ידועים דברי הרמ"א בסי' תרלט - "דמצות סוכה איש וביתו, איש ואשתו כדרך שהוא דר כל השנה".
ויל"ע האם זה מתקיים גם באופן שהאשה ישנה עימו בחדר אחד, (או אפילו מיטה אחת), אבל מעליה אין סכך כשר אלא תקרה בעלמא. והיינו דהחדר מסוכך רק בחציו, ורק הבעל ישן בסוכה, כך שאשתו אמנם ישנה עימו אבל מצ"ע היא לא בסוכה.
ולכאו' אין בזה שום חיסרון, דהרי היא אינה מחוייבת בסוכה, אלא רק כלפי הקיום של 'כעין-תדורו' שלו, וסגי בכך שהיא קרובה אליו.
אמנם העירני ידידי שליט"א מדברי הריטב"א (והרא"ה) בסוכה כח: שמצדד שם בטעם הדבר ששמאי פיחת את המעזיבה וסיכך מעל מיטת בן כלתו הקטן, ד"אביו חייב בה מן התורה דתשבו כעין תדורו איש ובניו", ולכאו' זה כעין דברי הרמ"א הנ"ל על איש ואשתו, ומבואר דלא סגי לזה מה שהם בחדר אחד, אלא בעינן סיכוך מעל מיטת הקטן. וצ"ע.
ובלא"ה יש חידוש בשיטה זו, דה"ה גם לבנותיו ולא רק לבניו כדין חינוך, אא"כ נימא דאין אדם דר אלא איש ובניו ולא איש ובנותיו.
שוב התבוננתי, דבלא"ה צ"ע אטו אדם ישן עם בניו בחדר אחד? הרי הוא ישן עם אשתו ובניו ישנים בחדר אחר, (ולא ייאמר עליהם "נשי עמי תגרשון מבית תענוגיה"). ואולי איירי דוקא בבן קטן הישן עם אביו ואמו. (כל זה כתבתי לפי המורגל היום, מבלי חקירה היסטורית על הרגלי השינה עם בני המשפחה בעידן הקדום).
אשמח לכל הוספה.