עמוד 1 מתוך 1

שהחיינו על אכילת אתרוג המצווה

פורסם: א' אוקטובר 15, 2017 12:49 pm
על ידי משולש
שלום וברכה
האם האוכל אתרוג שבירך עליו שהחיינו בנטילתו מברך שוב שהחיינו על אכילתו?

Re: שהחיינו על אכילת אתרוג המצווה

פורסם: א' אוקטובר 15, 2017 1:03 pm
על ידי לענין
להלקט יושר אי' מברך וכ''כ באלף לך שלמה ובא''ח
והכת''ס מצריך לברך

Re: שהחיינו על אכילת אתרוג המצווה

פורסם: א' אוקטובר 15, 2017 1:05 pm
על ידי משולש
תודה.
מסתמא סב"ל.

Re: שהחיינו על אכילת אתרוג המצווה

פורסם: א' אוקטובר 15, 2017 1:15 pm
על ידי אריך
איזו שאלה יפה, לא חושבים עליה!

מה הנימוק לא לברך על האכילה? מה הקשר בין השהחיינו של המצוה לזו של האכילה? "דהרי אנן נהגינן דאין מברכין עד שעת אכילה, אף שראה כמה פעמים מקודם" (מ"ב רכה, יג).

אולי אין זו אכילה חשובה. ראה מה שהובא בדרשו שם הערה 28 מפוסקי זמננו אם מברכים על פרי שאינו חשוב.

ואולי עוד טעם, שהפרי דר באילנו משנה לשנה ולפיכך לא תלוי בהתחדשות העונות.

Re: שהחיינו על אכילת אתרוג המצווה

פורסם: א' אוקטובר 15, 2017 1:54 pm
על ידי גימפעל

Re: שהחיינו על אכילת אתרוג המצווה

פורסם: א' אוקטובר 15, 2017 2:34 pm
על ידי עתניאל בן קנז
אריך כתב:
מה הנימוק לא לברך על האכילה? מה הקשר בין השהחיינו של המצוה לזו של האכילה? "דהרי אנן נהגינן דאין מברכין עד שעת אכילה, אף שראה כמה פעמים מקודם" (מ"ב רכה, יג).

דוק בדבריו, דרק 'אף שראה כמה פעמים מקודם'. אבל לא אם כבר בירך מקודם, כדעת השו"ע. (ובעצם, ברור שאם בירך מקודם בשעת ראיה - כדעת השו"ע - אף לרמ"א אין לברך שוב בשעת אכילה).
ולכן השאלה האם ברכת שהחיינו של שעת קיום המצוה אינו עולה גם לשמחת הפרי החדש. ודעת הסוברין הנ"ל, שאכן השהחיינו עולה לשניהם.

Re: שהחיינו על אכילת אתרוג המצווה

פורסם: א' אוקטובר 15, 2017 4:17 pm
על ידי אריך
עתניאל בן קנז כתב:
אריך כתב:
מה הנימוק לא לברך על האכילה? מה הקשר בין השהחיינו של המצוה לזו של האכילה? "דהרי אנן נהגינן דאין מברכין עד שעת אכילה, אף שראה כמה פעמים מקודם" (מ"ב רכה, יג).

דוק בדבריו, דרק 'אף שראה כמה פעמים מקודם'. אבל לא אם כבר בירך מקודם, כדעת השו"ע. (ובעצם, ברור שאם בירך מקודם בשעת ראיה - כדעת השו"ע - אף לרמ"א אין לברך שוב בשעת אכילה).
ולכן השאלה האם ברכת שהחיינו של שעת קיום המצוה אינו עולה גם לשמחת הפרי החדש. ודעת הסוברין הנ"ל, שאכן השהחיינו עולה לשניהם.


בסדר, אבל למה להתייחס לברכת המצוה כשהחיינו על עצם הראייה של האתרוג, ברור שהאדם לא חושב על כך כלל. בפרט שהשהחיינו של המצוה הוא על כל הד' מינים ולא על האתרוג בפרט.