פורום אוצר החכמה

איתא במס' סוכה ( דף כח:) כל שבעת הימים אדם עושה סוכתו קבע וביתו עראי ירדו גשמים מאימתי מותר לפנות משתסרח המקפה משלו משל למה הדבר דומה לעבד שבא למזוג כוס לרבו ושפך לו קיתון על פניו

ופרש"י דהוי סימן קללה.

הסתפקתי, האם דוקא בירדו גשמים הוי סימן קללה, או אף שאר מצבים של מצטער שפוטרים מהסוכה?

ואת"ל שגם בשאר מצטער הוי סימן קללה שמא דוקא באופן של מצטער שנוגעים לציבור בכלל כמו קור, אבל עדיין יש להסתפק במצטער במצב פרטי כגון שהגיע ריח רע או פרעושים לסוכתו, אם גם בכה"ג הוי סימן קללה?

כמדומני שעומק העניין הוא ב"מזיגת" היין במים - היינו מיתוק הדין ע"י חסדים (וכמנהג המקובלים בכל ליל שבת), וא"ז האדון לא מקבל ושופך את המים ונשארים גבורות לא ממותקות, זכורני שהגר"א מדבר ע"ז באיזה מקום.
כמו"כ, נראה לי שפעם שמעתי שיעור מהגר"ב רוזנבלום שליט"א ע"ז, והקבלת שפיכת המים על ישראל אל הקדרת החמה על סוכות העכו"ם.

עליך עיננו כתב:https://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=53214

מה זה נוגע? שם הוא דיון הלכתי בדיני "מצטער", וכאן דיון בגדרי "סימן קללה".
נראה לי ברור שגם את"ל ששאר מצטער אינו סימן קללה, מ"מ שוו מצטער וגשמים זל"ז לעניין דיני "מצטער".

אור עולם כתב:

עליך עיננו כתב:https://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=53214

מה זה נוגע? שם הוא דיון הלכתי בדיני "מצטער", וכאן דיון בגדרי "סימן קללה".
נראה לי ברור שגם את"ל ששאר מצטער אינו סימן קללה, מ"מ שוו מצטער וגשמים זל"ז לעניין דיני "מצטער".

מסכים!

למה לא? הרי משמע מהגר"א שזה דין רק על גשמים..
ועוד כך מבואר במשנה וכן ברש"י בריש תענית..
ועוד בכלל איך זה יהיה שייך על שאר דברים הרי כל אדם יכול להסתדר שלא יהיה מצטער וזה תלוי בו (רק לא הכריחו אותו לעשות הכל כמבואר במ"ב) אבל גשמים לא תלוי בו כלל
ע"כ שזה סימן קללה וכך משמע בתוס' בריש סוכה..

עליך עיננו כתב:למה לא? הרי משמע מהגר"א שזה דין רק על גשמים..
ועוד כך מבואר במשנה וכן ברש"י בריש תענית..
ועוד בכלל איך זה יהיה שייך על שאר דברים הרי כל אדם יכול להסתדר שלא יהיה מצטער וזה תלוי בו (רק לא הכריחו אותו לעשות הכל כמבואר במ"ב) אבל גשמים לא תלוי בו כלל
ע"כ שזה סימן קללה וכך משמע בתוס' בריש סוכה..

אם הבנתי נכון - אתה מסכים לנכתב כאן, שחלוק גדר "סימן קללה" מדיני "מצטער".
תקנני נא אם טעיתי.

בהחלט כן!

ידועים דברי הירושלמי [סופ"ק דתענית, וכ"ה בביכורי יעקב תרל"ט סקל"ט הכי מהחמדת ימים וע' בהגהות ר"י' פערלא עליו] דבהתחילו לירד גשמים קודם הסוכות סימן ברכה הן אע"פ דכעת יורד שוב ומצטערים, וראיה ברורה היא דהסימן קללה הוא אך בגשמים היורדים בסוכות.
ויעויין שפת אמת [סוכה כט.] דדן בה"נ אם יש נזילת מים על הסכך מצינור וכד' דאין בו סימן קללה אלא מצטער הוא יעוי"ש.

ראה כאן שלמד שהסימן קללה הוא רק אם בכלל לא יכלו לקיים מצות סוכה ולא אם באמצע היום התחיל גשם.
https://tablet.otzar.org/pages/?&restore=1&t=1601910087840&pagenum=445&book=26192

חוות דעת כתב:איתא במס' סוכה ( דף כח:) כל שבעת הימים אדם עושה סוכתו קבע וביתו עראי ירדו גשמים מאימתי מותר לפנות משתסרח המקפה משלו משל למה הדבר דומה לעבד שבא למזוג כוס לרבו ושפך לו קיתון על פניו

ופרש"י דהוי סימן קללה.

הסתפקתי, האם דוקא בירדו גשמים הוי סימן קללה, או אף שאר מצבים של מצטער שפוטרים מהסוכה?

ראיתי פעם בספר 'מאורי המועדים - מבית בריסק' בשם הג"מ משולם דוד הלוי סאלאווייציק שליט"א שכתב בביאור המשל לעבד ששפך לו רבו קיתון על פניו ע"פ מה שארז"ל בריש מס' תענית אריו"ח ג' מפתחות בידו של הקב"ה שלא נמסרו ביד שליח, וביניהן נמנית מפתח של גשמים. וע"כ דייקא בגשמים נופל הלשון 'שפך לו רבו' הוא ולא השליח, עכתו"ד.

לפי"ז י"ל דדייקא בגשמים הוה סימן קללה.

אור עולם כתב:כמדומני שעומק העניין הוא ב"מזיגת" היין במים - היינו מיתוק הדין ע"י חסדים (וכמנהג המקובלים בכל ליל שבת), וא"ז האדון לא מקבל ושופך את המים ונשארים גבורות לא ממותקות, זכורני שהגר"א מדבר ע"ז באיזה מקום.
כמו"כ, נראה לי שפעם שמעתי שיעור מהגר"ב רוזנבלום שליט"א ע"ז, והקבלת שפיכת המים על ישראל אל הקדרת החמה על סוכות העכו"ם.

עי' חי' וביאורי הגר"א סוכה כח, ב
קול אליהו
מאורות הגר"א עמ' צח
יהל אור פר' פינחס.

ועי' עוד בפירוש הון עשיר על המשניות סוכה פ"ב מ"ט,
ובערה"ש סי' תרלט סעיף כ.

ובעיקר הנידון, ראה במאמרו המקיף של הרב שילה בן דוד,
קובץ צהר יז עמ' רמג ואילך.

נוטר הכרמים כתב:

אור עולם כתב:כמדומני שעומק העניין הוא ב"מזיגת" היין במים - היינו מיתוק הדין ע"י חסדים (וכמנהג המקובלים בכל ליל שבת), וא"ז האדון לא מקבל ושופך את המים ונשארים גבורות לא ממותקות, זכורני שהגר"א מדבר ע"ז באיזה מקום.
כמו"כ, נראה לי שפעם שמעתי שיעור מהגר"ב רוזנבלום שליט"א ע"ז, והקבלת שפיכת המים על ישראל אל הקדרת החמה על סוכות העכו"ם.

עי' חי' וביאורי הגר"א סוכה כח, ב
קול אליהו
מאורות הגר"א עמ' צח
יהל אור פר' פינחס.

ועי' עוד בפירוש הון עשיר על המשניות סוכה פ"ב מ"ט,
ובערה"ש סי' תרלט סעיף כ.

ובעיקר הנידון, ראה במאמרו המקיף של הרב שילה בן דוד,
קובץ צהר יז עמ' רמג ואילך.

ברוך תהיה

מבואר מקושיית התוס' ריש סוכה שאפי' ירדו גשמים וא"א לישב בסוכה כלל, אם אי"ז מעיקר צורת מצוות סוכה שא"א לישב בה באותה שעה מפני הגשמים, אי"ז סימן קללה. ואפי' אם מדרבנן א"א לישב בה מפני הגשמים אם מדאורייתא תהיה כשרה באופן שלא ירדו גשמים לתוכה לא היה בזה סימן קללה.

וכמובן צריך לבאר את זה. אבל כ"ש דשאר מצטער שהוא ענין מקרי אין בזה סימן קללה כלל.

תוס' סוכה ב, א
וא"ת וכיון דלא חיישינן אלא שתהא ראויה לעשותה עראי ואע"פ שעושה אותה קבע א"כ אמאי אמר (תענית דף ב:) גשמים סימן קללה בחג והלא יכול לקבוע הנסרים במסמרים שלא ירדו גשמים בסוכה ואפילו תימצי לומר דאסור משום גזרת תקרה כי היכי דאמר לקמן בפירקין (דף יד.) גבי פלוגתא דר"מ ורבי יהודה דמסככין בנסרין דאי מכשרת בהו אתי למימר מה לי לסכך בזה מה לי לישב תחת תקרת ביתי וביתו ודאי פסול מדאורייתא דסוכה אמר רחמנא ולא ביתו של כל ימות השנה מ"מ כיון דלא אסור אלא מדרבנן לא שייכא למימר שהגשמים סימן קללה

צינור מים שהתפוצץ וחדרו מים לסוכה, האם דומה למוזג כוס ושופכו על פניו?
שאלה: מעשה באדם שעשה סוכה כשרה ונאה, אך צינור מים התפוצץ ביום טוב, ואי אפשר היה לתקנו והמים חדרו לסוכה וציערוהו, בעל הסוכה היה מוכן לסבול ולישב בסוכה, אך נסתפק שמא דומה הדבר להמבואר בשו"ע (סי' תרל"ט ס"ז) וכל הפטור מן הסוכה ואינו יוצא משם אינו מקבל עליו שכר, ואינו אלא מן ההדיוטות. וכתב השערי תשובה (ס"ק י"ג) בשם השבות יעקב: "כיון שבש"ס מדמה זו לעבד שמזג כוס לרבו ושופכו על פניו, אם יכול למזוג בעל כרחו יכעס עליו יותר, כיון שמסרב ועושה נכד רצונו, בודאי נקרא חסיד שוטה והדיוט". האם גם מקרה זה דומה ליושב בשעת ירידת גשמים?
תשובה: כתב השפת אמת (דף כ"ט.) דזה תלוי מה הטעם שרשאים לפנות את הסוכה בירידת גשמים, דאפשר לומר דהוא משום שנראה שאין הרב חפץ בשימושו, או אפשר לומר משום מצטער. ואם נאמר דהטעם הוא משום שאין הרב חפץ בשימושו, אם כן כשהתפוצץ צינור, אין זה מראה שאין הרב חפץ בשימושו, אבל אם הטעם שמפנה את הסוכה בירידת הגשמים משום מצטער, ואעפ"כ אמרינן שהוה כשופך לו רבו קיתון על פניו, אם כן הוא הדין כל מצטער. ועיי"ש עוד שכתב ששאלה זו היא גם כאשר פסקו הגשמים ועדיין נוטף מים מהסכך, ע"ש. ויעוין בשערי תשובה (סי' תרל"ט ס"ק י"ג) דבנוטף מהסכך מים בגלל הגשמים, האוכל שם נקרא הדיוט. ולכאורה הוא הדין כשהתפוצץ צינור (סוכה כח:). (הגאון רבי יצחק זילברשטיין שליט"א, קובץ דרישה וחקירה)