מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

◆ שאלות והערות קצרות בעניני סוכות ושמנ"ע ◆

הלכות חג בחג, חקרי מנהג. מאמרים לעיון והורדה
ההוא דאמר
הודעות: 1459
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

האם ערבה חבוטה - מוקצה בשמ"ע ושבת

הודעהעל ידי ההוא דאמר » א' ספטמבר 30, 2018 11:59 am

מנהג ישראל עם קודש, לחבוט את הערבה ביום הושענא רבה, ולשמרה כסגולה לשמירה מכל פגעים ומרעין בישין שלא יבואו.
ויש לדון, האם ערבה זו הינה מוקצה בשמיני עצרת ושבת.
הצד להחמיר, לפי שאינה כלי, ואין לה כל שימוש המותר בשבת.
הצד להתיר, אולי זה שמחשיבים אותה כשמירה, אם כן שוב אין זה מוקצה, וצ"ע.

מלבב
הודעות: 2508
הצטרף: ד' אפריל 17, 2013 4:48 am

משמשי מצטער בלי שכר למה חייבים בסוכה

הודעהעל ידי מלבב » א' ספטמבר 30, 2018 12:43 pm

במשנה ברורה פסק שמשמשי חולה פטורים מן הסוכה ומשמשי מצטער חייבים, אבל אם משמש בשכר פטורים כמו שומרי גנות ופרדסים, ולכאורה מה הסברא בזה, הרי הועם הוא משום כעין תדורו אם כן מה לי עובד בשכר מה לי עובד כמתנדב? אטו מי ששומר כל השנה בהתנדבות יהיה חייב בסוכה ויהיה חייב להפקיר את המקום ששומר לגנבים?

תורה מפוארת
הודעות: 562
הצטרף: ד' פברואר 20, 2019 12:29 pm

כל הנערים מדוע לא לגדולים

הודעהעל ידי תורה מפוארת » ה' אוקטובר 03, 2019 12:48 pm

ארצה לברר ולדעת, מה ענין כל הנערים. ממקדם שמעתי ואו ראיתי שהרעיון זה כאילו כל הנערים כולם מקבלים עליה לתורה, ולסיבה זו רציתי לדעת אם אכן יש עניין בקבלת עליה לתורה, מדוע לא עושים 'כל הנערים' אף לגדולים, כלומר, מדוע המנהג שרק קטנים מקבלים עליה לתורה? ואם לסיבת העניין שרוצים שכולם יקבלו עליה לתורה? הרי למחרת שוב גם הקטנים עולים כולם לתורה ומדוע יגרע חלק הגדולים אף בלילה? ובכלל מהיכן למדנו דבר זה שזה נקרא עליה לתורה כשכולם מתחת לטלית שיכולים לברך על זה, ואף שידעתי כי ישבו על דברי שכל קריאת התורה בלילה זה רק ממנהגא אך עיקר הדבר רציתי לשאול על מה נסמך המנהג.
אשמח מאוד אם יוכלו להרחיב את העניין בעליה תמוהה זו

עתניאל בן קנז
הודעות: 1929
הצטרף: ד' מאי 22, 2013 8:27 pm

Re: כל הנערים מדוע לא לגדולים

הודעהעל ידי עתניאל בן קנז » ה' אוקטובר 03, 2019 7:14 pm

ראה מג"א תרסט א
שמוכח מדבריו שהיו מקומות שאכן נהגו 'כל הנערים' גם לגדולים, שעלו כמה יחד, וברכו יחד.
המג"א מפקפק במנהג זה, ע"פ ירושלמי ועוד.
הא"ר מיישב המנהג.
והאחרונים למעשה נקטו שעדיף שרק אחד יברך (מ"ב ועוד). ויש שנהגו שכל הילדים מברכים יחד (שערי אפרים ועוד). נהרא נהרא ופשטיה

ומכיון שהדבר תליא בפלוגתא, הרי ביחס לגדולים, העדיפו שכל א' יעלה בפנ"ע, משא"כ לקטנים שלא חמירי כל כך, סמכו על המנהג הנ"ל.

מן הדרום
הודעות: 332
הצטרף: ג' אוקטובר 06, 2015 11:26 am

חלוקת המילים בהודו כדי לנענע לכל הכיוונים

הודעהעל ידי מן הדרום » א' אוקטובר 13, 2019 1:14 am

בהליכות שלמה עמוד רל ושם בשם החזו"א כתבו שלא נכון לחלק את המילים, כמו למשל הושיעא לשלשה חלקים כדי להספיק שלשה כיוונים
ידוע על התיחסויות נוספות לשאלה זו, לכאן או לכאן?

נוצר תאנה
הודעות: 177
הצטרף: ב' אוקטובר 16, 2017 9:23 pm

נוי סוכה שאינו תלוי בסוכה

הודעהעל ידי נוצר תאנה » ד' אוקטובר 16, 2019 1:11 pm

העמיד כלים נאים בסוכה כדי לנאותה, האם הם מוקצים משום נוי סוכה, או דוקא כשהם תלויים בסוכה

יוסף חיים אוהב ציון
הודעות: 2379
הצטרף: א' אוגוסט 18, 2019 2:34 pm
מיקום: ירושלים תובב"א
שם מלא: יוסף חיים

סוכה שנבנתה מחדש כיון שנפלה בחוה"מ האם יברך שהחיינו

הודעהעל ידי יוסף חיים אוהב ציון » א' אוקטובר 20, 2019 12:15 pm

שמעתי מאחי בשם הגרא"ד אוירבעך שליט"א שסוכה שנבנתה מחדש עכב רוחות וכדו' צריך שוב לברך שהחיינו.
מה דעת החו"ר דכאן?
יעויין בצל החכמה ח"ה סימן קע"א, מחולשת היום איני יכול להביא דבריו.

מלבב
הודעות: 2508
הצטרף: ד' אפריל 17, 2013 4:48 am

נפל סוכתו בחו"ל המועד

הודעהעל ידי מלבב » א' אוקטובר 20, 2019 4:07 pm

מי שנפל סוכתו ביום השביעי, האם חייב לבנות סוכה חדשה, ומה אם נעשה מצב של מצטער, האם חייב לבנות סוכה חדשה באופן שלא יהיה לא צער.

מלבב
הודעות: 2508
הצטרף: ד' אפריל 17, 2013 4:48 am

בעניין השאלה מה נקרא מחיצה שאינה עומדת ברוח מצוייה

הודעהעל ידי מלבב » ב' אוקטובר 21, 2019 8:56 pm

אם רק שמתבטלת לגמרי ע״י הרוח או רק נעה ברוח, הנה לכאורה הרי מבואר בדף כג שצריך סוכה הראויה לשבעה, א״כ מה צריך לדין מחיצה שאינה עומדת ברוח מצוייה, לכאורה צריך לומר שגם כשאינה מתבטלת לגמרי ע״י הרוח, אבל לכאורה מהריטבא בדף כג משמע שרק כשמתבטלת לגמרי, כי מדמה דין ראוייה לשבעה למחיצה שאינה עומדת ברוח מצוייה, לכן לכאורה צריך לומר שבמחיצה יש חידוש שגם כשספק אם יבוא הרוח גם פסול, משא״כ בסכך, או שדווקא במחיצה מקרי אינה ראוייה לשבעה כשאינה עומדת ברוח מצוייה, אבל בסכך דווקא אם מצד עצמה אינה ראוייה לשבעה ולא מצד אחר כמו רוח או דבר אחר.
נערך לאחרונה על ידי מלבב ב ב' אוקטובר 21, 2019 9:46 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

מלבב
הודעות: 2508
הצטרף: ד' אפריל 17, 2013 4:48 am

מה גדר מצטער

הודעהעל ידי מלבב » ב' אוקטובר 21, 2019 9:16 pm

מי שמצטער בסוכה, אבל לא היה יוצא מביתו בגלל צער כזה בגלל שמתבייש לשאול משכנינו שיארח אותו, אבל לולא היה הבושה היה יוצא מביתו, האם פטור מסוכה?

מלבב
הודעות: 2508
הצטרף: ד' אפריל 17, 2013 4:48 am

אוכל בסוכה בגשם האם יכול לברך

הודעהעל ידי מלבב » ב' אוקטובר 21, 2019 9:25 pm

מי שיש לו שתי סוכות, באחת יורדים גשמים, ובשנייה לא, ואוכל בסוכה שיורדים גשמים, האם יכול לברך לישב בסוכה?

מלבב
הודעות: 2508
הצטרף: ד' אפריל 17, 2013 4:48 am

ההולך לבקר חבירו

הודעהעל ידי מלבב » ב' אוקטובר 21, 2019 9:27 pm

ולאכול שם, ומצא שהסוכה של חבירו פסולה, האם יכול לאכול שם משום הולכי דרכים?

סופר-סתם
הודעות: 222
הצטרף: א' יוני 11, 2017 6:51 pm

גניזת נרתיק הלולב וקופסת האתרוג

הודעהעל ידי סופר-סתם » ג' אוקטובר 22, 2019 1:31 pm

יש לשים לב שעל נרתיקי הניילון (וכן על קופסאות האתרוג) מופיע הפסוק 'ולקחתם לכם' בכל מיני צורות וחלק מהאופנים טעונים גניזה (לכל הפחות ליטול את מקומם), ולכאורה גם שהתחכמו לכתוב פחות פחות מג' תיבות.

מלבב
הודעות: 2508
הצטרף: ד' אפריל 17, 2013 4:48 am

איך ישנים בסוכה של ז טפחים

הודעהעל ידי מלבב » ד' אוקטובר 23, 2019 9:49 pm

האיך ישנים בסוכה של ז טפחים, בשכיבה או בישיבה? לכאורה בשכיבה אין מקום יותר מהראש עד בערך אמצע הבטן או קצת יותר, יוצא שרוב הגוף מחוץ לסוכה, האם זה לא צער לישון בישיבה? או שנאמר שרוב הגוף זה חוץ מהרגלים?

לייטנר
הודעות: 5347
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2011 9:42 pm

Re: איך ישנים בסוכה של ז טפחים

הודעהעל ידי לייטנר » ד' אוקטובר 23, 2019 10:18 pm

יודעני על אחד מב"ב ששאל אחד מגדולי הדור כיצד יישן בסוכה כזו, והרב פטר אותו משינה בסוכה!

מלבב
הודעות: 2508
הצטרף: ד' אפריל 17, 2013 4:48 am

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בעניני סוכות ושמנ"ע ◆

הודעהעל ידי מלבב » ב' נובמבר 04, 2019 8:24 am

מי שכבו לו הנרות בסוכה בשבת ויש לו נר בביתו מותר לצאת מן הסוכה כדי לאכול במקום נר ואין צריך לילך לסוכת חבירו שיש שם נר אם יש טורח גדול בדבר (תרומת הדשן סימן נ"ג ופסקיו סימן קנ"ח). ואם בא רוח לכבות הנרות בסוכה מותר לפרוס סדין או בגד מן הצד אבל לא תחת הסכך (אור זרוע). מי שלא יוכל לישן בסוכה מחמת שצר לו בפישוט ידיו ורגליו לא מקרי מצטער וחייב לישן שם אף על גב דצריך לכפוף ידיו ורגליו (תרומת הדשן סימן צ"ב

אם יאמרו לאדם תבחר אחד מהעונשים הבאים, א. לאכול ארוחת ערב אחת בחושך ב. לאכול ארוחת ערב אצל השכן ג. לישון במקום שיורד מידי פעם כמה טיפות קטנות של גשם ד. אחרי שכבר נשכבת במטה לישון תקום ותיקים את הכרים וכסתות ולך לחדר אחר לישון ה. תישן שבעה לילות ראשך ורובך בתוך צינוק של אמה על אמה של רא״ח נאה מכופף גב חזק כדי שרוב הגוף יכנס בתוך האמה על אמה, איזה פתי יבחר באופציה ה ויסכים לסבול חודשים או יותר אחרי זה מכאבי גב איומים והוציא הון של כסף על טיפולים, העיקר לא לאכול בלי נר או לעבור באמצע הלילה מחדר לחדר?

עושה חדשות
הודעות: 9614
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

באספך

הודעהעל ידי עושה חדשות » ה' מאי 14, 2020 1:31 am

עי' בסנהדרין דף יג נידון בגמ' האם האסיף יוצא בחוה"מ או ביו"ט וכו'.
ובחגיגה דף יח מבואר בגמ' שבחוה"מ בכלל אסור לעשות אסיף.
וגם כשעם ישראל עולה לרגל, הרי לא נמצאים בבית כמה ימים קודם, ועד שחוזרים.

אז מתי בדיוק אוספים את התבואה והפירות, האם הכוונה שבזמן הזה מסתיים כבר כל/רוב האסיף.

יוצא פוניבז'
הודעות: 1328
הצטרף: ה' מרץ 29, 2012 12:04 am

נחלקה התיומת בשאר ימים

הודעהעל ידי יוצא פוניבז' » ד' ספטמבר 23, 2020 12:01 pm

המשנ"ב פסק כרבינו ירוחם שפסול נחלקה התיומת הוא משום לקיחה תמה, ובשאר ימים כשר לכו"ע גם למחמירים בפסולי הדר.
האם לדבריו עדיין יש איזה מקום להדר בזה עכ"פ מצד הידור או חומרא?

עליך עיננו
הודעות: 327
הצטרף: ג' יוני 16, 2020 9:54 pm

Re: נחלקה התיומת בשאר ימים

הודעהעל ידי עליך עיננו » ד' ספטמבר 23, 2020 2:15 pm

מסתמא לצאת גם ידי שיטת תוס' שזהו פסול של הדר..

רון
הודעות: 891
הצטרף: ב' מרץ 21, 2016 9:02 am

Re:חציו בסוכה אחת וחציו בסוכה שניה

הודעהעל ידי רון » ג' ספטמבר 29, 2020 7:28 pm

מה הדין באדם שישב חציו בסוכה אחת,
וחציו בסוכה צמודה ללא הפסק כלל,
האם יוצא ידי חובה?

יש בידי שמועה משם מרן הגריש"א בזה
אך איני מחלק מתנות סתם,
מה דעת החו"ר דכאן שליט"א??????????????

שומע ומשמיע
הודעות: 2786
הצטרף: ג' ינואר 19, 2016 9:57 pm

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בעניני סוכות ושמנ"ע ◆

הודעהעל ידי שומע ומשמיע » ג' ספטמבר 29, 2020 10:22 pm

רון כתב:מה הדין באדם שישב חציו בסוכה אחת,
וחציו בסוכה צמודה ללא הפסק כלל,
האם יוצא ידי חובה?

יש בידי שמועה משם מרן הגריש"א בזה
אך איני מחלק מתנות סתם,
מה דעת החו"ר דכאן שליט"א??????????????

בוא נשאל מהכיוון ההפוך, מה מגדיר שתי סוכות צמודות לשתים?
נערך לאחרונה על ידי שומע ומשמיע ב ג' ספטמבר 29, 2020 10:23 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

שומע ומשמיע
הודעות: 2786
הצטרף: ג' ינואר 19, 2016 9:57 pm

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בעניני סוכות ושמנ"ע ◆

הודעהעל ידי שומע ומשמיע » ג' ספטמבר 29, 2020 10:23 pm

מחיצה שרחוקה מהקרקע פחות מג' וכן פחות מג' מהסכך, זה נחשב תרי הלכתי? ואם באלכסון יש פחות מג' זה יועיל?

רציני
הודעות: 148
הצטרף: ד' יולי 30, 2014 5:28 am

Re: Re:חציו בסוכה אחת וחציו בסוכה שניה

הודעהעל ידי רציני » ד' ספטמבר 30, 2020 5:33 am

רון כתב:מה הדין באדם שישב חציו בסוכה אחת,
וחציו בסוכה צמודה ללא הפסק כלל,
האם יוצא ידי חובה?

יש בידי שמועה משם מרן הגריש"א בזה
אך איני מחלק מתנות סתם,
מה דעת החו"ר דכאן שליט"א??????????????


עיין בתורה ודעת (חלק א, עמוד עא) שהקשה את זה הרב שלמה מינצברג.
ואולי אפשר לומר שאם המשנה אוסרת שולחנו בתוך הבית שמא ימשך אחר השולחן משמע שאם לא היה בית היה מותר ותאסור גם אם זה סוכה שמא ימשך. [ואפשר לחלק שלחשוש שיהיה בדיוק חצי חצי לא גזרו].

ידידך - נעים ההליכות
הודעות: 94
הצטרף: א' ינואר 13, 2013 3:53 pm

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בעניני סוכות ושמנ"ע ◆

הודעהעל ידי ידידך - נעים ההליכות » ד' ספטמבר 30, 2020 7:58 am

שומע ומשמיע כתב:מחיצה שרחוקה מהקרקע פחות מג' וכן פחות מג' מהסכך, זה נחשב תרי הלכתי? ואם באלכסון יש פחות מג' זה יועיל?

זה הלכתא אחד של לבוד, והרי מפורש הראשונים שטפח אחד היה מועיל לדופן שלישי לולא הגריעותא של פחות מד' או משום דבעינן שתיים כהלכתן.

ידידך - נעים ההליכות
הודעות: 94
הצטרף: א' ינואר 13, 2013 3:53 pm

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בעניני סוכות ושמנ"ע ◆

הודעהעל ידי ידידך - נעים ההליכות » ד' ספטמבר 30, 2020 8:00 am

מלבב כתב:מי שכבו לו הנרות בסוכה בשבת ויש לו נר בביתו מותר לצאת מן הסוכה כדי לאכול במקום נר ואין צריך לילך לסוכת חבירו שיש שם נר אם יש טורח גדול בדבר (תרומת הדשן סימן נ"ג ופסקיו סימן קנ"ח). ואם בא רוח לכבות הנרות בסוכה מותר לפרוס סדין או בגד מן הצד אבל לא תחת הסכך (אור זרוע). מי שלא יוכל לישן בסוכה מחמת שצר לו בפישוט ידיו ורגליו לא מקרי מצטער וחייב לישן שם אף על גב דצריך לכפוף ידיו ורגליו (תרומת הדשן סימן צ"ב

אם יאמרו לאדם תבחר אחד מהעונשים הבאים, א. לאכול ארוחת ערב אחת בחושך ב. לאכול ארוחת ערב אצל השכן ג. לישון במקום שיורד מידי פעם כמה טיפות קטנות של גשם ד. אחרי שכבר נשכבת במטה לישון תקום ותיקים את הכרים וכסתות ולך לחדר אחר לישון ה. תישן שבעה לילות ראשך ורובך בתוך צינוק של אמה על אמה של רא״ח נאה מכופף גב חזק כדי שרוב הגוף יכנס בתוך האמה על אמה, איזה פתי יבחר באופציה ה ויסכים לסבול חודשים או יותר אחרי זה מכאבי גב איומים והוציא הון של כסף על טיפולים, העיקר לא לאכול בלי נר או לעבור באמצע הלילה מחדר לחדר?

הגרש"ז אוירבך אמר שמצטער מחמת דוחק המקום אינו פוטר משום שמצוותו בכך.
האמת שבתרומת הדשן לא משמע כך, אבל לכאורה אין ברירה וצריך לדחוק בלשונו, אחרת יהיה יותר קשה.

ידידך - נעים ההליכות
הודעות: 94
הצטרף: א' ינואר 13, 2013 3:53 pm

Re: איך ישנים בסוכה של ז טפחים

הודעהעל ידי ידידך - נעים ההליכות » ד' ספטמבר 30, 2020 8:03 am

מלבב כתב:האיך ישנים בסוכה של ז טפחים, בשכיבה או בישיבה? לכאורה בשכיבה אין מקום יותר מהראש עד בערך אמצע הבטן או קצת יותר, יוצא שרוב הגוף מחוץ לסוכה, האם זה לא צער לישון בישיבה? או שנאמר שרוב הגוף זה חוץ מהרגלים?

בתרומת כתב שיש מקום בשכיבה, ובאמת לא מובן האיך.

שומע ומשמיע
הודעות: 2786
הצטרף: ג' ינואר 19, 2016 9:57 pm

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בעניני סוכות ושמנ"ע ◆

הודעהעל ידי שומע ומשמיע » ד' ספטמבר 30, 2020 12:09 pm

ידידך - נעים ההליכות כתב:
שומע ומשמיע כתב:מחיצה שרחוקה מהקרקע פחות מג' וכן פחות מג' מהסכך, זה נחשב תרי הלכתי? ואם באלכסון יש פחות מג' זה יועיל?

זה הלכתא אחד של לבוד, והרי מפורש הראשונים שטפח אחד היה מועיל לדופן שלישי לולא הגריעותא של פחות מד' או משום דבעינן שתיים כהלכתן.

לא הבנתי כלל איך דבריך מתייחסים לשאלתי.
אני שואל על אופן שצריך להגיד לבוד גם על הגובה וגם על המרחק.

עושה חדשות
הודעות: 9614
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בעניני סוכות ושמנ"ע ◆

הודעהעל ידי עושה חדשות » ה' אוקטובר 01, 2020 11:52 am

במנהגם של אנשי ירושלים לאחוז הלולב כל היום,
האם ביום הראשון בעינן נמי "לכם", או שהמנהג מתקיים גם בלא"ה, וה'לכם' נדרש רק בנטילה הראשונה?

עזריאל ברגר
הודעות: 9108
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: האם ערבה חבוטה - מוקצה בשמ"ע ושבת

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ה' אוקטובר 01, 2020 12:31 pm

ההוא דאמר כתב:מנהג ישראל עם קודש, לחבוט את הערבה ביום הושענא רבה, ולשמרה כסגולה לשמירה מכל פגעים ומרעין בישין שלא יבואו.
ויש לדון, האם ערבה זו הינה מוקצה בשמיני עצרת ושבת.
הצד להחמיר, לפי שאינה כלי, ואין לה כל שימוש המותר בשבת.
הצד להתיר, אולי זה שמחשיבים אותה כשמירה, אם כן שוב אין זה מוקצה, וצ"ע.

לכאורה דינה כמו מטבע או שטר כסף שקיבלו מצדיק לסגולה.
שכמדומני ההכרעה המקובלת היא שהוא מוקצה עד שיעשו בו מעשה המוכיח שאינו מטבע רגיל .

שומע ומשמיע
הודעות: 2786
הצטרף: ג' ינואר 19, 2016 9:57 pm

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בעניני סוכות ושמנ"ע ◆

הודעהעל ידי שומע ומשמיע » ה' אוקטובר 01, 2020 2:19 pm

תוס' בריש לולב וערבה כותבים שמצוה לא עושה את הדבר כלי, ולכאורה כ"ש שיירי מצוה.

עושה חדשות
הודעות: 9614
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בעניני סוכות ושמנ"ע ◆

הודעהעל ידי עושה חדשות » ה' אוקטובר 01, 2020 6:16 pm

עושה חדשות כתב:במנהגם של אנשי ירושלים לאחוז הלולב כל היום,
האם ביום הראשון בעינן נמי "לכם", או שהמנהג מתקיים גם בלא"ה, וה'לכם' נדרש רק בנטילה הראשונה?
הטור בסי' תרנח כ' ד"אפילו נתנו לו סתם ולא פירש ע"מ שתחזירהו לי מסתמא דעתו שיחזירנו לו כיון שצריך לצאת בו", והעיטור שהוא מקוה"ד הוכיח כן ממעשה דר"ג עי"ש, והק' האחרונים הא התם כבר יצא בו יד"ח ולמה צריך שיחזירו לו, ותי' דשמא בעי להקנות לאחרים וכו'. אמנם להנ"ל יל"ד אם רוצה לקיים את חיבוב המצוה של אנשי ירושלים ובעי' לזה נמי שיהיה 'לכם'. אמנם עי' הגהות ראמ"ה (סוכה מד.) דמנהג אנשי ירושלים הוא רק בהמשך לנטילה הראשונה, וי"ל דאם הקנה לאחר בינתיים כבר ממילא אינו מצטרף.
(עצם הענין שהחביבות של אנשי ירושלים אולי יכולה להתקיים גם בלי 'לכם', יש לדמות לחידושו של התהל"ד דבטלית שאולה מהני גם חוטים שאולים וכן דאשה הנוטלת לולב ל"ב 'לכם', ודו"ק. וילה"ס עוד האם 'לכם' הוא לעיכובא כלפי בל תוסיף, ועי').

בן סופרים
הודעות: 32
הצטרף: ד' יוני 10, 2015 1:04 am

Re: Re:חציו בסוכה אחת וחציו בסוכה שניה

הודעהעל ידי בן סופרים » ב' אוקטובר 05, 2020 10:37 am

רון כתב:מה הדין באדם שישב חציו בסוכה אחת,
וחציו בסוכה צמודה ללא הפסק כלל,
האם יוצא ידי חובה?

יש בידי שמועה משם מרן הגריש"א בזה
אך איני מחלק מתנות סתם,
מה דעת החו"ר דכאן שליט"א??????????????

עין מוריה אלול תש"פ [האחרון] מה שכתב והביא הגה"ג רבי אתמר גרבוז שליט"א בזה

רון
הודעות: 891
הצטרף: ב' מרץ 21, 2016 9:02 am

Re: Re:חציו בסוכה אחת וחציו בסוכה שניה

הודעהעל ידי רון » ב' אוקטובר 05, 2020 11:20 am

בן סופרים כתב:
רון כתב:מה הדין באדם שישב חציו בסוכה אחת,
וחציו בסוכה צמודה ללא הפסק כלל,
האם יוצא ידי חובה?

יש בידי שמועה משם מרן הגריש"א בזה
אך איני מחלק מתנות סתם,
מה דעת החו"ר דכאן שליט"א??????????????

עין מוריה אלול תש"פ [האחרון] מה שכתב והביא הגה"ג רבי אתמר גרבוז שליט"א בזה


אולי תוכל להחכימנו מה מבואר שם?
אני שמעתי שר' אשר אריאלי שאל זאת למרן הגריש"א
אולי תוכל להעלות את הדברים שבמוריה?

שומע ומשמיע
הודעות: 2786
הצטרף: ג' ינואר 19, 2016 9:57 pm

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בעניני סוכות ושמנ"ע ◆

הודעהעל ידי שומע ומשמיע » ב' אוקטובר 05, 2020 3:25 pm

אשמח אם מישהו יענה לי מה מגדיר ' סוכות צמודות לשתים [אני שוכל מה הכלל לא מה הסברא]

עושה חדשות
הודעות: 9614
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בעניני סוכות ושמנ"ע ◆

הודעהעל ידי עושה חדשות » ג' אוקטובר 06, 2020 10:23 pm

רון כתב:מה הדין באדם שישב חציו בסוכה אחת, וחציו בסוכה צמודה ללא הפסק כלל,

שומע ומשמיע כתב:אשמח אם מישהו יענה לי מה מגדיר סוכות צמודות לשתים [אני שואל מה הכלל לא מה הסברא]

לסבר את האוזן, כאשר הם מופרדים במחיצה גמורה, וחור קטן של פחות מלבוד(!) מחבר ביניהם. ודרך החור הזה הוא מעביר את ידו לסוכה השניה, וממילא אם זה לא מצטרף, יש לו בסוכה הראשונה פחות מ"ראשו ורובו".

ומטו בי מדרשא לדון כה"ג כאשר יש סתירה בין שני החצאים של הסוכה (ואפילו בסוכה אחת), והיינו דבכדי להכשיר צד אחד צריך לדון את הצד השני כדופן עקומה וכו', מסתמא ידוע לכם.

שומע ומשמיע
הודעות: 2786
הצטרף: ג' ינואר 19, 2016 9:57 pm

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בעניני סוכות ושמנ"ע ◆

הודעהעל ידי שומע ומשמיע » ג' אוקטובר 06, 2020 11:32 pm

במקרה כזה שיש מחיצה שמבדילה באופן חיובי ודאי. אני הבנתי שמדברים על מקרה שיש חוסר צירוף.

עושה חדשות
הודעות: 9614
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בעניני סוכות ושמנ"ע ◆

הודעהעל ידי עושה חדשות » ד' אוקטובר 07, 2020 10:25 am

נשאלתי -

א] לראובן אין ערבות, היחיד בעיר שיש לו זה שמעון, אבל שמעון משאילו רק בתנאי שאינו מחזיקם בבת אחת עם הלולב. וא"כ ראובן אין לו שום דרך לקיים נטילה בבת אחת, וגם לא אגד כדינו, אבל יכול לקיים נטילה בזא"ז. מהי הדרך הכי טובה ליטול כעת את ד' המינים.
אפשרות ראשונה - מכיון שאין לו קיום של בבת-אחת אז כבר אין שום הבדל אם יקח את כולם זה אחר זה או יצרפם באופן חלקי.
אפשרות אחרת - יקח מה שיותר מינים בבת אחת, וא"כ יקח לולב הדסים ואתרוג ואח"כ הערבות.
אפשרות נוספת - יטול באופן של הכי פחות נטילות ששייך, וא"כ צריך לקיים בב' נטילות אבל אין חילוק אם זה אתרוג וערבות ואח"כ לולב והדס או אתרוג לולב הדס ואח"כ ערבה.
ב] האם יש ענין בציור זה לאגוד ההדסים עם הלולב, או שהאגד הוא רק לכלול את שלושת המינים ואין ענין באגד לחצאין.
ג] בציור כנ"ל אלא שהאתרוג היה של שמעון האם יש ענין לאגוד הלולב עם הערבות וההדסים או שכל הענין של אגד זה כלפי נטילה בבת אחת.

עושה חדשות
הודעות: 9614
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בעניני סוכות ושמנ"ע ◆

הודעהעל ידי עושה חדשות » ד' אוקטובר 07, 2020 10:41 am

ובמנהגם של אנשי ירושלים, האם יש ענין להמשיך להחזיק גם מין אחד לבדו, או שהמנהג מתקיים רק באחיזת כל הד' מינים. (ולכאו' באופן שנוטלן בזאח"ז, ודאי מתקיים המנהג באחיזת כל מין זמן ארוך, וא"כ מאי שנא אם מתחילה נטלן בב"א). ויש בזה נפק"מ כי לאחוז את האתרוג זמן רב זה דבר קל יותר (ולא מיחזי כיוהרא) לעומת אחיזת כל הד' מינים.

עושה חדשות
הודעות: 9614
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בעניני סוכות ושמנ"ע ◆

הודעהעל ידי עושה חדשות » ה' אוקטובר 08, 2020 2:33 pm

עושה חדשות כתב:
עושה חדשות כתב:במנהגם של אנשי ירושלים לאחוז הלולב כל היום,
האם ביום הראשון בעינן נמי "לכם", או שהמנהג מתקיים גם בלא"ה, וה'לכם' נדרש רק בנטילה הראשונה?
הטור בסי' תרנח כ' ד"אפילו נתנו לו סתם ולא פירש ע"מ שתחזירהו לי מסתמא דעתו שיחזירנו לו כיון שצריך לצאת בו", והעיטור שהוא מקוה"ד הוכיח כן ממעשה דר"ג עי"ש, והק' האחרונים הא התם כבר יצא בו יד"ח ולמה צריך שיחזירו לו, ותי' דשמא בעי להקנות לאחרים וכו'. אמנם להנ"ל יל"ד אם רוצה לקיים את חיבוב המצוה של אנשי ירושלים ובעי' לזה נמי שיהיה 'לכם'. אמנם עי' הגהות ראמ"ה (סוכה מד.) דמנהג אנשי ירושלים הוא רק בהמשך לנטילה הראשונה, וי"ל דאם הקנה לאחר בינתיים כבר ממילא אינו מצטרף.
(עצם הענין שהחביבות של אנשי ירושלים אולי יכולה להתקיים גם בלי 'לכם', יש לדמות לחידושו של התהל"ד דבטלית שאולה מהני גם חוטים שאולים וכן דאשה הנוטלת לולב ל"ב 'לכם', ודו"ק. וילה"ס עוד האם 'לכם' הוא לעיכובא כלפי בל תוסיף, ועי').

העירני חכ"א, (ויל"פ) -
לשון הרמב"ם מנהג היה בירושלים, [ולא אנשי ירושלים], והיינו דהיה מנהג לכל בני העיר [ולא בני מעלה], גם שאין מנהג אלא בירושלים, ושמעתי בשם הגר"י דויד שליט"א דהר"מ לשיטתו דדין לולב כל ז' בירושלים [כשיטתו דכל ירושלים בכלל מקדש] ושמחת השואבה תרוייהו מקרא דושמחתם ילפי', ורק בדין ושמחתם שייך להוסיף עוד אחר הלקיחה ראשונה [כמו בלילה בשמחת בית השואבה] משא"כ בדין ולקחתם מדאגבהה נפיק ביה ואין שייך להוסיף ע"ז, ולהכי השו"ע לא העתיק זה המנהג משום דלדבריו אין ושמחתם נוהג אלא במקדש וליכא בזה"ז, ולפי"ז י"ל דר"ג וכו' לאו בירושלים הוה ולא שייך בהו המנהג כלל.

מה שנכון נכון
הודעות: 9972
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בעניני סוכות ושמנ"ע ◆

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » ה' אוקטובר 08, 2020 4:22 pm

עושה חדשות כתב:ורק בדין ושמחתם שייך להוסיף עוד אחר הלקיחה ראשונה [כמו בלילה בשמחת בית השואבה] משא"כ בדין ולקחתם מדאגבהה נפיק ביה ואין שייך להוסיף ע"ז, ולהכי השו"ע לא העתיק זה המנהג משום דלדבריו אין ושמחתם נוהג אלא במקדש וליכא בזה"ז, ולפי"ז י"ל דר"ג וכו' לאו בירושלים הוה ולא שייך בהו המנהג כלל.

ראה בתוס' וברא"ש שלמדו ממנהג אנשי ירושלים לדידן שאפשר לברך אחר הנטילה הראשונה וחשיב כעובר לעשייתן (וגם ביום ראשון שאינו זכר למקדש). [הדיוק מל' הר"מ אינו מובן כלל].

אמנם עי' הגהות ראמ"ה (סוכה מד.) דמנהג אנשי ירושלים הוא רק בהמשך לנטילה הראשונה.

כך היה מנהגן של אנשי ירושלים, אדם יוצא מביתו ולולבו בידו, הולך לבית הכנסת לולבו בידו, קורא קריאת שמע ומתפלל ולולבו בידו, קורא בתורה ונושא את כפיו מניחו על גבי קרקע. הולך לבקר חולים ולנחם אבלים לולבו בידו, נכנס לבית המדרש משגר לולבו ביד בנו וביד עבדו וביד שלוחו.

ואחרי שקורא בתורה ונוש"כ לא נוטל שוב את הלולב? [הול"ל משגרו ביד בנו].
בדוחק י"ל דנחשב לנטילה א' מצד דעתו. ולא ברור שמהני לשו"ע בפשט טליתו.


חזור אל “סוכות ושמנ"ע”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 17 אורחים