יושב בסוכתו, וגבאי צדקה דופק בדלת הבית, האם יצא מהסוכה ליתן צדקה?
או"ד חשיב עוסק במצוה.
וזו מצוה שא"א ע"י אחרים, כי כל רגע מצוה. ואין מישהו אחר שיתן בשליחותו הצדקה וכיו"ב.
או י"ל, תשבו כעין תדורו, והרי לצרכיו כן יוצא מהסוכה, וה"ה לצרכי שמים, וצ"ע
יוסף חיים אוהב ציון כתב:כל רגע שיושב בסוכה זה עוד מצוה, ואילו ברגע שהולך ליתן צדקה לעני, מפסיד הרבה מצוות בשביל מצוה אחת.
עזריאל ברגר כתב:יוסף חיים אוהב ציון כתב:כל רגע שיושב בסוכה זה עוד מצוה, ואילו ברגע שהולך ליתן צדקה לעני, מפסיד הרבה מצוות בשביל מצוה אחת.
א. מי אמר ש"כל רגע שיושב בסוכה זה עוד מצוה"? ומהו שיעור "רגע" לגבי זה?
ב. לכאורה גם כל פסיעה שהוא פוסע לנתינת הצדקה ה"ה מצוה.
ג. "לא תהא יושב ושוקל מצוותיה של תורה" (תנחומא עקב,ב).
דרופתקי דאורייתא כתב:א. ידוע בעולם דברי יסוד ושורש העבודה שכל רגע חוץ לסוכה הרי זה "מבטל מצות עשה". ואמנם י"ל שאי"ז בגדר ביטול מ"ע, אבל היושב בודאי שמקיים בכל עת מצוה דאורייתא, שנאמר בסוכות תשבו שבעת ימים. וזה לא נמדד ברגע או דקה, כל שהות שהיא בסוכה היא מצוה. כמו שאדם מניח תפילין, ציצית, וכן הלאה, כל זמן שהוא מעוטר ומעוטף הוא מקיים מצוה.
[שמא לחב"ד גם בזה שיטה אחרת מהמקובל?].
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 3 אורחים