מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

כמה שנים שהו בנ"י בסוכות? אחת ,20, ,39 וחצי , או 40.

הלכות חג בחג, חקרי מנהג. מאמרים לעיון והורדה
יהודהא
הודעות: 1203
הצטרף: ג' אוגוסט 24, 2021 2:27 pm

כמה שנים שהו בנ"י בסוכות? אחת ,20, ,39 וחצי , או 40.

הודעהעל ידי יהודהא » ה' אוקטובר 06, 2022 10:33 pm

אז כמה שנים ? אחת ,20, ,39 וחצי , או 40, סוכות.

א.
חַג הַסֻּכֹּת תַּעֲשֶׂה לְךָ שִׁבְעַת יָמִים בְּאָסְפְּךָ מִגָּרְנְךָ וּמִיִּקְבֶך … כִּי יְבָרֶכְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכֹל תְּבוּאָתְךָ וּבְכֹל מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ וְהָיִיתָ אַךְ שָׂמֵחַ דברים טז , יג.

"בסכת תשבו שבעת ימים כל האזרח בישראל ישבו בסכת. למען ידעו דרתיכם כי בסכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים אני ה' אלקיכם" (ויקרא כג, מב- מג).

רבי אליעזר אומר סוכות ממש היו, רבי עקיבא אומר בסוכות ענני כבוד ה' (ספרא אמור יב) בהוציאי אותם מארץ מצרים" – מלמד שאף הסוכה זכר ליציאת מצרים.

ב.
בעצם מוזכרים כאן שלושה (ארבעה) גורמים :סוכות , אסיף, יציא"מ. וענני כבוד.
והרב יואל סירקש (בב"ח על הטור או"ח סימן תרכה) כותב שהכוונה לנס ענני הכבוד, וגם ליציא"מ. וז"ל תלה הכתוב מצות סוכה ביציאת מצרים וכן הרבה מצות … אם לא ידע כוונת המצווה כפשטה, לא קיים המצוה כתיקונה". ( אגב זכירת יצא"מ אינה ייחודית כאן, שכן יש לנו 32 מצוות הקשורות לכך).

גם וגם
והפ"ג שמובא במשנה ברורה מסכם ש " וכתבו האחרונים שיכוין בישיבתה שצונו הקב"ה לישב בסוכה זכר ליציאת מצרים וגם זכר לענני כבוד שהקיפן אז עלינו להגן עלינו מן השרב והשמש. וכל זה לצאת ידי המצוה כתקונה הא דיעבד יוצא כל שכיון לצאת לבד".

ג. שני חלקים.
סוכות לבד וארבעת המינים לבד
.
במפרשים מוסבר שזכר יצא"מ והסוכות הן המשך רצוף שיש לו שני חלקים , שאחד מצויין בניסן והשני בתשרי . וכלשון הרמבן להלן: ...והנה צוה בתחילת ימות החמה בזכרון יציאת מצרים בחדשו ובמועדו,
וציוה בזיכרון הנס הקיים הנעשה להם כל ימי עמידתם במדבר, - בתחילת ימות הגשמים. ...

ואילו - עניין זמן האסיף אינו מוזכר לעיל כגורם למצוות סוכה, שכן היא בעיקר קשורה למצוות ארבעת המינים,. כנאמר בויקרא כג, לט-מ, " לט אַךְ בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי, בְּאָסְפְּכֶם אֶת-תְּבוּאַת הָאָרֶץ, תָּחֹגּוּ אֶת-חַג-יְהוָה, שִׁבְעַת יָמִים; בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן שַׁבָּתוֹן, וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי שַׁבָּתוֹן. מ וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן, פְּרִי עֵץ הָדָר כַּפֹּת תְּמָרִים, וַעֲנַף עֵץ-עָבֹת, וְעַרְבֵי-נָחַל; וּשְׂמַחְתֶּם, לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם--שִׁבְעַת יָמִים.
וללמדנו את הזמן והמועד לקיום המצווה שיהיה בזמן באסיף . וגם למצוות השמחה בהם.

. יש כמובן עוד הסברים רבים : בנגלה נסתר חסידות – המון , לא נתמודד עם זה כעת, ונסתפק הפעם עם הפשוטו של מקרא.

ד.
אבל נשאלת שאלה פשוטה ? כמה זמן בנ"י ישבו בסוכות - מעשה ידי אדם ?

1. 40 שנה
לרבים מהמפרשים : 40 שנה כפשוטו, ולדוגמה לרשבם: מיד ביציאתם עשו סוכות ובהמשך כל הארבעים שנה.
הרשב"ם מסביר שהתורה ציותה לבנות סוכות בזמן אסיף התבואה בארץ ישראל, ש...... ... והישיבה בסוכה נועדה להזכיר לנו, שהקב"ה הושיב אותנו בסוכות במדבר במשך א ר ב ע י ם שנה . וז"ל " פשוטו כדברי האומרים במסכת סוכה – סוכה ממש." ללא יישוב וללא נחלה, ועתה יש להודות לקב"ה שנתן לנו בתים מלאים כל טוב, ושלא מכוחנו ועוצם ידנו יש לנו את הכח הזה.

2. בחורפים בלבד.
.אבל לאבן עזרא - רק 39.5 שנים , (או אם זה רק בחורפים אז זה 40*0.5=20 שנה), ולכן גם קבעוהו לתשרי ולא בניסן.

אבן עזרא ויקרא פרק כג פסוק מג.
"כי בסכות" – שהיו עושים אחר שעברו ים סוף סוכות, ואף כי במדבר סיני שעמדו שם קרוב משנה. וכן מנהג כל המחנות. והנה גם זה המועד זכר ליציאת מצרים.
ואם ישאל שואל למה בתשרי זאת המצוה? יש להשיב, כי ענן ה' היה על המחנה יומם, והשמש לא יכם.
ומימות ת ש ר י החלו לעשות סוכות בעבור הקור. דהיינו היו להם ענני כבוד להגן מהשמש. אבל מתשרי – בשל הקור בחוץ עשו גם סוכות מעשי ידי אדם. ולכן חוגגים אותו בתשרי.

3. רמב"ן ויקרא פרק כג פסוק מג.
מזכיר את שתי הדעות: ענני כבוד – וזה העיקר (גם להלכה). ואז מוסיף הסבר לדעה שמדובר בסוכות ממש.
וז"ל – "והנה צוה בתחילת ימות החמה בזכרון יציאת מצרים בחדשו ובמועדו,
וציוה בזיכרון הנס הקיים הנעשה להם כל ימי עמידתם במדבר, - בתחילת ימות הגשמים.

- ועל דעת האומר סכות ממש עשו להם (סוכה יא ב), החלו לעשותן בתחילת החורף מפני הקור כמנהג המחנות, ולכן ציוה בהן בזמן הזה. והזיכרון, שידעו ויזכרו שהיו במדבר לא באו בבית ועיר מושב לא מצאו ארבעים שנה, והשם היה עמהם לא חסרו דבר."
לכאןרה משמע-ששהו בסוכות שהו 39.5 שנים .

4. רק בשנת הארבעים, בעת המצור .
הרב אלעזר מגרמיזא, (ספר הרוקח סי' ריט), כותב שכל עוד שהיו במדבר, עד כיבוש וחלוקת הארץ, היו תחת ענני הכבוד. אך "כשצרו על ארץ האמורי של סיחון ועוג ועל כרכים שבארץ כנען אז ישבו ישראל בסוכות. ...וזהו "כי בסוכות הושבתי את בני ישראל", כשצרים את האומות. וכל זמן שלא כבשו וחלקו קורא יציאת מצרים. ...והיא שנת הארבעים. שלא יחשבו מאבותינו אברהם יצחק ויעקב אנחנו יושבים בארץ, אלא ידעו שיצאו ממצרים, וכשצרים על הערים של מלכים ישבו בסוכות, עד שכבשום כדי שיקיימו מצוות התלויות בארץ".
אבל בכל השנים האחרות היו תחת ענני הכבוד.

ומה חשוב כל כך בסוכה - בהמשך בעהי.
נערך לאחרונה על ידי יהודהא ב ו' אוקטובר 07, 2022 1:11 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

יהודהא
הודעות: 1203
הצטרף: ג' אוגוסט 24, 2021 2:27 pm

Re: כמה שנים שהו בנ"י בסוכות? אחת ,20, ,39 וחצי , או 40.

הודעהעל ידי יהודהא » ו' אוקטובר 07, 2022 12:22 am

א.
שינוי השם

דעה מחודשת יש למשך חכמה בעניין: בתחילה נקרא חג האסיף, ואח"כ בעקבות חטאם נסתלקו העננים. ולאחר שנסלח להם וקיבלו לוחות שניות - אז חזרו ענני כבוד להגן עליהם- ובשל נס זה שנמשך מאז והלאה - שונה שם החג לחג הסוכות !

"... במשך חכמה (שמות כג) עמד על כך שבתורה נאמרו ב' שמות לחג הסוכות "חג האסיף ו"חג הסוכות" וביאר הדבר ע"פ הגר"א הנ"ל דעד שנסתלקו העננים היה את הטעם של חג האסיף. אחר שהלכו וחזרו אז עיקר הטעם הוא הטעם שיש כיום שהוא משום שחזרו העננים
וז"ל: "וחג האסיף. וכן בכי תשא (להלן לד, כב). לא כן בדברים (טז, יג) כתיב "חג הסוכות". הטעם על פי דברי הגר"א (שיר השירים ד, טז) כשניתן לוחות השניים ומשה ירד מן ההר וחזרו ענני הכבוד בט"ו לחודש תשרי נצטוו על סוכות כידוע. ולכך, אז קודם דברות שניות נקרא חג האסיף ולא חג הסוכות".

ב.
הסבר לכתחילה- מתבקש !

וכל זה עדיין לא מספק תשובה שמניחה את הדעת , תשובה שמלכתחילה - לא בדיעבד , מדוע אירוע כזה של סוכות והשמירה עליהם במדבר דורש חג של 7 ימים !! מה שלא עשו למתן תורה,ולא לכניסתם לארץ,,,ועוד ,,,ועוד

ידוע ההסבר של הגר"א הנ"ל על ירידת השכינה על ישראל בחזרה , אחרי שהסתלקה בחטא העגל וכו. אבל א, חזרת השכינה גם היא היתה בניסן ,עם סיום הקמת המשכן, ואז נאמרה תפילת ויהי נועם וכן. ב - קבלת התורה ועוד אירועים רבים קיבלו יום חג אחד, או כלל לא, ואיך \ ומה ראו בניסי המדבר גדולה בדומה ליציאת מצרים שהעניקו לה 7 ימי חג ?" .

שאלתי מכוונת לכך ש - "מדוע חג של שבעת ימים" . איך ניתן לניסים במדבר משקל גדול כ"כ כמו ליציאת מצרים. שהוא אדן ובסיס לכל עם ישראל, וכפי שהזכרתי שלכך הוא מוזכר בהקשר ל 32 מצוות !
רבים היו המאורעות והניסים לעם ישראל,ואף מתן תורה ועוד אירועים רבים וחשובים לא זכו לכך. ובמה הסוכות וכו זכו ?

ג.
וראיתי באספקלריא החדש שמביא ודן ברוקח הנל -
ומסביר ברוקח : שאכן נצטווינו לשבת בסוכות - בשל אותה שנת הארבעים בלבד. ובהמשך מקשר זאת לנס כיבוש הארץ- ובכך טמונה גדולתו של נס זה.
להלן קטע מדבריו - והבעייה שהעיקר חסר מהספר-לעניין פשוטו של מקרא.

....ומיושב מה טעם ציוותה תורה לעשות זכר לאותם הסוכות אף שלא ישבו בהם בדרך נס,
. .דבזה שאנו מזכירים את הצורה שישבו אבותינו בשעת המלחמה אנו נזכרים מזה שנלחמו על כיבוש הארץ, וזה מזכיר לנו שלא ישבו בארץ מאז שהיינו לעם, אלא הארץ נכבשה במלחמה על ידי חסד השם וטובו,
וזה יזכיר לנו חסדי השם וטובו, ובזה יהיה הודאה להשם על שנתן לנו את הארץ הטובה הזאת לעולם.

ד.
...והנה כבר הקשו הראשונים מה טעם לא עושים זכר לכיבוש הארץ כמו שאנו עושים זכר ליציאת מצרים, והלא אף ביציאת הארץ השם יתברך עשה לנו ניסים ונפלאות כמו שעשה לנו ביציאת מצרים, ומדוע אנו לא מודים לו על זה כמו שמודים לו על יציאת מצרים ושאר הניסים,

ולפי האמור נראה ליישב שבאמת אנו מודים לו על זה, וזהו באמת כוונת חג הסוכות להודות להשם על כיבוש הארץ, ואנו יושבים בסוכה להזכיר המצב שהיינו יושבים בעת המלחמה,

ומה שלא עושים זכר לעצם כיבוש הארץ נראה הטעם משום שאי אפשר לעשות זכר לזה, דבשלמא ביציאת מצרים נעשה לנו נס עם העיסה שהוציאו אבותינו ממצרים שנאפתה לפני שהספיקה להחמיץ מחום השמש, ולכן ציוותה תורה לאכול מצוות בימי הפסח זכר ליציאת מצרים,

אבל בכיבוש הארץ לא נעשה לנו נס שיכולים לעשות זכר אליו, ולכן קבעה תורה לעשות זכר למצב שאבותינו ישבו בסוכות בעת הכיבוש. ע"כ.

גם סוף דבריו מוקשים -וכי לא היו ניסים בכיבוש הארץ ? וכי לחינם אומרים אנו למכה מלכים גדולים כל"ח. לסיחון..ולעוג.. [נכון בנחלת ראובן וכו].וגם בכיבוש ארץ ישראל עצמה יש תיאורים כלליים על נצחונות בדרך ניסית.

יהודהא
הודעות: 1203
הצטרף: ג' אוגוסט 24, 2021 2:27 pm

Re: כמה שנים שהו בנ"י בסוכות? אחת ,20, ,39 וחצי , או 40.

הודעהעל ידי יהודהא » ד' אוקטובר 12, 2022 1:02 am

סוכה תחת (עננים) סוכה !

דבר מעניין שראיתי בשם המביט :שאפשר שכל ארבעים שנות שהותם "לא נהגו מצוות סוכה", שהרי היו מסוככים על ידי ענני הכבוד.
וכל סוכה שיעשו יהיה פסול בגלל :"סוכה תחת סוכה" ,( שער היסודות ,לז). ולכן נאמר - למען ידעו דורותיכם כי בסוכות....כי לא נצטוו במצווה זאת מייד,אלא לדורות הבאים.
ויש עוד שסברו כך מסיבות אחרות והביאו ראייה לדבריהם.


חזור אל “סוכות ושמנ"ע”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 21 אורחים