דפנות שאינן נוגעות זו בזו

[בא ללמד ונמצא למד]

האם יש להתיר סוכה שאין דפנותיה נוגעות זו בזו? כלומר סוכה גדולה עם ג' דפנות, אבל אין בהן שתיים דעריבן?
והשאלה כפולה -
א. אם אין בין כל אחת מהן לזווית ג' טפחים, האם אמרינן לבוד על כל אחת מהן?
ב. מה אם באחת מהן יש מרחק ג"ט לזווית ובאחת לא, או שבשתיהן יש יותר מג"ט?

[אפרקסתא דעניא]

הרי עשויה כמבוי מספיק לשים פס ארבעה ומשהו בפחות מג' לאחת מהן. א"כ כשר בלי שום דעריבן. מדוע שבסוכה גדולה שיש ג' דפנות מלאות יהיה יותר גרוע?

[סגי נהור]

א. אם אין בין כל אחת מהן לזווית ג' טפחים, האם אמרינן לבוד על כל אחת מהן?

על זה קאי תשובת אפרקסתא דעניא.

ב. מה אם באחת מהן יש מרחק ג"ט לזווית ובאחת לא, או שבשתיהן יש יותר מג"ט?

אם בשתיהן יותר מג"ט פסול לכאורה, שהרי בסוכה העשויה כמבוי צ"ל פס ד"ט בפחות מג' לאחת הדפנות. ואם באחת, כשר לכאורה ע"פ הרמ"א סי' תרל ס"ג שא"צ צוה"פ כשיש בדופן הג' ז' טפחים.

[בא ללמד ונמצא למד]

הרי עשויה כמבוי מספיק לשים פס ארבעה ומשהו בפחות מג' לאחת מהן. א"כ כשר בלי שום דעריבן. מדוע שבסוכה גדולה שיש ג' דפנות מלאות יהיה יותר גרוע?

שם איירי שמניח את הדופן האמצעית סמוכה לאחת הדפנות פחות מג"ט, אבל עכ"פ מניחה כנגד סוף הדופן. אני שאלתי באופן שגם מרחיק מהדופן ג"ט, וגם מרחיק מהזוית ג"ט.
למשל, אם שתי דפנות מונחות מזרח ומערב, והוא מניח דופן שלישית בצד צפון רחוק פחות מג"ט מדופן מזרחית, אבל גם מרחיקה עוד צפונה יותר מסוף דופן המזרחית, כך שכל הקרן זווית פתוחה. ויוצא שצריך לומר כאן פעמיים לבוד, פעם אחת מצפון למזרח, ופעם אחת ממזרח לצפון:
כעין אות ח' ששתי זוויותיה חתוכות

[בא ללמד ונמצא למד]

אם בשתיהן יותר מג"ט פסול לכאורה, שהרי בסוכה העשויה כמבוי צ"ל פס ד"ט בפחות מג' לאחת הדפנות

גם סוכה גדולה שיש בה ז' טפחים, חייבת להיות פחות מג"ט סמוך לאחת הדפנות?

[סגי נהור]

הרי עשויה כמבוי מספיק לשים פס ארבעה ומשהו בפחות מג' לאחת מהן. א"כ כשר בלי שום דעריבן. מדוע שבסוכה גדולה שיש ג' דפנות מלאות יהיה יותר גרוע?

שם איירי שמניח את הדופן האמצעית סמוכה לאחת הדפנות פחות מג"ט, אבל עכ"פ מניחה כנגד סוף הדופן. אני שאלתי באופן שגם מרחיק מהדופן ג"ט, וגם מרחיק מהזוית ג"ט.
למשל, אם שתי דפנות מונחות מזרח ומערב, והוא מניח דופן שלישית בצד צפון רחוק פחות מג"ט מדופן מזרחית, אבל גם מרחיקה עוד צפונה יותר מסוף דופן המזרחית, כך שכל הקרן זווית פתוחה. ויוצא שצריך לומר כאן פעמיים לבוד, פעם אחת מצפון למזרח, ופעם אחת ממזרח לצפון:
כעין אות ח' ששתי זוויותיה חתוכות

כלומר שיש יותר מג"ט (אפילו באלכסונו). וא"כ פסול בוודאי, כי הדופן הג' צריך להעמידה כנגד א' מב' הדפנות מפחות מג'.
אני מבין כעת שמה שכתבת "א' מהן" או "שתיהן" אין הכוונה לב' צדדי הדופן הג', אלא לב' המרחקים מן הזוית. ולכאורה לא מצינו שם מקור לזוית דמיונית זו (שאינה קיימת במציאות כמובן), ואין למדוד אלא את מרחק הדפנות זו מזו.

אם בשתיהן יותר מג"ט פסול לכאורה, שהרי בסוכה העשויה כמבוי צ"ל פס ד"ט בפחות מג' לאחת הדפנות

גם סוכה גדולה שיש בה ז' טפחים, חייבת להיות פחות מג"ט סמוך לאחת הדפנות?

ראה סי' תרל ס"ג שבכה"ג (שיש בכל ג' הדפנות ז' טפחים) א"צ צוה"פ, אבל צריך שתהיה הדופן בפחות מג"ט.

[מלבב]

לפי הבית יוסף לדעת הרמב"ם בדופן שלישי לא צריך עומד מרובה, א"כ כשר גם כשאנחנו צמוד אם יש דופן ז', אבל בר"ן משמע שבכל אופן צריך עריבן, ובסמ"ג משמע שלמד בדעת הרמב"ם שדווקא בצורת הפתח מותר.