פורום אוצר החכמה

רב אחד שליט"א, מורה הוראה דגול, מקדיש את זמנו בתקופה זו לענות ולהורות בהל' ד' מינים, בטובת עין והארת פנים לכל שואל.

דא עקא, שדרכו של הרב הנ"ל היא לחומרא גדולה עד מאד, והוא ממש מגבב חומרות על חומרות.

ויש בדבריו חידושים מופלגים הן בהלכה והן במציאות, הרבה הרבה מכפי המקובל.

והרבה נכנסים שם אחרי שמצאו מינים מהודרים בעמל גדול, והוא מוצא בהם "חסר" ו"נקטם" וכו' וכו', ויוצאים בפחי נפש.

וכל מי שיודע ומתמצא יכול לומר בבירור, שאם היה אותו אתרוג מובא לפני הגריש"א/הגרשז"א/הגרש"ו/הגרנ"ק/הגרמ"פ/ וכו', לא היה מוצאים בו שום פגם גם אחרי עיון ממושך, ואדרבה מהודר גדול היה נחשב בעיניהם ללא סרך פקפוק.

וחשבתי לעצמי האם יש פגם מוכח בהנהגה הנ"ל, כי אולי י"ל כך היא דעתו וכפי זה הוא מורה, כל לכלוך נראה לעיניו כריקבון מוחלט, וכל שינוי מזערי הוא אצלו כמנומר, וכיו"ב, ותל"מ.

אבל מאידך הנה לש' הר"מ לגבי סירכות "דבר זה הפסד גדול הוא ואיבוד ממון לישראל", ונראה שיש בזה עוול, וגם יל"ד מצד שמפסיד ממון לסוחרים וללוקחים באופן מוגזם, אשר לדעת כו"ע (חוץ ממנו), אין בזה שום הצדקה.

תוכלו להביא על כעין זה דברים מפורשים?

הוא לא אשם, אשמים השואלים...
מ"מ, כתב הגאון רבי חיים פלאג'י דהמחמיר לאחרים נגד פסק מרן, ענוש יענש בידי שמים, שמאבד ממונם של ישראל. ולדעת כמה גדולים דינו כעובר על עברות שבין אדם לחברו שאין יום הכיפורים מכפר חס ושלום, ושגגת תלמוד כזאת בודאי שעולה זדון.
ובספר תשובה מאהבה כתב, מי ששגג והטריף בהמה שלא כדין, עונשו חמור יותר ממי ששגג והכשיר שלא כדין, כי המכשיר חטאו בענין שבין אדם למקום, וכשישוב בתשובה ושב ורפא לו. מה שאין כן הראשון שחטאו גם בענין שבין אדם לחברו, שאיבד ממונו של חברו על חינם, אין יום הכיפורים מכפר עד שישלם לו מביתו, או ירצה את חברו שימחל לו (ה"ע א יז ועוד. עין יצחק קלג).

נכון מאד, סתם מאבד ממונם של ישראל והאשכול הזה צריך להיות תחת הנושא של אלול וימים נוראים.

הרב עושה חדשות שליט"א:
קבל נא תוכחה מגולה מתוך אהבה מסותרת. אני כאוהד וכאוהב וירטואלי שלך, רצתי בנשימה אחת לאשכול זה, לראות פסקים מחודשים המפוזרים בדברי הראשונים והאחרונים כדרכך הטוב. נכנסתי... ויצאתי בפחי נפש... איפה הם השטיקליך תורה שהכל פה מצפים לשמוע מפיך? תפתח אשכול כזה עם חדושים בהלכות ארבעת המינים, וכולנו נשמח בדברי תורתך כי הם חיינו.

גם אני מעריך מאוד את האשכולות שפותח הרב עו"ח, אבל מכיון שאיני משלם לו משכורת איני בא אליו בטענות...

לעצם הענין, דוקא השאלה שהוצגה כאן היא מעניינת ביותר, ואחדד אולי שהשאלה היא האם מותר לפרסם את שמו של הרב וכו' כדי לגרום לכך שלא יפסידו בגללו (ולכאורה מדין השבת אבידה, שבזה נכלל הרואה מים באים לשטוף כו')?

ר' שמש, היכן ה'תשובה מאהבה'? לא מצאתי.

ר' ס"ו, מתנצל. אולי גם זה יכול להיחשב "פסק מחודש" בהל' ד' מינים.

*

מה הדין כה"ג במילי דעלמא, והיינו אם אדם מפיץ שמועה על פרי מסויים שהוא לא בריא/טעים, וגורם בזה נזק כלכלי למגדלים ועגמ"נ לקונים וכו', באיזה איסור הוא עובר? והאם מותר לפרסם את טעותו באופן שיבייש אותו ויפגע במעמדו כ'מבין' בתחום הנ"ל?

עושה חדשות כתב:ר' שמש, היכן ה'תשובה מאהבה'? לא מצאתי.

שו"ת תשובה מאהבה חלק א סימן קפא
מרגלא בפומי לאמר לתלמידי צאו וראו איזהו עונשו מרובה המחמיר שלא כדין או המקיל שלא כדין הוי אומר המחמיר שלא כדין עונשו חמיר כי המקיל שלא כדין חטאו בין אדם למקום ב"ה ושב ורפה /ורפא/ לו אבל המחמיר שלא כדין צריך להרצה /לרצות/ את חברו וסמנך הלכה חמורך טרפון גם הוא רמז על מי שמחמיר ומטריף הכל ועיין רש"י ותוס' במס' ביצה דף ב' ע"ב כח דהתירה עדיף

ומה הסברא שלא יוכלו לפרסם את טעותו של זה שמזיק את הרבים?

יש"כ.
זה לא ענין של פרסום טעות מסויימת, כי עדיין יאמינו לו ויקבלו דבריו כי יש לו שם של מומחה. הדרך היחידה היא זה רק אם נפרסם שהוא בכלל לא מומחה. גם זה מותר?

לגוף השאלה אם דברי אותו הרב הם לא טעות בדבר משנה, אז יש עליהם תורת הוראה, ומה שייך לומר שהוא מפסיד ממון של ישראל אם זוהי דעתו? ברור שאם אכן יתברר שהוא טעה שדינו ככל דיין שטמא את הטהור וכו'.

סיפר לי הרב משה סתיו שפעם הוא ואחיו קנו אתרוגים, את האחד הראו לגרש"ז אוירבך ואת השני לרב פלוני אחר, וביקש אחיו לקחת את האתרוג שהכשיר אותו פלוני.
ואמר לי ר' משה - הבנתי את הבקשה שלו, כי אם אותו רב אמר שהוא מהודר, בטוח שהוא מהודר לכל השיטות, אבל אם ר' שלמה זלמן אמר שהוא מהודר, יכול להיות שלפי אחד האחרונים הוא לא מהודר או פסול, אלא שר' שלמה זלמן פרך את הראיה שלו ואינו חושש אליו.

[ולעניין האשכול, אפשר לעשות מותג של סטים שמוגדרים כמהודרים לפי אותו רב, וודאי מחירם יעלה הון]