קריאת משנה תורה בליל הושענא רבא

[מוישי]

מה המקור המוקדם?
מה הטעם בזה?
מה טעם המתנגדים למנהג?

[דבר נאה]

אינני יודע המקור המוקדם אמנם עיין בערוה"ש סי' תרס"ד סעיף יא' שהביא מנהג זה.
וכמדומה שהוא מהמקובלים, יבוא היודע מקומו ויאיר עינינו.

טעם ההתנגדות הידוע לי הוא משום קריאה בציבור בלא ברכה.

[מוישי]

ומדוע אין מברכים? כמו בליל ש"ת

[בני ברקי]

המקור זה הדברי חיים מצאנז ויו"ח והמנחת אלעזר ממונקאטש,
יעוין בליקוטי מוהרי"ח ופנינים מבי מדרשא פרשת האזינו

[דבר נאה]

לפי הטעם המובא בערוה"ש נראה דאין כאן 'קריאת התורה', אלא ענינה של קריאה זו לעורר הציבור לאהבתו ויראתו, ואפשר דלזה לא שייכא כאן ברכה.

[איש_ספר]

המקור זה הדברי חיים מצאנז ויו"ח והמנחת אלעזר ממונקאטש,
יעוין בליקוטי מוהרי"ח ופנינים מבי מדרשא פרשת האזינו

טעות. כבר כ"כ הרב האריז"ל בשעה"כ.

[דבר נאה]

יתכן והם אלו שהנהיגו לקרוא מתוך ס"ת.

[שלמה בן חיים]

לפי הטעם המובא בערוה"ש נראה דאין כאן 'קריאת התורה', אלא ענינה של קריאה זו לעורר הציבור לאהבתו ויראתו, ואפשר דלזה לא שייכא כאן ברכה.

לא משנה טעם הקריאה, עצם הקריאה של תורה מתוך ספר תורה בציבור, מחייבת ברכה לפי שיטת כמה פוסקים של חיוב ברכות התורה מחמת שקוראים בתורה בציבור.

[דבר נאה]

שלמה בן חיים כתב:
לא משנה טעם הקריאה, עצם הקריאה של תורה מתוך ספר תורה בציבור, מחייבת ברכה לפי שיטת כמה פוסקים של חיוב ברכות התורה מחמת שקוראים בתורה בציבור.

הואיל נא להסביר דבריך.

אם ב'שיטת כמה פוסקים' כוונתך לשיטת השו"ע (קל"ט ה') עיין בשות מנח"י ח"ח סימן פ"ד מש"כ בזה, ולפי"ד באמת יקשה מדוע בשמח"ת מברכין, ובזה נראה לחלק דשאני שמח"ת דקריאת התורה חשיבא וקובעת ברכה לעצמה ואע"פ שאינה מתקנ"ח מ"מ שם 'קריאת התורה' עליה, משא"כ קריאת התורה דהו"ר וכמש"כ.

ואם כוונתך לשיטת הבאר שבע דס"ל דברכת התורה דאורייתא, מלבד מה דלא מצאנו לו חבר בזה, ולהדיא פליג עליה במג"א (שם), עדיין אפשר דאף לפי דרכו יש לחלק כמש"כ, אמנם זה דבר חידוש.

וכ"ז הוא רק לישב המנהג החלוק.

[יודע_ספר]

מה הטעם בזה?
מה טעם המתנגדים לזה?

רבי יעקב עמדין כתב (סידור שער שמים בהגהות המחבר לעמ' קמב ע"ב) שקורין משנה תורה זכר למה שהיה המלך קורא במוצאי שביעית, אם אמנם רחוק הוא בעיני, גם לימוד מקרא אין זמנו בלילה כו' מכל מקום אני כופף ראשי בזה למנהג שכבר הוקבע.

[הכהן]

טעות. כבר כ"כ הרב האריז"ל בשעה"כ.

רבי יעקב עמדין כתב (סידור שער שמים בהגהות המחבר לעמ' קמב ע"ב) שקורין משנה תורה זכר למה שהיה המלך קורא במוצאי שביעית, אם אמנם רחוק הוא בעיני, גם לימוד מקרא אין זמנו בלילה כו' מכל מקום אני כופף ראשי בזה למנהג שכבר הוקבע.

הכוונה מתוך ס"ת?

[לעומקו של דבר]

יש טענה גם שצריך לשייר סיום התורה לשמח"ת.

[לא נורא]

ומה המקור לאלו שנוהגין לקרותו מספר תורה ויש מחומש?

[לעומקו של דבר]

ומה המקור לאלו שנוהגין לקרותו מספר תורה ויש מחומש?

הרוצים לצאת ידי הכל.

[לא נורא]

כוונתי שעושים אחד משניהם.

[לעומקו של דבר]

ומה המקור לאלו שנוהגין לקרותו מספר תורה ויש מחומש?

הרוצים לצאת ידי הכל.

מי שקורא מחומש רוצה גם לצאת ידי המנהג וגם להסתלק מהחששות - חיוב ברכת התורה, ולא לסיים את התורה (בקריאה מס"ת) קודם זמנה בשמח"ת.

[בית צדיקים]

מקור ראשון למה שנוהגין לקרוא בס"ת דברים בליל השוענה רבה?

[ישראליק]

מקור ראשון למה שנוהגין לקרוא בס"ת דברים בליל השוענה רבה?

ראה שו"ת מנ"י ח"ח סימן פד, אות ב' שכך נהג הדב"ח זצ"ל והמנחת אלעזר זצ"ל, ובודאי הי' כן גם מנהג אבותיו ז"ל

[גימפעל]

שמעתי פעם, שהגרי"ש אלישיב אחז שיש בזה איסור.

[שמואל שלומוביץ]

מקור ראשון למה שנוהגין לקרוא בס"ת דברים בליל השוענה רבה?

.... ובודאי הי' כן גם מנהג אבותיו ז"ל

עד משה רבינו ע"ה....

ופשוט.

[דמשק]

לא חייבים להפוך את המנחת יצחק לטיפש.

המנח"י כותב זאת על המנחת אלעזר ולא על הדברי חיים, כלומר אף שזה מנהג שנתחדש אצל החסידים, זה לא חידוש של הדור האחרון [=מנח"א] אלא גם אבותיו נהגו כן.

[שמואל שלומוביץ]

מחילה, בבורותי לא תפסתי שזה ציטוט מהמנחת יצחק.

אבל לפי הידוע לי חידשו הדברי חיים, ולא הבנתי מה החידוש שעשו כן אבותיו של המנח"א. ומה המשמעות של זה אחרי שהדב"ח כבר נהג כן.

וצל"ע.

[בית צדיקים]

זה מה שאני שואל אם זה מקור חסידי של צאנז וכדו' מדוע נוהגין כן כל בני ליטא כיום?

[דמשק]

ויש ליישב בדוחק שאין בני ליטא נוהגין כן!
גם לא כל קהילות החסידים.

[גימפעל]

כאן: viewtopic.php?p=307954#p307954 אשכול בנושא זה

[סדנא דארעא]

עיקר הענין של קריאת משנה תורה ליל הושע"ר, כבר נזכר במקובלים.
ע' בדברי המקובל האלקי ר' חיים וויטאל זי"ע בפרי עץ חיים (שער הלולב פ' ד') ובשער הכוונות (ענין סוכות דרוש ו').
וכן הגאון יעב"ץ בסידורו מביא "תקרא משנה תורה מן אלה הדברים עד סוף פרשת וזאת הברכה במתון וכו'" (וע"ע מ"ש היעב"ץ בהגהותיו לסידורו שער השמים לדף קמ"ב ע"ב).
רק שהרה"ק מצאנז זי"ע הנהיג לקרוא בס"ת (אגב, מנהג הרה"ק ממאנז הי' תדיר לקרוא בתורה ואף שנים מקרא ואחד תרגום אמר מתוך ס"ת, וכן הנשיאים בחודש ניסן וקרבנות בי"ג מדות).
וראה בס' שבח פסח שמתרץ מנהגו לקרוא מתוך הספר ומדוע אי"צ לברך.
https://tablet.otzar.org/book/book.php? ... pagenum=38