דרך העולם להטות ראש הלולב לכל רוח, ואף כשהוא מוריד הלולב מטה ראשו כלפי מטה. ואבא מרי ז"ל היה אומר, שאין להטות ראשו כלפי מטה, משום דהוי שלא כדרך גדילתו, וכיון דכשנטלו שלא כדרך גדילתו לא יצא, כל נענועיו נמי צריך לעשותן כדרך גדילתו.
כדעת אביו של 'בית יוסף' נקט גם ר' דוד אבן-זמרא, הרדב"ז, ראה: שו"ת רדב"ז, חלק ד, סימן רנז (א'שכח).
עוד בעניין שאלה זו עי': דרכי משה, שם, אות ט, ובכל המובא שם; עלי תמר, על ירושלמי ברכות פרק ה, סוף הלכה ב.
אכן פלא הוא, שהעניין לא נידון בראשונים, ועכ"פ אנוכי לא מצאתיו בראשונים עם כל חיפושי.
מצאתי כעת בכת"י: "ועל זה היה נוהג מורי הר"ף ז"ל, שהיה משפיל ראש הלולב כשהיה מוריד למטה והיה מנענע". והוא ר' פרץ מקורבייל.