פורום אוצר החכמה

נוטר הכרמים כתב:השנה הסתפקתי, האם הותר למחוא כפים גם דרך שמחת יו"ט בעת הסעודה וכד' כאשר ספר התורה אינו בסמיכות מקום כלל?

ראה באשכול על רבך הגרש"א בסוף עמוד 33, בקובץ אליבא דשמואל שהובא שם (עמ' פב והאיזור) ובהודעתי לאחר מכן

מקור ההיתר לרקוד בשמחת תורה אף שהוא יו"ט הוא בב"י בסימן של"ט בשם המהרי"ק שכתב בשם רב האי גאון שכיון שאינו איסורו אלא משום שבות, התירו משום כבוד התורה.

והנה מצאתי מקור הדברים לכאו' בתשובות הגאונים (שערי תשובה סימן שיד) וז"ל "וששאלתם נהגו בני מקומנו ביום תשיעי ספק שמיני לחג להביא מוגמראות ובשמים לבית הכנסת ולעשן לפני ספר תורה דבר זה מותר או אסור. כך ראינו שאסור לפי שכל י"ט ב' הוא י"ט לכל דבר כראשון אעפ"י שהיה ספק אין בו קולא אלא לענין מת שמתעסקין בו בלבד, אבל בכל דבר אין שנוי, ובי"ט שני זה שהוא אחרון רגילין אצלנו שמרקדין אפילו כמה זקנים בשעה שאומרים קלוסין לתורה, אלא שזו משום שבות הוא, ונהגו בה היתר ביום זה בלבד לכבוד התורה, אבל לגמר דברי הכל אסור:"

ולכאו' מזה מש' שלא התירו אלא ביו"ט שני של גלויות, אבל בא"י שהוא יו"ט מה"ת אולי לא היו מתירים. אולם כמובן אין המנהג כן, ובודאי שאין לערער על מנהג ישראל, אבל מ"מ יש כאן הערה מעניינת, ומעניין לדעת מתי התחיל המנהג גם בא"י (אולי מזמן האריז"ל, אמנם בשו"ע לא הזכיר את המנהג).

ייש"כ על המרא"מ

בשער הציון (תכו, יב) כתב שלפי פשוטו מה שלא מקדשין הלבנה בשבת הוא משום שרגילין לעשות ריקודים בקידוש לבנה, וזה אסור בשבת.
והקשה על זה שהרי ריקודים של מצוה התירו 'וכמו בשמחת תורה' (עיי"ש מה שתירץ).
ואם כל ההיתר של שמחת תורה הוא משום יום טוב שני, אין כאן קושיה כלל, שהרי דוקא יו"ט שני התירו, ולא שבת.
ומבואר שלפי המ"ב אין כל הבדל בין שמחת תורה לשבת לענין זה.

ע' במ"ב סשל"ט סק"ח שהוא עצמו כתב שאין היתר מעיקר הדין בשאר שמחה של מצווה, ורק בצירוף המנהג שנהגו בכל אופן להקל מבואר במ"ב שם סק"י שאפשר להניח המנהג במקום מצוה. וצ"ב דברי השעה"צ בסתכ"ו. ואולי כוונתו לפי המנהג שנוהגים להקל.