הבאתי כאן את דברי השבה"ל הצ"ב, שעוסק בברכה על סוכה ולא היכן אכלו האנשים.
וחכ"א ביאר לי [וכן נראה פשטות הלשון, אלא שלא הסכנתי בדעתי לומר כן] שבתקופה זו אנשים לא היו בונים סוכה ולא אוכלים בסוכה, אלא רק נכנסים פעם ביום בשביל לברך לישב. הוא אמר לי שזכור לו שהיו תקופות כאלו במקומות מסוימים באירופה [אפשר מחת הקור], זה דברים מוכרים?
בפרט אני שואל האם זה מתאים לתקופת הגאונים, שכן השבה"ל מביא תשו' הגאונים.