שתי הערות בנידון דמוזאיקה

[שומע ומשמיע]

ידוע נידונו של הגרשז"א [מנח"ש תניינא סימן מח].
ורצוני לדון בשתי הערות.
א. כתב שם כדבר פשוט שאם נדון את המוזאיקה עצמה כמחיצה, אם כן לא יוכל לשבת עליה. ולא הבנתי מאי שנא מהא דאמרינן לאחרים עושה מחיצה, לעצמו לא כל שכן. ולמה שסוכה תהיה שונה?
[האם זה יהיה גם בסוכה של ד' דפנות, שלא צריך את הדופן שהוא יושב עליה כעת?]

ב. מבאר את דעת הדבר שמואל, שהחשיב את המוזאיקה לקרקע ולכן המעקה אינו מחיצה תלויה.
וצ"ע מביצאתא דמישן [שהביא בתחילת דבריו] שרואים שם שגם אם המחיצה היא בגובה של הקרקע הסמוכה אליה, אבל כל שלשאר הקרקע [הנצרכת לשיעור הרשות עכ"פ] היא גבוהה הוי מחיצה תלויה.
ואם כן כאן שבמוזאיקה אין שיעור ז' מצד עצמה הרי שביחס לשאר המרפסת המעקה מהווה מחיצה תלויה.

ייש"כ.

[מעט דבש]

א. ראה במאמר המצורף, עמ' תשיג.

ב. איני יודע מה הראיה משם (ועיין בביה"ל שסו, ב ד"ה ואם).
הגרשז"א הוכיח משם רק שמחיצה תלויה אינה מחיצה גם כשאין חלל מפסיק למטה.

הרב גלבר - מעקה מרפסת לסוכה.pdf

(1.3 MiB) הורד 301 פעמים

[שומע ומשמיע]

א. ראה במאמר המצורף, עמ' תשיג.

ב. איני יודע מה הראיה משם (ועיין בביה"ל שסו, ב ד"ה ואם).
הגרשז"א הוכיח משם רק שמחיצה תלויה אינה מחיצה גם כשאין חלל מפסיק למטה.

הרב גלבר - מעקה מרפסת לסוכה.pdf

יישר כוח!
א. צריך לקרוא בל"נ את כל המאמר. בינתיים הסתכלתי בקטע הספציפי שציינת אליו, ולא הבנתי כוונתו. מהיכי תיתי לומר שדפנות הן בשביל להגן. גם סכך אינו להגן, אלא לעשות צל. ולא קי"ל כר' יאשיה שדפנות עושות צל.
מה שהביא מהראשונים לא ברור שם כוונתו על איזה ראשונים מדבר. וכנראה שמתכוון למה שהראשונים הביאו מקור לדין של דפנות מגיעות לסכך, מהא שילפינן לדפנות מריבויא דסוכות. אני הבנתי את זה אחרת לגמרי, שבאו לומר שעיקר הסוכה הוא סכך שעל שמו נקראת היא סוכה, והדפנות הן רק תנאי והיכר לתורת הסוכה. ולכן חייבים שהן יהיו מצורפות לסכך.

נ.ב. הסתפקתי מה הדין כשיש ג' מחיצות גם בלי המעקה, האם שם יודה שמותר לשבת על גביו. לפי דברי הרב גלבר יהיה מותר, כי אז לא צריך את ההגנה של דופן זו.

ב. רש"י בביצאתא דמישן כותב שגם אם יש מחיצות רחבות ד' בגובה י', הרי שזה מחיצה תלויה.
היינו שכיוון שהחלק הנמוך [שאינו יכול לשמש מחיצה כיוון שאינו רחב ד'] נמוך באמצעו ג' טפחים, הוי מחיצה תלויה.
וזה אעפ"י שהמחיצה צמודה קרקע שלידה. אב כיוון שבהמשך הקרע היא מתנמכת, הוי מחיצה תלויה.
והוא הדין לעניינו, שהמחיצה תלויה לקרקע המוזאיקה [לדב"ש שהחשיבה כקרקע], אבל בהמשך הקרקע מתנמכת לגובה המרפסת, וביחס להמשך הוי מחיצה תלויה.

[מה הבאת מהביאוה"ל?]

[מעט דבש]

א. לכשעצמי חשבתי סברא אחרת, שאם נחשיב המעקה כמחיצה, נמצא שאין כאן חלל שיש עליו סכך, אלא דופן שסכך עליו. וזה אינו נקרא 'סוכה', שאין סוכה אלא חלל עם סכך על גביו.

ב. בענין ביצייתא דמישן - איני יודע איך הבנת את הציור של רש"י, ולכן אביא לשון הריטב"א, שהסביר הציור של רש"י:

פרש"י ז"ל ביצייתא דמישן ספינות ששוליהם קצרות למטה ועשויות כמין צריף ורחבות למעלה, וכיון שאין רוחב ארבעה טפחים בקרקעיתם לא הוי רשות היחיד שמותר לטלטל בכולו, ואם אין בגובה הקצר שלשה טפחים עד שהוא מתרחב שיש ברחבו ארבעה טפחים לית לן בה, דכל פחות משלשה טפחים כלבוד דמי וכאלו קרקעיתו נתיישר ונעשה כאן במקום הרחב

דהיינו שבאופן שיש ג' טפחים למטה עד שמתרחב חלל הספינה, אין המחיצות מגיעות לקרקע, אלא רק לחלל הספינה.

[שומע ומשמיע]

א. לכשעצמי חשבתי סברא אחרת, שאם נחשיב המעקה כמחיצה, נמצא שאין כאן חלל שיש עליו סכך, אלא דופן שסכך עליו. וזה אינו נקרא 'סוכה', שאין סוכה אלא חלל עם סכך על גביו.

ב. בענין ביצייתא דמישן - איני יודע איך הבנת את הציור של רש"י, ולכן אביא לשון הריטב"א, שהסביר הציור של רש"י:

פרש"י ז"ל ביצייתא דמישן ספינות ששוליהם קצרות למטה ועשויות כמין צריף ורחבות למעלה, וכיון שאין רוחב ארבעה טפחים בקרקעיתם לא הוי רשות היחיד שמותר לטלטל בכולו, ואם אין בגובה הקצר שלשה טפחים עד שהוא מתרחב שיש ברחבו ארבעה טפחים לית לן בה, דכל פחות משלשה טפחים כלבוד דמי וכאלו קרקעיתו נתיישר ונעשה כאן במקום הרחב

דהיינו שבאופן שיש ג' טפחים למטה עד שמתרחב חלל הספינה, אין המחיצות מגיעות לקרקע, אלא רק לחלל הספינה.

א. נהניתי מסברתך. אבל לענ"ד גם ברשות היחיד עצם הרשות היחיד היא התוך [אחרת לא היה צריך ק"ו], אלא שיש ק"ו שהמחיצות עצמן גם נכללות בשם הרשות [ודעת הרשב"א שגדר הק"ו האו לעשות את מקום המחיצות חורי רה"י].

ב. אני לא כ"כ מבין אותך, נראה לי קצת קשה בכתב.

[מעט דבש]

א. ברה"י אין דין סכך. אבל בסוכה, גם אם נחשיב את המחיצות כחלק מהחלל שאותו הוא מקיף, אבל סכך אין לו. שאין דין סכך אלא אם הוא על גבי חלל, ואחרת אינו נחשב סכך.

ב. ציירתי לכבודך ציור, ועתה אמור טענתך ונשמענה.

ביציתא דמישן.PNG (3.2 KiB) נצפה 5321 פעמים

[שומע ומשמיע]

א. ברה"י אין דין סכך. אבל בסוכה, גם אם נחשיב את המחיצות כחלק מהחלל שאותו הוא מקיף, אבל סכך אין לו. שאין דין סכך אלא הוא על גבי חלל, ואחרת אינו נחשב סכך.

ב. ציירתי לכבודך ציור, ועתה אמור טענתך ונשמענה.

ביצייתא דמישן.PNG

סליחה על ההפסקה.

א. סברא יפה ומשמחת. אבל אני הקטן לא מקבלה. גם לרשות היחיד יש צורה מסוימת [אמנם מאד כללית והרבה פחות מסוימת מסוכה].
ולולא הק"ו היושב על כותלי הרה"י לא היה נמצא בתוך המקום שיש לו צורת רה"י, אבל בכוח הק"ו לעשות את זה.
ובסוכה, צודק הנך שהסוכה קרויה על שם הסכך כמו שלימדנו רש"י הקדוש, אבל עדיין מצוות התורה ההיא לשבת בסוכה ולא בסכך. ואם הק"ו נותן לשטח המחיצות שם סוכה, גם בלי סכך, אז יכול לישב שם.
שוב התבוננתי שלכאורה אתה צודק משני פנים:
1) בסוכה המשפט 'אחרים הוא עושה' נכון על הדפנות רק לחצאין, שכן עיקר העשייה היא של הסכך. ואם נצרף את סברתך שכאן אין סכך, אז אין כאן סוכה.

2) בסוכה יש דין מיוחד, שגם אם שטח מסוים מצטרף לשם סוכה, לפעמים אין ישנים תחתיו. וחזינן שלא מספיק שהמקום יצטרף לשם הכללי של הסוכה, אלא צריך גם שיהיה כאן ישיבה בצל סוכה.

ב.אני מדבר על הסיפא של רש"י שהראשונים לא הביאוהו.
רש"י ברישא מתחיל שהמחיצות אינן עשויות לד', ואח"כ אומר שאפילו אם יש גובה י' ברוחב ד' עדיין יהיה בעיה של מחיצה תלויה.
מבואר ברש"י:
1) שבמקרה כזה [שהחלק הרחב ד' יהיה גבוה י'] כבר חשיב שיש לי מחיצות עשויות לד'.
ובהכרח שאפשר להחשיב את החלק התחתון [היינו:] מאיפה שכבר אינו רחב ד', כקרקע שהולכת באלכסון. ואז היא רחבה ד' כי מכילה את כל האויר ד' שלמעלה.

אלא
2) שאעפ"י שהמחיצה מגיעה לתחילת הקרקע, מכיוון שהקרקע יורדת כלפי מטה ג' טפחים ונמצא שאמצע הקרקע כבר נמוך מהמחיצה, הוי מחיצה תלויה.

אם כן נמצאנו למדים מרש"י שמחיצה צריכה להיות בגובה של הקרקע, לא רק ביחס לנקודת הקרקע הסמוכה אליה, אלא גם ביחס להמשך הקרקע.
ועל זה אני שואל שאם כן במוזאיקה גם אם היא נחשבת קרקע, עדיין ביחס לרצפת המרפסת המעקה הוא מחיצה תלויה.

אלא שהראשונים לא הביאו כלל את דברי רש"י אלו, וגם משאלותיהם ואיך שהביאוהו נראה שלא הבינו כלל שיש בעיה במחיצות. אלא שכל החסרון בקרקע שאין קרקע ד'. וייתכן שבזה הם חולקים על רש"י.

[מעט דבש]

אני רואה שברור לך שחייבים לחבר את המחיצות לקרקע.

אך יתכן, שאם מחיצה תלויה היתה מועילה, אין דין דוקא ששטח הקרקע יהיה ד', אלא די שאף באויר הסמוך למחיצות יהיה ד'. וכיון שיש אויר המוקף במחיצות בגובה י', ורוחב האויר הוא ד', סגי בהכי, אף שאינו מחובר לקרקע.
וזו טענת רש"י, שיש כאן מחיצות המקיפות את אויר הספינה.
ויישב רש"י, שכיון שיש דין שמחיצה תלויה אינה מחיצה, בהכרח צריכים להקיף את הקרקע, ולא את האויר, ולכן לא מהני כשהמחיצות גבוהות ג' מהקרקע, אף שיש רוחב ד' באויר.

[שומע ומשמיע]

אני רואה שברור לך שחייבים לחבר את המחיצות לקרקע.

אך יתכן, שאם מחיצה תלויה היתה מועילה, אין דין דוקא ששטח הקרקע יהיה ד', אלא די שאף באויר הסמוך למחיצות יהיה ד'. וכיון שיש אויר המוקף במחיצות בגובה י', ורוחב האויר הוא ד', סגי בהכי, אף שאינו מחובר לקרקע.
וזו טענת רש"י, שיש כאן מחיצות המקיפות את אויר הספינה.
ויישב רש"י, שכיון שיש דין שמחיצה תלויה אינה מחיצה, בהכרח צריכים להקיף את הקרקע, ולא את האויר, ולכן לא מהני כשהמחיצות גבוהות ג' מהקרקע, אף שיש רוחב ד' באויר.

לו יהי כך, למעשה למה לא מהני מה שקרובות לקטע בשוליים שקרוב אליהן?

[מעט דבש]

לו יהי כך, למעשה למה לא מהני מה שקרובות לקטע בשוליים שקרוב אליהן?

לאיזה קטע הן קרובות? לקרקע של הספינה המחיצות אינן קרובות - הן רחוקות ממנה גובה ג' טפחים.
המחיצות קרובות רק לסוף המחיצה - ג' טפחים של המחיצה הסמוכות לקרקע הספינה; אך קטע זה של המחיצה אינו נחשב למחיצה, כיון שאינו מקיף שטח של ד' טפחים. וממילא נותרנו עם מחיצה תלויה.

[שומע ומשמיע]

אך קטע זה של המחיצה אינו נחשב למחיצה, כיון שאינו מקיף שטח של ד' טפחים.

אז שיהיה קרקע משופעת.
בהקשר זה יש לציין שברש"י לא משמע כמו הציור שלך שיש קטע שמתיישר, אלא שהולך ומשתפע עד שנהיה חד כסכין.

[מעט דבש]

כבר תיקנתי את הציור.

ולעצם הענין - אין סיבה להחשיב את המחיצה כקרקע משופעת - כיון שאינה משמשת כקרקע לשום דבר (בשונה מנידון המוזיאקה שמשמשת כקרקע).

[שומע ומשמיע]

בוודאי שהיא משמשת כקרקע, שהרי מפורש שאם היה רוחב ד' תוך ג' היא הייתה נקראת קרקע.
ומה שלא מתקיים דין קרקע ד' של רה"י אינו סיבה שלא תהיה קרקע לעניין מחיצה תלויה.
[וכן פשיטא לרבינו חיים הלוי בספרו על הסוגיה, בסוף השטיק'ל הארוך של פי"ד ה"א].

[מעט דבש]

בפחות מג', אין הכונה שהשיפוע נעשה קרקע, אלא שמחשיבים החלל שלמעלה (שיש בו רוחב ד') כאילו הוא קרקע הספינה (לשון רש"י קא. ד"ה אבל - "הרי הן כמי שקרקעיתן עולה עד כאן", ואין כוונתו שהשיפוע נחשב לקרקע, אלא כנ"ל).

הגר"ח כתב להפך, שא"א להחשיב השיפוע לקרקע. ואדרבא, מזה הוכיח שלרש"י אין כלל דין קרקע ד', והוא כמש"כ לעיל, דסגי בחלל מוקף ד', אלא שצריך שלא תהיה מחיצה תלויה (ולזה מהני גוד אחית).

ביצייתא דמישן.PNG (23.87 KiB) נצפה 5281 פעמים

[שומע ומשמיע]

ממש לא הבנתי אותך, החלל נהיה קרקע? ומה זה קשור לזה שהוא תוך ג' לסוף הספינה?
לגר"ח ברור שזה קרקע, שהרי כל מה ששולל, הוא את העובדה שזה קרקע ד' של הרשות היחיד.

[מעט דבש]

אני מבין מהודעותיך, שאתה סבור שיש שני דיני קרקע: אחד לענין רשות היחיד, ואחד לענין מחיצה תלויה.

אבל אני הבנתי שהגר"ח שולל שלפי רש"י אין כלל דין קרקע; יש רק דין של 'מקום תשמיש' של ד'.

ואולם ענין מחיצה תלויה אינו שייך כלל לדין קרקע, אלא הוא חסרון במחיצה, שכל שאינה מגיעה לתחתית הרשות, אינה מחיצה.
וחסרון זה אינו קיים אם אמרינן גוד אחית, או אם המחיצה מגיעה לתוך ג' סמוך לתחתית הרשות, שהרי זה כאילו המחיצה מגיעה לתחתית הרשות עצמה.

הגר"ח הוכיח שאין דין קרקע לרש"י, ממה שבגמ' (קא.) מבואר שאם נאמר גוד אחית, אין חסרון בביצייתא דמישן, וקשה, מה יועיל גוד אחית, הרי אין כאן קרקע ד' (ועל זה כתב שא"א לומר שהמחיצה למטה תחשב קרקע, ומצטרפת לד' - עיין בקטע שצילמתי בהודעה קודמת). ומזה הוכיח, שאף שאין כאן קרקע ד', אבל 'מקום תשמיש' יש כאן (כיון דאי בעי מנח מידי ומשתמש), ובזה סגי. ולענין חסרון מחיצה תלויה, מהני גוד אחית.

=======

ולסיכום:
א. כשיש רוחב ד', תוך ג' טפחים - כיון שתוך ג' הוא כקרקע עצמה, יש לנו קרקע רה"י גמורה רחבה ד', ומוקפת מחיצות המגיעות עד לקרקע הרשות (וזה מובן גם ללא חידוש הגר"ח שאין דין קרקע ד' ברה"י).

ב. כשאין רוחב ד' תוך ג' - בעיקרון אפשר להחשיב את השטח הרחב ד' כרה"י, כיון שהוא 'מקום תשמיש' של רה"י (דאי בעי מנח מידי ומשתמש), אלא שיש חסרון של מחיצה תלויה, כיון שאין המחיצה מגיעה לתחתית הרשות (כיון שגם החלק התחתון הוא חלק מהרשות, אף שאינו רחב ד'). וזהו מש"כ רש"י (סוד"ה ולא).

ג. אם אמרינן גוד אחית - נמצא שהמחיצה מגיעה לתחתית הרשות, ואין חסרון של מחיצה תלויה, וממילא אפשר להחשיב השטח שהוא ד' כרה"י, כיון שהוא 'מקום תשמיש' של ד', אף שאינו קרקע. ומזה ייסד הגר"ח את חידושו שאין דין קרקע ד' ברה"י, אלא 'מקום תשמיש'.

=======

להקלת העיון, הנה דברי הגר"ח על סוגיין:

חידושי הגר''ח הלכות שבת יד, א.PNG (89.42 KiB) נצפה 5259 פעמים

[שומע ומשמיע]

שוב בליחה על ההפסקהץ

אני מבין מהודעותיך, שאתה סבור שיש שני דיני קרקע: אחד לענין רשות היחיד, ואחד לענין מחיצה תלויה.
אני לא אומר שום 'דין' של קרקע, אני רק אומר שבשביל שמחיצה לא תהיה תלויה היא צריכה להגיע לקרקע. ואת זה הגר"ח לא שלל בשום מקום. הוא לא התייחס לזה. אבל זה מוכרח [גם] בשיטתו כדלקמן.
אבל אני הבנתי שהגר"ח שולל שלפי רש"י אין כלל דין קרקע; יש רק דין של 'מקום תשמיש' של ד'.

ואולם ענין מחיצה תלויה אינו שייך כלל לדין קרקע, אלא הוא חסרון במחיצה, שכל שאינה מגיעה לתחתית הרשות, אינה מחיצה.
וחסרון זה אינו קיים אם אמרינן גוד אחית, או אם המחיצה מגיעה לתוך ג' סמוך לתחתית הרשות, שהרי זה כאילו המחיצה מגיעה לתחתית הרשות עצמה.

הגר"ח הוכיח שאין דין קרקע לרש"י, ממה שבגמ' (קא.) מבואר שאם נאמר גוד אסיק, אין חסרון בביצייתא דמישן, וקשה, מה יועיל גוד אסיק, הרי אין כאן קרקע ד' (ועל זה כתב שא"א לומר שהמחיצה למטה תחשב קרקע, ומצטרפת לד' - עיין בקטע שצילמתי בהודעה קודמת). ומזה הוכיח, שאף שאין כאן קרקע ד', אבל 'מקום תשמיש' יש כאן (כיון דאי בעי מנח מידי ומשתמש), ובזה סגי. ולענין חסרון מחיצה תלויה, מהני גוד אסיק.

=======

ולסיכום:
א. כשיש רוחב ד', תוך ג' טפחים - כיון שתוך ג' הוא כקרקע עצמה, יש לנו קרקע רה"י גמורה רחבה ד', ומוקפת מחיצות המגיעות עד לקרקע הרשות (וזה מובן גם ללא חידוש הגר"ח שאין דין קרקע ד' ברה"י).

ב. כשאין רוחב ד' תוך ג' - בעיקרון אפשר להחשיב את השטח הרחב ד' כרה"י, כיון שהוא 'מקום תשמיש' של רה"י (דאי בעי מנח מידי ומשתמש), אלא שיש חסרון של מחיצה תלויה, כיון שאין המחיצה מגיעה לתחתית הרשות (כיון שגם החלק התחתון הוא חלק מהרשות, אף שאינו רחב ד'). וזהו מש"כ רש"י (סוד"ה ולא).

ג. אם אמרינן גוד אחית - נמצא שהמחיצה מגיעה לתחתית הרשות, ואין חסרון של מחיצה תלויה, וממילא אפשר להחשיב השטח שהוא ד' כרה"י, כיון שהוא 'מקום תשמיש' של ד', אף שאינו קרקע. ומזה ייסד הגר"ח את חידושו שאין דין קרקע ד' ברה"י, אלא 'מקום תשמיש'.

=======

להקלת העיון, הנה דברי הגר"ח על סוגיין:

חידושי הגר''ח הלכות שבת יד, א.PNG

מה שהגר"ח כותב בסוגריים הוא לא שהחלק הצר אינו קרקע אלא שאינו יכול לשמש קרקע לרשות היחיד, בגלל שבמקומו אין רשות היחיד. הפוך ממה שאתה כתבת שהוא מוכיח שאין זה
קרקע למרות שיש שם רשות היחיד. וממילא מוכרח שאין הביאור במחיצה תלויה כמו שכתבת, כי אם כן למה הוי מחיצה תלויה לולא גוד אחית, הרי המחיצה מגיעה עד סוף הרשות. שכן לדברי הגר"ח החלק הצר אינו חלק מהרשות.

[מעט דבש]

אתה רוצה לומר, שלמסקנא שאומרים גוד אחית, מי שיעביר מרה"ר לחלק הצר למטה (שאין בו רוחב ד') יהיה פטור?

[שומע ומשמיע]

אתה רוצה לומר, שלמסקנא שאומרים גוד אחית, מי שיעביר מרה"ר לחלק הצר למטה (שאין בו רוחב ד') יהיה פטור?

אם אני רוצה לומר כן זה לפי הגר"ח, היה אפשר לומר לא כמוהו [שהוי קרקע ד' לשטח שמעליו].
מכל מקום יש לדון מכמה פנים שיהיה חייב.
א. חורי רשות היחיד [אי אמרינן חורי למטה מי'].
ב. שיטת הגר"א ריש סימן שמ"ה, שגוד אחית עושה רה"י גם למטה מהרשות [ומדובר שם בעמוד המתקצר שמתחתיו אין רוחב ד'].
ג. אי מהני כאן סברת אי בעי מנח.

[שומע ומשמיע]

יש גם מאמר מצוין של הגר"מ שמואלביץ [בן הגר"ח] בישורון תשע"ד.