו כן עיקר ראייתו של הנצי"ב מלשון הגמרא בביצה מעט תמוהה בעיני, שהרי לפי דבריו הנוסחא היתה צריכה להיות לכאורה 'כל מזונותיו של אדם קצובין לו מראש השנה עד ראש השנה''?
לסיום אביא כאן את המשך דבריו של הנצי"ב (שם) שמוציא מחידוש זה אף מסקנה מעשית ומחודשת אפילו עוד יותר, וז"ל: ...משום הכי ביום הראשון אפילו אין האדם צדיק מ"מ החיים בשנה הבאה תלויים בתכלית אותו האדם בחיים, משום הכי אם ראוי הוא לתכליתו יוצא זכאי, אבל בשארי ימי תשובה ויום שני של ר"ה בכלל נידון על כל מאורעותיו לפי מעשיו אם צדיק או רשע ובזה יש ודאי לכל אדם לירא מפני מעשיו... עכ"ל.
שנה טובה.
נ.ב. מן הראויי לציין שהקטע הנ"ל איננו חלק מן הפירוש המקורי אלא זהו קטע מ'הוספות מכי"ק של הגאון בעל העמק דבר ז"ל'. הוספות אלו נדפסו במהדורות הישנות בסוף החומש ואילו במהדורות החדשות הן שולבו בגוף הפירוש.

תולעת ספרים07
הודעות: 1548
הצטרף: א' פברואר 06, 2011 12:36 am

Re: "בראש השנה יכתבון וביום צום כיפור יחתמון" - האומנם?

הודעהעל ידי תולעת ספרים07 » ו' ספטמבר 23, 2011 12:46 pm

כבודו לא כתב אם המדובר לגבי רשעים, צדיקים, או בינינים.
וככלל אני תמה הייתכן שאמר כן הנצי"ב בניגוד לדעת רוב הפוסקים שכתבו לומר שצריך לברך לשנה טובה תכתב ותחתם כיון שאצל הצדיקים גם החתימה הוא בר"ה ועיין מג"א תקפ"ב שהביא מהרמ"ע מפאנו בעשרה מאמרות שאף הצדיקים אינם נחתמין אלא ביום הכיפורים.
וראה עוד שם בדברי הפוסקים אם הצדיקים נכתבים בר"ה או גם נחתמין ביוה"כ.
ובכל אופן עד כמה שזכור לי כבר היה אשכול בכרם בזמנו שכתב לדון בזה אם יש דבר כזה בר"ה יכתבו וביום צום כיפור ייחתמון.

ארי שבחבורה
הודעות: 1331
הצטרף: ה' ספטמבר 22, 2011 9:48 pm

Re: "בראש השנה יכתבון וביום צום כיפור יחתמון" - האומנם?

הודעהעל ידי ארי שבחבורה » ו' ספטמבר 23, 2011 1:39 pm

תמיהתך על הנצי"ב איננה תמיהה כלל, שהרי הגר"א בביאורו לשו"ע (תקפב,ט) חולק במפורש על מה שהבאת בשם 'רוב הפוסקים', וז"ל: בליל ר"ה כל אחד אומר לחבירו "לשנה טובה תכתב", ואין אומרים "תחתם" - דהחתימה על עוה"ז הוא ביוה"כ לכל אדם, דלא כמו שהובא במ"א בשם מ"צ דאומרים "תכתב ותחתם", עכ"ל, ומאחר והנצי"ב שייך כידוע לבית מדרשו של הגר"א הרי שלא מן הנמנע שאף בסוגיא זו סבר הנצי"ב כדעת הגר"א. כמו כן אציין שאף לשונו של הנצי"ב עצמו בתחילת הקטע היא - "וכן יש חילוק בין יום ראשון לשני לכל יחיד גם כן" - מקבילה לדברי הגר"א הנ"ל. אלא שהנצי"ב מחדש שכל זה רק לענין 'שארי מאורעות' ולא לענין פרנסה שעליה החתימה היא כבר בר"ה, ולזה חיפשתי מקור או מקבילות בדברי רבותינו.
יישר כח.

הגהמ
הודעות: 1384
הצטרף: א' אוגוסט 07, 2011 5:49 pm

Re: בראש השנה יכתבון וביום צום כיפור יחתמון - חידוש מפליא מה

הודעהעל ידי הגהמ » ו' ספטמבר 23, 2011 5:04 pm

ד. כמו כן עיקר ראייתו של הנצי"ב מלשון הגמרא בביצה מעט תמוהה בעיני, שהרי לפי דבריו הנוסחא היתה צריכה להיות לכאורה 'כל מזונותיו של אדם קצובין לו מראש השנה עד ראש השנה''?

עיין להגהת הב"ח על אתר שהביא מס"א שאינם גורסים עד יוה"כוגם תיקן מעצמו עד ראש השנה להשוותו להגמ' בב"ב דף י. ואכן כך היא גירסת הרי"ף. וכדי ליישב הנוסח הנדפס, נראה לומר דהכוונה לא ליום כיפורים זה אלא ליום כיפורים הבא עלינו לטובה, שבו נסתיימה ההקצבה כמו שנתבאר מעובדא דמייתי בב"ב שם "כי מטא מעלי יומא דכיפורא שדור דבי קיסר נקטינהו" עיי"ש.

ארי שבחבורה
הודעות: 1331
הצטרף: ה' ספטמבר 22, 2011 9:48 pm

Re: בראש השנה יכתבון וביום צום כיפור יחתמון - חידוש מפליא מה

הודעהעל ידי ארי שבחבורה » ג' ספטמבר 27, 2011 10:57 pm

יישר כח.
ואכן, מצאתי שכך כותב הנצי"ב להדיא בחידושיו על מסכת ר"ה (טז,א) על דברי המשנה "בר"ה כל באי העולם עוברין לפניו כבני מרון שנאמר "היוצר יחד לבם המבין אל כל מעשיהם"", כאשר שם הוא אף מרחיב בביאור הענין, וז"ל:
לכאורה, יותר הוי להתנא להביא מקרא "תקעו בחודש שופר וגו' כי חק לישראל הוא משפט לאלוהי יעקב" - ולמדנו מזה אפילו אוה"ע כדאי' לעיל (ח,ב)?
איברא, מסוגית הגמ' מבואר דמיירי כאן במשפט שהגזר-דין הוא ביוה"כ. ובמס' ביצה (טז,א) תניא - "כל מזונותיו של אדם קצובין לו מר"ה עד יוה"כ", ובאמת הוא טה"ד וצ"ל כמבואר בהרי"ף שם - "מר"ה עד ר"ה", וכ"ה במדרש פ' בהר. והיינו משום שעיקר חייו של אדם נגמר בר"ה בין צדיק בין רשע, וכפי' הר"ן בהא דאי' להלן גבי 'שלשה ספרים' דצדיקים בדינן ורשעים בדינן קאמר - דאפילו מי שהוא רשע באמת מכ"מ כמו שהוא נברא לצורך העולם, כדכתיב "כל פעל ה' למענהו", וגם רשע ליום רעה, כך חייו של אדם אפילו הוא רשע אם הוא נדרש לעיקר הבריאה וקיום העולם, הרי דינו לחיים, ומאן דיהיב חיי יהיב מזוני. ומשו"ה נגמר "חק לישראל" - "בחודש" שהוא בר"ה ביום הראשון שהוא ר"ח, ו'חק' הוא גמר דין כדאי' להלן (כה,ב). וא"כ הא דתני דבי ר' ישמעאל דאדם נידון בר"ה וגזר-דין נחתם ביוה"כ - היינו לענין שאר המאורעות, וכדתניא לעיל: "אדם שאירע בו קרי או אונס כו'", וזהו שארי מאורעות של אדם. ומעתה קשה, מנליה להגמ' דמשנתנו מיירי בשארי מאורעות, ושקיל וטרי טובא כמאן אתיא, נוקמי משנתנו דמיירי בדין מזוני ועיקר החיים - דלכו"ע הגמר-דין הוא בר"ה? אלא היינו דקשה להגמ' - אמאי לא הביא הפסוק "כי חק לישראל הוא כו'"? אלא ע"כ מיירי לענין שארי מאורעות, וזה תלוי לפי מעשי האדם, ומשו"ה הביא הפסוק "המבין אל כל מעשיהם"...


חזור אל “אלול וימים נוראים”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 21 אורחים