הוגה בתלמודו כתב:לשיטת החזו"א ודאי שצריך לשים לייסטים על כל חלק ברזל שיהיה כשר שאז הוי מעמיד למעמיד.
במחילה, הדברים אינם מדויקים.
הרבה לפני החזו"א: בדין מעמיד, החמירו הרבה ראשונים, וגם המג"א והגר"א כתבו שלכתחילה ראוי להחמיר בזה, והמג"א אף למד זאת בדעת השו"ע. וכך כמובן העלה המשנ"ב, והביא זאת גם בשם אחרונים נוספים. אם כן לגבי הסוכה הנ"ל, לשיטת הרבה ראשונים ואחרונים ראוי להחמיר לכתחילה לא לשבת בה.
אלא שהמג"א והגר"א כתבו כי במעמיד דמעמיד יש להקל אף לכתחילה. כאן החזו"א נחלק, ולשיטתו אין קולא כזאת של מעמיד דמעמיד, מכמה סיבות. אם כן בוודאי שלשיטת החזו"א, נתינת לייסטים בסוכה הנ"ל אינה מועילה מאומה.
הגרש"ז אוירבך שנחלק על החזו"א, וכתב להקל בשופי במעמיד דמעמיד כדברי המג"א והגר"א, כתב, שאמנם במקרה של הסוכה הנ"ל הוא מודה שנתינת לייסטים על הברזל אינה מועילה מאומה, כי גם לדידן שמקילים במעמיד דמעמיד, כיוון שהלייסטים האלו מיותרים לחלוטין ואינם משמשים כלל לצורך הסיכוך באופן אמיתי, הרי שאין להם שום משמעות, ואינם הופכים את הברזל ממעמיד למעמיד דמעמיד.
אמנם חשוב להדגיש, כי מעיקר הדין הסוכה הנ"ל כשרה, וגם החזו"א עצמו בביתו היקל בזה בשעת הצורך, כמו שמופיע בחוט שני, שסיככו על גבי צינורות של ברזל וישבו שם כדין סוכה!