יש לעיין במה שכתבה התורה טעם למצוות הסוכה (בספר ויקרא פרק כג) בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת: לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם. למה שונה הסוכה מכל שאר סיפורי יציאת מצרים. אם נתבונן הרי יציאת מצרים עצמה מסופרת בתורה בהרחבה וכך גם הזכר ליציאה זו שבמצוות הפסח. מאידך כל סוגיית מתן תורה נכתבה בהרחבה התורה אבל לא מוזכר במפורש שהיה זה ביום חג השבועות ואילו חג הסוכות אין בו טעם ליום הזה בדווקא וגם לא הוזכר בתורה בכל סיפורי יציאת מצרים שהם ישבו בסוכות עד שנחלקו חכמים בדבר על איזה סוכות מדובר. ענני כבוד או סוכות ממש.
מכאן שמצוות חג הסוכות מגלה לנו שרק בישיבה בסוכה נדע את שהיה שם. הישיבה בסוכות ממש או בענני כבוד לא היה בה סיבה מספקת כדי לעשות ממנה זכר, שהרי אינה מזכירה את עצם היציאה לחרות ולא את מתן תורה אלא יש בה גילוי חדש על ההשגחה הפרטית שאלמלא שהיינו עושים ממנה מצווה היא לא היתה מודגשת כלל.