פורום אוצר החכמה

צופה_ומביט כתב:

גנזאי כתב:

צופה_ומביט כתב:"תרגום יוסף" [בלי "רב"] לא שמענו, וכבר כתבו ראשונים שלא רב יוסף תרגם הכתובים.

קאהוט בערוך השלם (ערך גלד) כתב לשער שבמקור כונה התרגום "תרגום יוסף" על שם מחברו, ובר"ת 'ת"י', ובספרים פתחוהו בשגגה כ"תרגום יונתן". [ודבריו נסובים על תרגום נביאים, שלדעת הגאונים הוא תרגום רב יוסף; על תרגום כתובים לא סברו כן הגאונים, אלא חלק מהראשונים - כן למשל דעת רשב"ם, ויקרא כ' י"ז ושמות ט"ו ב', והחזקוני, בראשית כ"ו א'].

ההשערה שלו לא מקובלת עליי. יב"ע היה גדול מרבן שמו, אבל לומר "תרגום יוסף" בלי "רב" מהיכי תיתי.
לדעת הגאונים תרגום נביאים הוא מרב יוסף? מפורש בגמרא מגילה ג, א שהוא מיב"ע.

אינך צריך לקבלם (ובאמת רחוק מאד לומר כן, מכמה טעמים).
שאלת מחבר תרגום נביאים קשה וסבוכה היא: אכן מהגמ' נראה שיונב"ע חיברו, אולם לא ברור שהוא התרגום שלפנינו (מובא בשם הגר"א שזה שלפנינו אינו ליונב"ע), וערש"י שבת קטו. דנראה שלדעתו יונב"ע רק תרגם בע"פ ולא בכתב והתרגום שלפנינו לא יצא מתח"י. וכן דעת ר"א בהגר"א, ולדבריו זהו שאמרו בגמ' "כדמתרגם רב יוסף" - שתרגום נביאים תרגום רב יוסף הוא. על שי' הגאונים שהייתה אף היא כן עי' אצל הגר"ח העליר, "על התרגום הירושלמי לתורה", ניו-יורק תרפ"א, עמ' 51, שהאריך לברר עניין זה.

תודה.
לעומת זאת, תוספות [ועוד] כותבים בפירוש שמה שנאמר בגמרא כדמתרגם רב יוסף היינו שהוא היה לומד התרגום נביאים, אבל לא שהוא חיברו, כי מפורש בגמרא שיב"ע חיברו.
א"כ יש בזה מחלוקת.

אכן כדבריך. גם כל מפרשי המקרא מכנים פעמים רבות את תרגום הנביאים בשם תרגום יונתן, וסברי בזה כהתוס' ועוד ראשונים.

ר' 'גנזאי', ייש"כ!

חיים סופר כתב:לשון הטור סימן תקנ"ט בשם מסכת סופרים

ייש"כ.

היש לחד מחו"ר הפורום מ"מ בעניין הקשר הפנימי ועמוק (חייב להיות שיש) בין ט"ו באב ויוה"כ ע"פ הגות, מחשבה וחסידות ?

בברכת שבתא טבא

ספר עבודת ישראל - לט"ו באב
בגמרא מס' [תענית כו ע"ב] לא היו ימים טובים לישראל כט"ו באב וכיוה"כ שבהן היו בנות ישראל יוצאות וחולות בכרמים ומה היו אומרות בחור שא נא עיניך וראה מה אתה בורר לך וכו'. כי חודש אב בצירופו היוצא מפסוק (דברים כז, ט) ה'סכת ו'שמע י'שראל ה'יום, שם החצי האחרון משם הוי"ה השולט בחצי ראשון של החודש הוא בחי' דין. וביום חמשה עשר נמתק הדין על ידי הצירוף החצי שם י"ה, והוא נוטריקון י'ום ה'כיפורים, לרמז כי ט"ו באב ויום הכפורים הם חד דרגא, כי בהם עלייה לבינה, וכמ"ש האר"י ז"ל הפירוש בפע"ח על יוצאות וחולות בכרמים, עי"ש.

ספר פרי צדיק לחמשה עשר באב - אות ו
וכבר אמרנו דקאי על ט"ו באב והוא על פי מה שכתוב בפסיקתא שבנין העתיד יבנה בחודש אב שנקרא אריאל. והיינו כמו דאיתא במדרש רבה (איכה א' ועוד) שמשיח נולד בט' באב, היינו שאז מופיע רוחו של משיח לנפש שהוא ראוי לכך שבכל דור יש נפש הראוי להיות משיח אם יהיה הדור ראוי לכך ואז תיכף ירד הבית המקדש בנוי ומשוכלל משמים (כמו שכתב רש"י ר"ה ל' סע"א) ויהיה החנוכה עד ט"ו באב. וחשב יום הכפורים וט"ו באב שבהן יוצאות בכלי לבן. ויום הכפורים שהוא יום סליחה ומחילה יתכן כלי לבן על דרך שנאמר אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו. וכן ט"ו באב הוא מצד ישראל ההכנה לתשובה דכבר אמרנו דבט' באב תיכף כשנחרב בית המקדש שבו ישראל בתשובה שמקודם סברו שלא יחרב הבית וכיון שראו שנחרב שבו בתשובה ומזה נולד תיכף משיח וזה שאמרו (בר"ר פרשה מ"ב) אין והיה אלא לשון שמחה ומקשה מדכתיב והיה כאשר נלכדה ירושלים א"ל עוד היא שמחה שבו ביום נטלו ישראל אופכי על עונותיהם וכו'. ועל זה מרמז גם כן שהיו יוצאות בכלי לבן על שם כשלג ילבינו כמו ביום הכפורים. ואמר בכלי לבן שאולין שלא לבייש את מי שאין לו, היינו הגם שיש בישראל פושעין גם כן ומכל מקום כשהן באגודה אחת גם הם כשלג ילבינו ואפילו החלבנה שמרמז לפושעי ישראל כיון שהוא מחובר עם הי' סממנין שנותנים ריח טוב גם החלבנה נותן ריח טוב. וזה שאמר שאולין שאף שיש אחד שאין לו בגד לבן שהוא מפושעי ישראל מכל מקום כשמתערבין עם ישראל אז גם הם כשלג ילבינו. וזה שאמר כל הכלים טעונין טבילה שיש מי שיש לו מעשים מכוערים בפועל וטמאין נטבלין ונטהרין וזהו מצד ישראל ההשתדלות לתקן המעשה על ידי תשובה:

מאמר שעלה כאן בעבר בגירסא מוקדמת יותר.

ייש"כ לכל העונים

מעשה רב קנא:
"והוא לובש כובע שבת לכבוד ר"ח שהוא דאורייתא".

אשתקד הסתפקתי האם היו"ט דאו' של ר"ח גובר על מנהגי האבלות דתשעת הימים
ועל הנוהגים כן בכל ר"ח לנהוג כן אף בר"ח אב.
או דלמא אין זה חלק מהיו"ט ממש אלא ביטוי שיש כאן יו"ט דאו', והמנהגים ידחו אותו.
ויותר היה נראה לי כהצד השני,
אלא שיש לדון שלכאו' הגר"א לבש כובע שבת כי בשאר בגדים לא היה ניכר ההבדל כ"כ,
וא"כ אצלינו (שאין לנו שטריימע"ל) לא ניכר ההבדל גם בכובע אלא שהוא יותר חדש וכדו' אבל לא היכר גדול,
ואולי אין בזה בכלל עניין גם בשאר ר"ח, ואם כן - אולי מותר גם בר"ח אב.
ועוד הסתפקתי מה חומר האיסור בבגדים שלא שייך בהם כיבוס בכלל.

בשלהי מס' מכות דכ"ד ע"ב אמר להן - ר"ע - ומה לעוברי רצונו כך לעושי רצונו עאכ"ו...

למה ר"ע כינה אותם עוברי רצונו בזה שמזבחים לעצבים וכו', לפי מה שידוע לי גוי מותר לע"ז בשיתוף, וא"כ אולי כל הפולחן שעליהם בכו ר"ג וחביריו הוא ע"ז בשיתוף שמותר לגוי...

וגם הלשון התחילו הן בוכין, בדרך כלל רז"ל משתמשים בביטוי של גויעה ובכי כמו געו כולם בבכייה...

בשלהי מס' מכות דכ"ד ע"ב אמר להן - ר"ע - ומה לעוברי רצונו כך לעושי רצונו עאכ"ו...

למה ר"ע כינה אותם עוברי רצונו בזה שמזבחים לעצבים וכו', לפי מה שידוע לי גוי מותר לע"ז בשיתוף, וא"כ אולי כל הפולחן שעליהם בכו ר"ג וחביריו הוא ע"ז בשיתוף שמותר לגוי...

וגם הלשון התחילו הן בוכין, בדרך כלל רז"ל משתמשים בביטוי של גויעה ובכי כמו געו כולם בבכייה...

גם מה הס"ד של ר"ג וחביריו, לכאור' הק"ו של ר"ע נראה מאוד פשוט...

האם מותר לעשות ספונג'ה בבנין ביום ט' באב עכ"פ לאחר חצות יום, לבנין? משום צרכי רבים.

בנט"ג הביא מהערוה"ש שכל צרכי רבים נחשבים מצוה.
וע"ע מעיין אומר ח"ג עמ' רט.

יוסף חיים אוהב ציון כתב:בנט"ג הביא מהערוה"ש שכל צרכי רבים נחשבים מצוה.
וע"ע מעיין אומר ח"ג עמ' רט.

יישר כח.
כן חשבתי. בכ"א נראה שאם לא נחוץ, יעשו בליל שישי דהא סו"ס הוא היסח דעת, ולמה יוותרו ע"כ.

כיוצא בו, לנקות את הכובע עם מכונת הספריי של הכובעים של כל מוכרי הכובעים בפשטות צריך לידחות, לא?

היות וט' באב חל בה' בשבוע, יותר לכבס כבר לפני חצות יום שישי ?

בסוף איכה רבה מסופר שיש ויכוח בין כנס"י והקב"ה

כנס"י אומרת השיבנו ה'וגו' ונשובה וכו'

איפה ראו רז"ל בחכמתם בפסוק הזה שהקב"ה משיב "לא אלא שובו אלוי ואשובה אליכם" ?