בר מצווה ביו"ט שני של גלויות

[עושה חדשות]

יש להסתפק לדינא, בילד שנעשה בר מצווה ביו"ט שני, ז. א. שהוא נולד בט"ז תשרי או ניסן וכד', (ונצייר שנולד בארץ ישראל, כדי להקל את הבנת השאילה, אבל לכאו' אין בזה נפק"מ), וכעת עושים לו חגיגת בר מצווה ביו"ט שני בחו"ל, ורצו לכבדו לקדש ולהוציא יד"ח קידוש את כל המסובין. ויקם שם חכם אחד ויאמר: הגע עצמך, אם אתה בר מצוה על כרחך אנו פטורים מקידוש, ואם חייבים אנו בקידוש הרי לא מלאו לך י"ג שנים.
ליבי נוטה שאין האמת כדברי החכם, אבל איני יודע למה, וגם אין לי מקורות לזה.

[ארזי ביתר]

ייתכן שבזמן שקידשו את החודש עפ"י הלבנה, הוא אכן היה צודק. לעומת זאת, היום ברור [בלא להכנס לשאלת קו התאריך... ;)] מתי חל היו"ט האמיתי, ומתי הוא רק זכר למנהג הגלויות בזמן חז"ל, ולכן לכאורה אין כל צדק בדבריו.

[אב בבינה]

והתשובה לדבריו הוא, ועכשיו בקיעין, ומנהג אבותיהם בידיהן.

[עושה חדשות]

היכ"ת דבן חו"ל ביו"ט שני (ואולי גם שאר ימי חוה"מ) חייב ליקח ד' מינים ובן א"י אינו חייב:
דהנה 'נראה ונדחה' הוא איבעיא דלא איפשיטא, עי' ביאוה"ל תרמ"ו פלו' הראשונים לדינא בזה,
וא"כ אם נראה ונדחה ביו"ט ראשון, להצד דנראה ונדחה לא מהני,
הרי בן א"י לולב פסול הוא לו ואינו נוטלו [אם זה היחיד שיש לו],
משא"כ בן חו"ל הרי דינו לדון כאילו יום ראשון חול וא"כ אינו נראה ונדחה אלא דחוי מעיקרו.

וצ"ע בזה.

[עושה חדשות]

ומה הדין לגבי קיום "לכם" ביו"ט שני, כשקנה את הלולב רק על הצד שהיום "טו", אבל אם היום "טז" הלולב יישאר של המוכר. והנה בב"ד לעניני ממונות ודאי נפסק שהלולב אינו שלו, אבל אולי לקיום המצוה של יו"ט שני סגי במה שאם היה זה "טו" היה מקיים כראוי.

כמו כן, זכורני שדנו הפוס' במי שנשאר בסוכה מיו"ט ראשון ליום השני, ובירך "לישב" ביום הראשון, האם כעת בקידוש של יוט"ש הוא צריך לברך שוב "לישב". איה מקומם?

וע"ע כאן - viewtopic.php?f=27&t=26684&p=272249#p272243

[פרי יהושע]

ומה הדין לגבי קיום "לכם" ביו"ט שני, כשקנה את הלולב רק על הצד שהיום "טו", אבל אם היום "טז" הלולב יישאר של המוכר. והנה בב"ד לעניני ממונות ודאי נפסק שהלולב אינו שלו, אבל אולי לקיום המצוה של יו"ט שני סגי במה שאם היה זה "טו" היה מקיים כראוי.

כמו כן, זכורני שדנו הפוס' במי שנשאר בסוכה מיו"ט ראשון ליום השני, ובירך "לישב" ביום הראשון, האם כעת בקידוש של יוט"ש הוא צריך לברך שוב "לישב". איה מקומם?

וע"ע כאן - viewtopic.php?f=27&t=26684&p=272249#p272243

כל התשובות תלויות במה שכתבו לעיל שכיום יו"ט שני הוא תקנה או מנהג בעלמא, ולכן אי אפשר להתיחב ליו"ט ראשון כמאן דליתא, והט"ו זה ט"ו, והט"ז הוא ט"ז, כ"ה הפשטות בודאי ולדינא עוד יש לעיין.

[עושה חדשות]

בן חו"ל הפריש תרומה מטבל ודאי ביו"ט שני, רק על הצד שהיום טז.
האם יהיה הדין שהוא ייאסר לאכול את הטבל ואילו בן א"י מותר?

[עושה חדשות]

יש להסתפק לדינא, בילד שנעשה בר מצווה ביו"ט שני, ז. א. שהוא נולד בט"ז תשרי או ניסן וכד', (ונצייר שנולד בארץ ישראל, כדי להקל את הבנת השאילה, אבל לכאו' אין בזה נפק"מ), וכעת עושים לו חגיגת בר מצווה ביו"ט שני בחו"ל, ורצו לכבדו לקדש ולהוציא יד"ח קידוש את כל המסובין. ויקם שם חכם אחד ויאמר: הגע עצמך, אם אתה בר מצוה על כרחך אנו פטורים מקידוש, ואם חייבים אנו בקידוש הרי לא מלאו לך י"ג שנים.
ליבי נוטה שאין האמת כדברי החכם, אבל איני יודע למה, וגם אין לי מקורות לזה.

צריך לשאול כך במסויים על ב' ימים של ר"ה, דאולי שאני משאר שני ימים טובים של גלויות, לפי חלק מהשי'. וצ"ע.

[עושה חדשות]

היכ"ת דבן חו"ל ביו"ט שני (ואולי גם שאר ימי חוה"מ) חייב ליקח ד' מינים ובן א"י אינו חייב:
דהנה 'נראה ונדחה' הוא איבעיא דלא איפשיטא, עי' ביאוה"ל תרמ"ו פלו' הראשונים לדינא בזה,
וא"כ אם נראה ונדחה ביו"ט ראשון, להצד דנראה ונדחה לא מהני,
הרי בן א"י לולב פסול הוא לו ואינו נוטלו [אם זה היחיד שיש לו],
משא"כ בן חו"ל הרי דינו לדון כאילו יום ראשון חול וא"כ אינו נראה ונדחה אלא דחוי מעיקרו.

וצ"ע בזה.

ואם בן חו"ל יטלנו, לכאו' יברך עליו.
ומ"מ אח"כ יטול גם לולב הכשר לבני א"י, כי גם הוא מחוייב מדרבנן ליטול לולב ביום טז.
וגם בנטילה השניה יברך.
מענין.

[עושה חדשות]

יו"ט שני של גלויות שחל בער"ש, ושכח לערב קודם יו"ט ראשון, דינו לערב בב' הימים-טובים על תנאי,
כמבואר בסי' שצג.
אמנם לש' הטור שם דמערב באותה הפת.

ומבואר בט"ז הטעם לזה משום 'הואיל ואיתעבידא ביה חדא מצוה',
וכבר העיר בא"ר שם דממ"נ אין בזה טעם, אמנם עי' פמ"ג.

ובמג"א ביאר באופ"א דאם יערב בפת אחרת יאסרו שניהם,
וג"ז צ"ע למה תיאסר הפת שעירב בה ביום הראשון, אחרי שודאי לא חל בה שום עירוב.

[עושה חדשות]

ומה הדין לגבי קיום "לכם" ביו"ט שני, כשקנה את הלולב רק על הצד שהיום "טו", אבל אם היום "טז" הלולב יישאר של המוכר. והנה בב"ד לעניני ממונות ודאי נפסק שהלולב אינו שלו, אבל אולי לקיום המצוה של יו"ט שני סגי במה שאם היה זה "טו" היה מקיים כראוי.

כך יוצא לכאו' בבכור"י סי' תרנח, שדן איך להקנות לקטן את הלולב ביום הראשון ואביו יוכל לקיים בו המצוה למחרת ביוט"ש, ז"ל "שיש תקנה בזה מבלי שיצטרך לקנות לולב לקטן ואעפ"כ יוצא ידי חינוך דהיינו שביום ראשון אחר שנטלו ויצא בו יאמר לקטן אם היום יו"ט הרי הוא לך במתנה ואם לאו אינו מתנה ויתנה בזה הלשון שהוא תנאי כפול והן קודם ללאו ותנאי קודם למעשה ואז למחר יוצא בו האב ממ"נ דאם הוא יום שני הרי יוצא בשאול ואם הוא ראשון הרי מתנתו לקטן אתמול אינו כלום והוי שלו". ודוק.