רב אחד שליט"א, מורה הוראה דגול, מקדיש את זמנו בתקופה זו לענות ולהורות בהל' ד' מינים, בטובת עין והארת פנים לכל שואל.
דא עקא, שדרכו של הרב הנ"ל היא לחומרא גדולה עד מאד, והוא ממש מגבב חומרות על חומרות.
ויש בדבריו חידושים מופלגים הן בהלכה והן במציאות, הרבה הרבה מכפי המקובל.
והרבה נכנסים שם אחרי שמצאו מינים מהודרים בעמל גדול, והוא מוצא בהם "חסר" ו"נקטם" וכו' וכו', ויוצאים בפחי נפש.
וכל מי שיודע ומתמצא יכול לומר בבירור, שאם היה אותו אתרוג מובא לפני הגריש"א/הגרשז"א/הגרש"ו/הגרנ"ק/הגרמ"פ/ וכו', לא היה מוצאים בו שום פגם גם אחרי עיון ממושך, ואדרבה מהודר גדול היה נחשב בעיניהם ללא סרך פקפוק.
וחשבתי לעצמי האם יש פגם מוכח בהנהגה הנ"ל, כי אולי י"ל כך היא דעתו וכפי זה הוא מורה, כל לכלוך נראה לעיניו כריקבון מוחלט, וכל שינוי מזערי הוא אצלו כמנומר, וכיו"ב, ותל"מ.
אבל מאידך הנה לש' הר"מ לגבי סירכות "דבר זה הפסד גדול הוא ואיבוד ממון לישראל", ונראה שיש בזה עוול, וגם יל"ד מצד שמפסיד ממון לסוחרים וללוקחים באופן מוגזם, אשר לדעת כו"ע (חוץ ממנו), אין בזה שום הצדקה.
תוכלו להביא על כעין זה דברים מפורשים?