פורום אוצר החכמה

חכם באשי כתב:ו'וכל מאמינים' (שבאמת אינו פותח ב'וכל מאמינים'; וכבר דברו על כך בפורום) הוא חלק מקדושתא אחת שחיבר הקלירי.

שטייגעניסט כתב:הלום ראיתי
בני יששכר מאמרי חודש תשרי מאמר ג - יום תרועה, דרוש ב
ועפי"ז פירשתי פירוש הפיוט (והוא כמדומה מאנשי כנסת הגדולה), באין מליץ יושר מול מגיד פשע תגיד ליעקב דבר חוק ומשפט וצדקנו במשפט המלך המשפט, לא נודע פירושן של הדברים, ולדרך הנ"ל יובנו וכו'.
מישהו מזדהה אתו?

בברכה המשולשת כתב:השיטה המקדימה ביותר את הפיוטים היא דעת תוס' שרבינו הקליר הוא התנא הקדוש רבי אלעזר ברבי שמעון

חשבונות רבים כתב:ה"פיוט" היום הרת עולם מוזכר בגמרא.

צופר הנעמתי כתב:בר"ה כז. מוזכר רק "זה היום תחילת מעשיך" שהוא נוסח ברכת זכרונות.

חשבונות רבים כתב:

צופר הנעמתי כתב:בר"ה כז. מוזכר רק "זה היום תחילת מעשיך" שהוא נוסח ברכת זכרונות.

אוי ואבוי! הגיע הזמן לחזור על ראש השנה.
אבל מצאתי שברע"מ מוזכר הביטוי אם כבנים אם כעבדים ולכאורה כוונתו לפיוט זה.

חשבונות רבים כתב:

צופר הנעמתי כתב:בר"ה כז. מוזכר רק "זה היום תחילת מעשיך" שהוא נוסח ברכת זכרונות.

אוי ואבוי! הגיע הזמן לחזור על ראש השנה.
אבל מצאתי שברע"מ מוזכר הביטוי אם כבנים אם כעבדים ולכאורה כוונתו לפיוט זה.

צופר הנעמתי כתב:לפי זה גם את כתר מלכות לרשב"ג יש לייחס לאנשי כה"ג.

חשבונות רבים כתב:

צופר הנעמתי כתב:לפי זה גם את כתר מלכות לרשב"ג יש לייחס לאנשי כה"ג.

מאחר שבורותי האיומה כבר נחשפה באשכול זה... מה זה כתר מלכות לרשב"ג?

אוצר החכמה כתב:כיוון שהרמב"ם הכניס את היום הרת עולם לנוסח התפילה בלחש ולא את כתר מלכות לרשב"ג, לכן נראה שהיה מקובל בידם שהוא מנוסח התפילה הקדום (אנשי כנה"ג?), ויכולים גם להירגע כל הששים לתקוף את הזוה"ק.

אינני יודע אם זה שכללו הרמב"ם מוכיח שייחסו לאנשי כה"ג (האם גם הרחמן בברכת המזון הוא מאנשי כה"ג?), אבל ללא ספק אכן מוכח מהרמב"ם שהיום הרת עולם קדום מכתר מלכות...

מה שנכון נכון כתב:למה היום הרת עולם קשור לתקיעות. וראה רמ"א תקצב,א שאומרים אותו אף בשבת.

חשבונות רבים כתב:

מה שנכון נכון כתב:למה היום הרת עולם קשור לתקיעות. וראה רמ"א תקצב,א שאומרים אותו אף בשבת.

יעוין שם בביאור הגר"א. בדרך אגב, מלשון הרמ"א שם משמע שהוא מנהג לאמרו ולא ממש מנוסח התפילה.

צופר הנעמתי כתב:ולעיקר דברי הרמב"ם - האם אכן כוונת הרמב"ם לכלול את הרת עולם גם בלחש? לכאורה הרת עולם הוא תפילה על התקיעות ואין מקומו בלחש אלא אחרי התקיעות. האם אכן היה מנהג לומר הרת עולם בלחש גם להתוקעים בחזרת הש"ץ?

עיניו כיונים כתב:כלפי לייא, עד כמה שידוע לי המנהג התימני (דרדעי? וא"כ אינו עתיק) נסמך על תקנת הרמב"ם, שתיקן כך כי ראה שהעם שׂחים בחזרת הש"ץ. עד ימי רדב"ז נהגה תקנת הרמב"ם במצרים, ואז ביטלוה הרבנים.

עיניו כיונים כתב:יישר כחך. ואנכי לא ידעתי כלל מהמנהג המיוחד הזה. (זכור לי שהדרדעים נוהגים לקצר בכל שבת את תפילת המוסף ומסתמכים על תקנת הרמב"ם.)

מה שנכון נכון כתב:

עיניו כיונים כתב:יישר כחך. ואנכי לא ידעתי כלל מהמנהג המיוחד הזה. (זכור לי שהדרדעים נוהגים לקצר בכל שבת את תפילת המוסף ומסתמכים על תקנת הרמב"ם.)

גם המנהג במוסף של שבת לא שייך לדרדעים. והם נוהגים כן בכל תפלות חול ושבת.

עיניו כיונים כתב:

מה שנכון נכון כתב:

עיניו כיונים כתב:יישר כחך. ואנכי לא ידעתי כלל מהמנהג המיוחד הזה. (זכור לי שהדרדעים נוהגים לקצר בכל שבת את תפילת המוסף ומסתמכים על תקנת הרמב"ם.)

גם המנהג במוסף של שבת לא שייך לדרדעים. והם נוהגים כן בכל תפלות חול ושבת.

מי הם הנוהגים כן בכל התפילות, הבלאדים?

מה שנכון נכון כתב:הב"ח סימן תקצא והשכנה"ג כתבו שנראה מדברי הרמב"ם שגם היחיד אומר אוחילה. וראה עוד בארחות חיים ר"ה אות ט [בעיקר מש"כ בשם ר"מ גאון].

ברזילי כתב:

צופר הנעמתי כתב:ולעיקר דברי הרמב"ם - האם אכן כוונת הרמב"ם לכלול את הרת עולם גם בלחש? לכאורה הרת עולם הוא תפילה על התקיעות ואין מקומו בלחש אלא אחרי התקיעות. האם אכן היה מנהג לומר הרת עולם בלחש גם להתוקעים בחזרת הש"ץ?

הרמב"ם כולל גם את אוחילה לא-ל, שבפשטות מיועד לש"ץ (בקהל עם אשירה עוזו). אפשר שבמקומו לא התפללו לחש כלל במוסף של ראש השנה, כמנהג תימן בלדי?

איש_ספר כתב:רצ"ב בירור על מנהג תימן במוסף של ר"ה מאת ד"ר משה גברא. וראה בעמ' 7 מעמודי הקובץ, אודות מנהג הרמב"ם.

איש_ספר כתב:הרב משנ"נ
לא הצלחתי להבין מתוך דבריך, האם היה מנהג מיוחד של תימן בנוגע למוסף שאר ימות השנה? אם אפשר נא לבאר בשפה ברורה.

ברזילי כתב:הרמב"ם בתשובה (רנו) כותב בפירוש שכך הוא המנהג בכל מקום שראה.

מה שנכון נכון כתב:... אך מאחר ובלא"ה מצינו דעות רבות שגם היחיד אומר אוחילה אין שום צורך לומר שהנוסח מתאים רק למנהג שלא נזכר ברמב"ם [גם אם נניח שאין ראיה ההיפך]