פורום אוצר החכמה

יבנה כתב:

אריק כתב:

יבנה כתב:

אריק כתב:

יבנה כתב:

אריק כתב:בקריאת התורה בצבור מברכים לפניה ואחריה. בקריאת נביאים בצבור מברכים לפניה ואחריה. בקריאת מגילות מברכים רק לפניה ולא לאחריה, פרט למגילת אסתר.
מדוע?

קריאת שאר המגילות היא רק מנהג.

אז מדוע אתה מברך וצוונו?

רמ"א סימן תצ סעיף ט
ונוהגין לומר שיר השירים בשבת של חול המועד, ואם שבת ביום טוב האחרון אומרים אותו באותו שבת; וכן הדין בסוכות עם קהלת. ונוהגין לומר רות בשבועות (אבודרהם). והעם נהגו שלא לברך עליהם על מקרא מגילה ולא על מקרא כתובים.
משנה ברורה סימן תצ ס"ק יט
(יט) והעם נהגו וכו' - וכן הסכים הט"ז ומ"א הסכים עם אותן הפוסקים המצריכין לברך על כולם חוץ מקהלת והגר"א בביאורו כתב דאף על קהלת יש לברך. ולכן הנוהג לברך עכ"פ כשכתובין על קלף בודאי אין למחות בידו.

המברכים נמשכים אחרי מנהג אשכנז שמברכים וציוונו על מנהגים.

גם על מנהג שלא התקבל על ידי כל ישראל?

כן מבואר בדברי ר"ת בברכות יד. תוד"ה ימים, שבזמן רב רק אנשי בבל נהגו לומר הלל בר"ח, וכתב שהם ברכו. וכן בהדלקת נר של יו"כ שתלוי במנהג המקומות מברכים. ואף בזה לא נהגו כולם לקרוא את כל המגילות, ובכ"ז יש שמברכים וציוונו.

ייש"כ, אז האם ניתן לברך על תקיעת שופר בחודש אלול?

כמדומה דהתם שאני,
שעלול להכנס בחשש (מיחזי כ)מוסיף על המצוה.

דרומי כתב:כשרואים מישהו מבני הבית וכו' שקורא או צופה בחומר לא 'חלק' - האם יש ענין לעוררו שיעשה זאת בסוכה?

מוטב לעוררו שיכנס לסוכה, לקיים מצותה, וגם ישמור על קדושתה כדבעי (היינו שלא יקרא או יצפה בזה...).
ואם יודע שלא ישמע לו - לכאו' שוא"ת עדיף, דהא ליכא חיוב תוכחה במה שאינו מפורש בתורה.

בענינא דיומא של גשם שהוציאנו מהסוכה באמצע הלילה,
ראיתי בפסקי תשובות הפניה לספר סוכה כהלכתה של הרב יואל שוורץ ןהרב שלום גלבר [מצ"ב]
ועיינתי בפנים[ נמצא בהייברובוקס] שיש לדון שבזמננו אפשר להמשיך לישון גם אם התעורר אחרי עלות השחר , כי אנשים לא קמים אז
[אמנם הם כותבים על הזמן שהיה שעון חורף שעלות ב4]
מידי שמיע לכו בהא?

כעת ראיתי בהלכות חג בחג סוכה עמוד קלב
שמעתי להסתפק.. ואמנם מלבד שאין בידינו להקל בלא מקור בחשש דאורייתא ובדבר שהעתיקוהו כל הפוסקים ולא ביארו חילוק בזה, נראה שאף מעומק הדין כן הוא , שהרי כשהקיץ מבואר בראשונים שדינו כגמר סעודתו , ולכן הישו ביום אם הקיץ עולה מיד, רק שכל זמן שהוא קודם עלוה"ש אין מחייבין אותו לעלות הואיל וקבע עצמו לשינת הלילה בביתו , אך משעלה עמוד השחר, אף שרגיל לישן , מ"מ שינת היום היא, וא"כ מה יתן לנו מה שרגילין אצלנו לאחר בשינה, הרי עכ"פ כל שהפסיק כבר משינת הלילה הרי שינה אחרת היא ושינת היום היא וכדמוכח מהראשונים ז"ל, ואם ניעור אחר עלוה"ש ושוב ישן הוי כהלך לישון אחר עמוה"ש שחייב לילך לסוכה כשיקיץ

מן הדרום כתב:בענינא דיומא של גשם שהוציאנו מהסוכה באמצע הלילה,
ראיתי בפסקי תשובות הפניה לספר סוכה כהלכתה של הרב יואל שוורץ ןהרב שלום גלבר [מצ"ב]
ועיינתי בפנים[ נמצא בהייברובוקס] שיש לדון שבזמננו אפשר להמשיך לישון גם אם התעורר אחרי עלות השחר , כי אנשים לא קמים אז
[אמנם הם כותבים על הזמן שהיה שעון חורף שעלות ב4]
מידי שמיע לכו בהא?

בירושלים לא יצאו רובא דאינשי.

דרומי כתב:כשרואים מישהו מבני הבית וכו' שקורא או צופה בחומר לא 'חלק' - האם יש ענין לעוררו שיעשה זאת בסוכה?

השאלה היא מה זה לא 'חלק'?
אם זה חומר אסור אז פשוט שאין להכניסו לסוכה.
אבל אם זה לא דברים אסורים - אלא סתם דברי חול - אז עדיף שיעשה זאת בסוכה ולכן נכון לומר לו שיעשה זאת בסוכה

בהודו לה׳ האחרון שמנענים הלולב באיזה הודו מנענים הראשון או השני?

שאראש-פאטאק כתב:בהודו לה׳ האחרון שמנענים הלולב באיזה הודו מנענים הראשון או השני?

ראה ב'אוצר מנהגי חב"ד' ע' שיב, וש"נ.

לבי במערב כתב:

שאראש-פאטאק כתב:בהודו לה׳ האחרון שמנענים הלולב באיזה הודו מנענים הראשון או השני?

ראה ב'אוצר מנהגי חב"ד' ע' שיב, וש"נ.

יישר כח

הפרושים מנענעים בשני הודו האחרון

שאראש-פאטאק כתב:בהודו לה׳ האחרון שמנענים הלולב באיזה הודו מנענים הראשון או השני?

הספרדים נוהגים לנענע בהודו הראשון.

האם יש הנוהגים לאכול שלשידעס בבית הכנסת מחוץ לסוכה?

האם האושפיזין באים לסוכה גם כשיורד גשמים?

מהו ה"נווה אפיריון" המוזכר בלשם ייחוד שלפני נט"ל ?

"מדעת עליון לנווה אפריון"

חדר גדול שפיחת חלק מהגג וסיכך שם, אבל הוא חדר אחד ממש יחד עם הקטע הלא מסוכך, האם מותר לעשות תשמיש מגונה וכד' בחלק שאינו תחת הסכך? והאם יש דין נויי סוכה והוקצה למצותו וכו' בקירות הנגדיים? (זכורני שעסקו בזה בפירוש).

עושה חדשות כתב:חדר גדול שפיחת חלק מהגג וסיכך שם, אבל הוא חדר אחד ממש יחד עם הקטע הלא מסוכך, האם מותר לעשות תשמיש מגונה וכד' בחלק שאינו תחת הסכך? והאם יש דין נויי סוכה והוקצה למצותו וכו' בקירות הנגדיים? (זכורני שעסקו בזה בפירוש).

מסברא:
דפנות שיכולות להיחשב כחלק מדופני הסוכה לענין "דופן עקומה" - הרי הן חלק מהסוכה לענינים אלו.
אבל אלו שרחוקות ד' אמות מהסכך, או שיש אויר ג טפחים ביניהם וכדו' - אינן חלק מהסוכה.
ולגבי תשמיש מגונה - יש לחלק אם הוא פועל גנאי בסוכה עצמה, והכל לפי הענין.
עד כאן מסברא.

שמואל דוד כתב:האם האושפיזין באים לסוכה גם כשיורד גשמים?

ראיתי באחד העלונים שהביאו מאיזה צדיקים שהטעם שנשארו בסוכה בשעת הגשמים כי מהכנסת אורחים (של האושפיזין) אינם פטורים.

עזריאל ברגר כתב:

עושה חדשות כתב:חדר גדול שפיחת חלק מהגג וסיכך שם, אבל הוא חדר אחד ממש יחד עם הקטע הלא מסוכך, האם מותר לעשות תשמיש מגונה וכד' בחלק שאינו תחת הסכך? והאם יש דין נויי סוכה והוקצה למצותו וכו' בקירות הנגדיים? (זכורני שעסקו בזה בפירוש).

מסברא:
דפנות שיכולות להיחשב כחלק מדופני הסוכה לענין "דופן עקומה" - הרי הן חלק מהסוכה לענינים אלו.
אבל אלו שרחוקות ד' אמות מהסכך, או שיש אויר ג טפחים ביניהם וכדו' - אינן חלק מהסוכה.
ולגבי תשמיש מגונה - יש לחלק אם הוא פועל גנאי בסוכה עצמה, והכל לפי הענין.
עד כאן מסברא.

לגבי דופן עקומה עי' בכור"י תרלט,י דתלי לה בגדר ההילכתא, (וא"כ משמע דבלאו דופן עקומה ודאי מותר, וצ"ע).

עושה חדשות כתב:עי' בסנהדרין דף יג נידון בגמ' האם האסיף יוצא בחוה"מ או ביו"ט וכו'.
ובחגיגה דף יח מבואר בגמ' שבחוה"מ בכלל אסור לעשות אסיף.
וגם כשעם ישראל עולה לרגל, הרי לא נמצאים בבית כמה ימים קודם, ועד שחוזרים.

אז מתי בדיוק אוספים את התבואה והפירות, האם הכוונה שבזמן הזה מסתיים כבר כל/רוב האסיף.

חוזר ושואל; אם אחרון שבישראל הגר בנהר פרת מקדיש כחודש ימים על כל עליה ברגל, בתקופת קציר השעורים קציר החיטים ואסיף הפירות, מלאכת שדהו היאך נעשית?

מחפש (ולא מוצא) מקור מפורש במקרא על ענני כבוד שהגינו על ישראל במדבר : בפשטות, כאשר מדברים בענני כבוד לא מדובר בעמוד הענן יומם לנחותם הדרך ...

או במילים אחרות, ענני הכבוד שהגינו על ישראל במדבר הם קבלה איש מפי איש, ולא כתוב במפורש שכך הווה כמו לדוג' המכות וכו' או קי"ס.

אשמח לתגובות מחברי הבמה.

תוספתא מסכת סוטה פרק ד
באברהם הוא אומר (בראשית יח) והשענו תחת העץ אף המקום נתן לבניו שבעה ענני כבוד במדבר אחד מימינם ואחד משמאלם ואחד לפניהם ואחד לאחריהם ואחד למעלה מראשיהם ואחד לשכינה שביניהם ועמוד ענן שהיה מקדים לפניהם הורג נחשים ועקרבים ושורף סירים וקוצים ואטד [משפיל] להם את הגבוה ומגביה [להם] את השפל ועושה להן דרך מיושר דרך [סרט] מושך והולך שנא' (במדבר י) וארון ברית ה' נוסע לפניהם וגו' ובו היו משתמשין כל ארבעים שנה שהיו במדבר שנא' (שם) וענן ה' עליהם יומם וגו' מה ת"ל (שמות יג) לא ימיש עמוד הענן יומם של יום משלים לשל לילה ושל לילה משלים לשל יום

ייש"כ, אז כן, עמוד הענן יומם היה אחד מהעננים

מחפש מ"מ בעניין מנהג אמירת תיקון לליל הו"ר לפי הקהילות : לאומרו בתוך הסוכה או בבה"כ ?