המלך - בסוכות
ועל תעתועי ההיסטוריה- בתגובות.
אין הכוונה לאמירת "המלך" בנשמת .
אלא לכך שמלך ישראל יש לו מעמד והתייחסות מיוחדת בחג הסוכות .
א.
ארבע מתוך שבע הדברים המיוחדים לשמ"ע היו במקדש וסימנם :פזר קשב.
פייס, קרבן,שיר וברכה . אבל מה זה הב' = "ברכה" ? מחלוקת רשי ור"ת.
*ראש השנה ד,ב.
שְׁמִינִי רֶגֶל בִּפְנֵי עַצְמוֹ הוּא
אֵימוֹר דְּאָמְרִינַן שְׁמִינִי רֶגֶל בִּפְנֵי עַצְמוֹ לְעִנְיַן "פָּזֵר קָשֶׁב" אֲבָל לְעִנְיַין תַּשְׁלוּמִין דִּבְרֵי הַכֹּל תַּשְׁלוּמִין דְּרִאשׁוֹן הוּא..
העם מברך את המלך
*וברשי....ברכה לעצמה [העם]מברכין היו את המלך זכר לחנוכת הבית שנא' (מ''א ח) ביום השמיני שלח את העם ויברכו את המלך כך מפורש בתוספתא דסוכה (פ''ד) ברכה שהיו מברכין לתפילת חיי המלך.
ובתוספות: זכירה בברכות.
פז''ר קש''ב. פירש הקונטרס רגל בפני עצמו.. וברכה לעצמה פי' בקונטרס שמברכין היו[הקהל] המלך זכר לחנוכת הבית.
דכתי' בספר מלכים (א' ח' ) "ביום השמיני שלח את העם ויברכו את המלך " כדתניא בתוספתא דסוכה [פ''ד] י''ט האחרון של חג .. וברכה לעצמו שנאמר ביום השמיני שלח את העם ויברכו את המלך.
ובפרק לולב וערבה (סוכה ד' מז. ושם) אין משמע כך...אלא [שיש להזכיר שמ"ע בקידוש ] ברכה ברכת המזון ותפלה ודומה לההוא דמפרש ר''ת ההיא דהכא ורגל לעצמו שטעונה לינה ו..
המלך מברך את העם.
ולאבודרהם וכן בספר האשכול ובמ,ויטרי שקורין -וזאת הברכה שברך משה [גם הוא נקרא "מלך" , בחזקוני "ויהי משה בישורון מלך" ]את ישראל - בדומה למה ששלמה המלך ברך את ישראל.
ויְבָרֶךְ אֵת כָּל קְהַל יִשְׂרָאֵל וְכָל קְהַל יִשְׂרָאֵל עֹמֵד. שם ח,יד.
ואכן פרק זה נבחר להפטרת שמחת תורה בחו"ל ובו נאמר :
וַיַּעְמֹד וַיְבָרֶךְ אֵת כָּל קְהַל יִשְׂרָאֵל קוֹל גָּדוֹל לֵאמֹר.
(שם נו) בָּרוּךְ יְקוק אֲשֶׁר נָתַן מְנוּחָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל, כְּכֹל אֲשֶׁר דִּבֵּר לֹא נָפַל דָּבָר אֶחָד מִכֹּל דְּבָרוֹ הַטּוֹב אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּיַד מֹשֶׁה עַבְדּוֹ.
ב.
התייחסות נוספת למלך היא כמובן בעניין הקהל שהיא מצווה שעל המלך, הקורא בתורה וכו, ואכן בספר האשכול כתב שמנהג א"י וירושלים לקרוא את פרשת המלך בשמיני עצרת בדברים ל,יא והמשכה הכוללת את מצוות הקהל.
דהיינו המלך נמצא במרכז ב:
1.ברכת המלך -לרשי
2.קריאת התורה ביום שמיני עצרת -לאבודרהם ומ, ויטרי.
3.ובהפטרה של שמחת תורה בחו"ל.
4. קריאת המלך בתורה בהקהל .
--------------------------------
ג. אומות העולם
ובהסתכלות נוספת על חג הסוכות כולו ניווכח לדבר נוסף שחג הסוכות מיוחד בו .ההתייחסות הגדולה והמיוחדת לאומות העולם - הגויים בחג סוכות. ובקצרה אלו האירועים בהם הם מתבטאים:
1. קרבנות החג = 70 פרים.
2. שתי הפטרות בחג ראשון ואחרון העוסקים במלחמות קץ הימים, גוג ומגוג ומשפט עמי העולם.
3. בחזל - על המצווה שנתן השם לגויים "מצוות סוכה" והם נכשלו בה.למה דווקא מצווה זו מכל המצוות ? והאם יש קשר בין זה להפטרה - דלהלן ?
4.ההפטרה בזכריה יד בא' סוכות , מזהירה את האומות לבוא לירושלים לחוג את סוכות: ואת העונש לנמנעים מכך:
. "וְהָיָ֗ה כָּל־הַנּוֹתָר֙ מִכָּל־הַגּוֹיִ֔ם הַבָּאִ֖ים עַל־יְרֽוּשָׁלִָ֑ם וְעָל֞וּ מִדֵּ֧י שָׁנָ֣ה בְשָׁנָ֗ה לְהִֽשְׁתַּחֲוֺת֙ לְמֶ֨לֶךְ֙ יְקוק צְבָא֔וֹת וְלָחֹ֖ג אֶת־חַ֥ג הַסֻּכּֽוֹת׃ יז וְ֠הָיָה אֲשֶׁ֨ר לֹֽא־יַעֲלֶ֜ה מֵאֵ֨ת מִשְׁפְּח֤וֹת הָאָ֨רֶץ֙ אֶל־יְר֣וּשָׁלִַ֔ם לְהִֽשְׁתַּחֲוֺ֔ת לְמֶ֖לֶךְ יְקוק צְבָא֑וֹת וְלֹ֥א עֲלֵיהֶ֖ם יִֽהְיֶ֥ה הַגָּֽשֶׁם׃
יח וְאִם־מִשְׁפַּ֨חַת מִצְרַ֧יִם לֹֽא־תַעֲלֶ֛ה וְלֹ֥א בָאָ֖ה וְלֹ֣א עֲלֵיהֶ֑ם תִּֽהְיֶ֣ה הַמַּגֵּפָ֗ה אֲשֶׁ֨ר יִגֹּ֤ף יְקוק אֶת־הַגּוֹיִ֔ם אֲשֶׁר֙ לֹ֣א יַֽעֲל֔וּ לָחֹ֖ג אֶת־חַ֥ג הַסֻּכּֽוֹת׃ יט זֹ֥את תִּֽהְיֶ֖ה חַטַּ֣את מִצְרָ֑יִם וְחַטַּאת֙ כָּל־הַגּוֹיִ֔ם אֲשֶׁר֙ לֹ֣א יַֽעֲל֔וּ לָחֹ֖ג אֶת־חַ֥ג הַסֻּכּֽוֹת׃
5 .מעמד הקהל- השומעים היו גם נוכרים. וכך כותב הנציב " בהעמק דבר במדבר כט,יב] שבימי שלמה המלך בחג הסוכות באו גם אומות העולם לירושלים , כיון שאז מקריבים הפרים שהם כנגד אומות העולם, וע"י כך באה פרנסתם, ואז שלמה היה משמיע להם את הדברים שבקוהלת .
ולדברי הנציב זאת הסיבה שבקוהלת מוזכר רק השם אלוקים ולא שם הויה.