תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת סוכה פרק ה
רבי יוסי בי רבי בון בשם ר' בא בר ממל למה קורין את ההלל כל שבעת ימי החג כנגד הלולב שהוא מתחדש כל שבעה.
ספר שבלי הלקט סדר חג הסוכות סימן שעא -
וכל תשעת ימי החג קורין הלל גמור ומאי שנא בחג דגמרינן ביה הלילא בכל יומא ומאי שנא בפסח דלא גמרינן ביה הלילא בכל יומא מפני שחג חלוק בקרבנותיו ופסח אינו חלוק בקרבנותיו ומפרש בירושלמי מפני שהלולב מתחדש בו כל שבעה.
מאי האי?
ובדא"ג, אציין טעם נוסף לקריאת הלל שלם בכל יום בחג הסוכות:
ר' פרחיה (בשיטת הקדמונים) מסכת שבת דף כד עמוד ב
ואם תשאל עוד ותאמר מפני מה תשעת ימי החג גומרין בכל יום בו הלל, ואין גומרין ההלל בכל שאר ימי הפסח. תדע דכיון דימות החג חלוקין בקרבנותיהן, דהא ביום ראשון קריבים ארבעה עשר פרים וביום שני שלשה עשר וביום שלישי שנים עשר. לפיכך בכל יום ויום צריך לחדש בו ההלל כנגד הקרבן החדש. ופסח, כיון שכל קרבנו שוה, דכתיב כאלה תעשו ליום שבעת ימים, אין צריך לקרות בו הלל בכל יום. אי נמי כיון דחג סוכות חג שמחה הוא, דהא מדכרינן ליה "זמן שמחתינו" צריכין אנו להרבות בו השמחה בקריאת ההלל בכל יום.