מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

דין הצום דמחר כדין שעת השמד.

הלכות, חקרי מנהג, ומאמרים לעיון ולהורדה.
פלתי
הודעות: 2323
הצטרף: ד' נובמבר 07, 2012 1:14 pm

דין הצום דמחר כדין שעת השמד.

הודעהעל ידי פלתי » ה' דצמבר 12, 2013 7:07 pm

שמעתי על א' מגדולי ישראל שנוהג צום י' טבת בה' עינויים ומתחיל מהלילה כדין תענית שבשעת השמד.
האם יכול מישהו להוסיף בנדון?

ישבב הסופר
הודעות: 2759
הצטרף: ו' אוקטובר 22, 2010 7:37 pm

Re: דין הצום דמחר כדין שעת השמד.

הודעהעל ידי ישבב הסופר » ה' דצמבר 12, 2013 9:15 pm

"כדין תענית שבשעת השמד"?
אז ככה: בעצם כל התעניות יש להם דין של הפסקה מבעו"י ולילו עמו וה' עינויים, כיוה"כ. ואם כן למה אין נוהגים כך רק בתשעה באב?
הר"ן על הרי"ף בר"ה פ"א במתני' "על ששה חדשים" בד"ה ודאמרינן הכא, כותב בשם הרמב"ן, שבגמ' אמרו אודות שאר תעניות "אין מלחמה ואין שלום, רצו מתענין ורצו אין מתענין". והרמב"ן כותב שהאידנא שקבלו כל ישראל את התעניות כחובה, אין היתר של "לא רצו אין מתענין". והר"ן מוסיף [בשם הרמב"ן?] ששאר העינויים לא קבלו עליהם כל ישראל בשאר תעניות, ולכן זה בגדר "לא רצו" לענין שאר העינויים והפסקה מבעו"י, ו"רצו" רק בתענית אכילה ושתיה, ויומו בלבד.
אז כנראה ס"ל לאותו גדול מישראל דכל זה דאמרן הוא רק במצב של "אין מלחמה ואין שלום" דאז ברצו תליא מילתא, וכיון ד'רצו' כל ישראל וקבלו רק תענית אכילה ושתיה אז אין חיוב על יותר. אבל אי נימא דעתה הוא בגדר "יש מלחמה ואין שלום", אז אולי חזר הדין ויש חיוב להתענות בהפסקה מבעו"י וה' עינויים.
האם לזה כיוונת? מי הוא אותו אדם גדול?

מ.ל.
הודעות: 612
הצטרף: ה' אוגוסט 01, 2013 6:20 pm

Re: דין הצום דמחר כדין שעת השמד.

הודעהעל ידי מ.ל. » ה' דצמבר 12, 2013 10:14 pm

של"ה מסכת תענית (נר מצוה):
ומבואר מדברי הפרדס שנתחבר בשם רש"י ז"ל, שעל כן איזה יחיד שמרגיש בעצמו שיוכל לעמוד בזה, טוב לו בכל ארבעה צומות שיחמיר על עצמו לפסוק האכילה מבעוד יום, ע"כ. ונראה בעיני, דדוקא באכילה ושתיה להפסיק מבעוד יום יחמיר, כדי שיהיה תענית שלם יום ולילו, אבל בשאר דברים אין צריך להחמיר, מכל מקום אם מחמיר בהן גם כן, בינו לבין עצמו שלא יהא נראה כיוהרא, תבא עליו ברכה.

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 15518
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: דין הצום דמחר כדין שעת השמד.

הודעהעל ידי איש_ספר » ה' דצמבר 12, 2013 10:28 pm

ישבב הסופר כתב:"כדין תענית שבשעת השמד"?
אז ככה: בעצם כל התעניות יש להם דין של הפסקה מבעו"י ולילו עמו וה' עינויים, כיוה"כ. ואם כן למה אין נוהגים כך רק בתשעה באב?
הר"ן על הרי"ף בר"ה פ"א במתני' "על ששה חדשים" בד"ה ודאמרינן הכא, כותב בשם הרמב"ן, שבגמ' אמרו אודות שאר תעניות "אין מלחמה ואין שלום, רצו מתענין ורצו אין מתענין". והרמב"ן כותב שהאידנא שקבלו כל ישראל את התעניות כחובה, אין היתר של "לא רצו אין מתענין". והר"ן מוסיף [בשם הרמב"ן?] ששאר העינויים לא קבלו עליהם כל ישראל בשאר תעניות, ולכן זה בגדר "לא רצו" לענין שאר העינויים והפסקה מבעו"י, ו"רצו" רק בתענית אכילה ושתיה, ויומו בלבד.
אז כנראה ס"ל לאותו גדול מישראל דכל זה דאמרן הוא רק במצב של "אין מלחמה ואין שלום" דאז ברצו תליא מילתא, וכיון ד'רצו' כל ישראל וקבלו רק תענית אכילה ושתיה אז אין חיוב על יותר. אבל אי נימא דעתה הוא בגדר "יש מלחמה ואין שלום", אז אולי חזר הדין ויש חיוב להתענות בהפסקה מבעו"י וה' עינויים.
האם לזה כיוונת? מי הוא אותו אדם גדול?

אני לא יודע מי הוא אותו גדול אליו מכוון פלתי, אבל היום ליוותי גדול אחד לבית המרחץ, לשם הלך לטבול ולרחוץ במקום רחיצת מחר, ודברי הרמב"ן בפיו, שבשעת השמד דינו כת"ב. (והזכיר את זקני מגנצא שכשר"ח אב חל בער"ש היו מקדימים לרחוץ ביום חמישי).

ישבב הסופר
הודעות: 2759
הצטרף: ו' אוקטובר 22, 2010 7:37 pm

Re: דין הצום דמחר כדין שעת השמד.

הודעהעל ידי ישבב הסופר » ה' דצמבר 12, 2013 10:31 pm

ברוך שכיוונתי!!

מחולת המחנים
הודעות: 3246
הצטרף: ה' דצמבר 13, 2012 12:49 pm

Re: דין הצום דמחר כדין שעת השמד.

הודעהעל ידי מחולת המחנים » ו' דצמבר 13, 2013 12:00 am

איש_ספר כתב:היום ליוותי גדול אחד לבית המרחץ, לשם הלך לטבול ולרחוץ במקום רחיצת מחר, ודברי הרמב"ן בפיו, שבשעת השמד דינו כת"ב. (והזכיר את זקני מגנצא שכשר"ח אב חל בער"ש היו מקדימים לרחוץ ביום חמישי).

ילמדנו רבינו מה מקור וטעם הנהגה זו, שהרי במשנ"ב סי' תק"נ ס"ק י' פסק שאם חל י' בטבת בע"ש אין להחמיר ברחיצה בחמין, מפני כבוד השבת ע"כ, וכן עמא דבר שרוחצים בחמין בלא פקפוק (ומקיימין גם גלגולי שלג), והאם נמצא חידושו על שעת השמד לגבי רחיצה בי' בטבת שחל להיות בער"ש באיזה דברי הפוסקים.

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 15518
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: דין הצום דמחר כדין שעת השמד.

הודעהעל ידי איש_ספר » ו' דצמבר 13, 2013 12:12 am

הלא כבר כתבתי שברמב"ן כתב שבשעת השמד דינו כת"ב. (ואף שהיה מקום לדחות שמא כוונתו רק להא דיש בו חמשה עינויים ולא לגדר איסור הרחיצה, אבל משמעותו הפשוטה כנ"ל).

מחולת המחנים
הודעות: 3246
הצטרף: ה' דצמבר 13, 2012 12:49 pm

Re: דין הצום דמחר כדין שעת השמד.

הודעהעל ידי מחולת המחנים » ו' דצמבר 13, 2013 12:20 am

אבל עדיין יש לעיין, דתינח שאר עינויים יכול להוסיף על עצמו כמה שרוצה, אך כאן במניעת הרחיצה הרי גורע מעונג שבת ומהיכי תיתי למנוע כאן.
ובפרט שהרי להלכה לא נתקבלה דעתם של זקני מגנצא לגבי ר"ח אב שחל להיות בער"ש, וכפי שנתבאר במשנ"ב סי' תקנ"א ס"ק פ"ט, וגם אז מותר לרחוץ בחמין, (אא"כ נניח את המשנ"ב במדף העליון).

דניאל
הודעות: 933
הצטרף: ה' אפריל 11, 2013 10:14 pm

Re: דין הצום דמחר כדין שעת השמד.

הודעהעל ידי דניאל » ו' דצמבר 13, 2013 12:22 am

מכל הדיון החביב שבאשכול הזה לא הבנתי מדוע אנו נמצאים בשעת השמד (במובן ההלכתי הברור שלה).

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 15518
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: דין הצום דמחר כדין שעת השמד.

הודעהעל ידי איש_ספר » ו' דצמבר 13, 2013 1:40 am

מחולת המחנים כתב:אבל עדיין יש לעיין, דתינח שאר עינויים יכול להוסיף על עצמו כמה שרוצה, אך כאן במניעת הרחיצה הרי גורע מעונג שבת ומהיכי תיתי למנוע כאן.
ובפרט שהרי להלכה לא נתקבלה דעתם של זקני מגנצא לגבי ר"ח אב שחל להיות בער"ש, וכפי שנתבאר במשנ"ב סי' תקנ"א ס"ק פ"ט, וגם אז מותר לרחוץ בחמין, (אא"כ נניח את המשנ"ב במדף העליון).

לא הבנתי את הסיפא, הלא לפי הרמב"ן (וכמובן אם נניח שיש כאן שעת השמד) הרי שזה חמור מר"ח אב (והרי לדידן אפילו שבוע שחל בו רוחצים פניו ידיו ורגליו בער"ש), אלא הרי הוא כת"ב בעצמו, וזקני מגצא לא הוזכרו אלא מענין לענין.

בכור שטן
הודעות: 37
הצטרף: ו' יולי 05, 2013 3:24 am

Re: דין הצום דמחר כדין שעת השמד.

הודעהעל ידי בכור שטן » ו' דצמבר 13, 2013 2:12 am

בלי להכנס ל'שמד' המבוקש ואיננו, האם אותו גדול גם התענה מבעו"י?

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 15518
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: דין הצום דמחר כדין שעת השמד.

הודעהעל ידי איש_ספר » ו' דצמבר 13, 2013 2:51 am

בכור שטן כתב:בלי להכנס ל'שמד' המבוקש ואיננו, האם אותו גדול גם התענה מבעו"י?

לא. בתחילה הוא בוצע על חלה שטמון בה מפתח, אחרי זה מלפף אותה בשום מסעודת פדיון הבן, ולפרפרת הוא אוכל רגל קרושה שהיא תיקון היסו"ד.

מ.ל.
הודעות: 612
הצטרף: ה' אוגוסט 01, 2013 6:20 pm

Re: דין הצום דמחר כדין שעת השמד.

הודעהעל ידי מ.ל. » ב' דצמבר 16, 2013 9:49 pm

מ.ל. כתב:של"ה מסכת תענית (נר מצוה): ומבואר מדברי הפרדס שנתחבר בשם רש"י ז"ל, שעל כן איזה יחיד שמרגיש בעצמו שיוכל לעמוד בזה, טוב לו בכל ארבעה צומות שיחמיר על עצמו לפסוק האכילה מבעוד יום, ע"כ. ונראה בעיני, דדוקא באכילה ושתיה להפסיק מבעוד יום יחמיר, כדי שיהיה תענית שלם יום ולילו, אבל בשאר דברים אין צריך להחמיר, מכל מקום אם מחמיר בהן גם כן, בינו לבין עצמו שלא יהא נראה כיוהרא, תבא עליו ברכה.

נלאיתי בחיפושי אחר הדברים האמורים בספר הפרדס. אולי מי שיש לו תוכנת חיפוש יוכל לעזור לי ולמצוא את דבריו בענין. ואהיה לו לאסיר תודה.

בכור שטן
הודעות: 37
הצטרף: ו' יולי 05, 2013 3:24 am

Re: דין הצום דמחר כדין שעת השמד.

הודעהעל ידי בכור שטן » ג' דצמבר 17, 2013 1:12 am

לא הבנתי את תשובתך מי שחושש שזה שעת השמד צריך לצום מהלילה ולא רק ביום.
את הפרדס חפשתי גם אני בעבר ולא מצאתי.

מ.ל.
הודעות: 612
הצטרף: ה' אוגוסט 01, 2013 6:20 pm

Re: דין הצום דמחר כדין שעת השמד.

הודעהעל ידי מ.ל. » ג' דצמבר 17, 2013 1:34 pm

בכור שטן כתב:לא הבנתי את תשובתך מי שחושש שזה שעת השמד צריך לצום מהלילה ולא רק ביום.
את הפרדס חפשתי גם אני בעבר ולא מצאתי.

ציטטתי רק את דברי השל"ה. ולא הזכרתי אני מאום בעניין שעת השמד. (אם כוונתך לתשובה המתובלת של איש ספר, פנה אליו בבקשת הסבר).

עתניאל בן קנז
הודעות: 2245
הצטרף: ד' מאי 22, 2013 8:27 pm

Re: דין הצום דמחר כדין שעת השמד.

הודעהעל ידי עתניאל בן קנז » ג' דצמבר 17, 2013 7:42 pm

אגב, לסוברין שכיום נידון כשעת השמד,

האם גם לגבי למסור את הנפש על ערקאתא דמסאני יסברו כן. ויחייבו לאדם להעמיד עצמו להריגה שלא לעבור על מנהג ישראל?

סוקר
הודעות: 161
הצטרף: ה' אפריל 21, 2011 9:40 pm

Re: דין הצום דמחר כדין שעת השמד.

הודעהעל ידי סוקר » ג' דצמבר 17, 2013 7:45 pm

אם כיוונו כאן לר' שריה דבליצקי שליט"א, אכן שמעתי שהוא סבור כן, ולכן צם כבר מהערב.
כמדומה 'ששעת השמד' לענין זה אינה שמד של הריגות אלא גזירות של המלכות. (האם הרמב"ן לא כותב על זמנו שהוא שעת השמד? ואיזה הריגות היו אז?) אבל אני לא בסוגיא, ומי שיודע יודיע.

בברכה המשולשת
הודעות: 14118
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: דין הצום דמחר כדין שעת השמד.

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ג' דצמבר 17, 2013 8:10 pm

סוקר כתב:אם כיוונו כאן לר' שריה דבליצקי שליט"א, אכן שמעתי שהוא סבור כן, ולכן צם כבר מהערב.
כמדומה 'ששעת השמד' לענין זה אינה שמד של הריגות אלא גזירות של המלכות. (האם הרמב"ן לא כותב על זמנו שהוא שעת השמד? ואיזה הריגות היו אז?) אבל אני לא בסוגיא, ומי שיודע יודיע.


בזמן הרמב"ן היו גזירות, פרעות ורציחות באשכנז ולפי הרמב"ן אם במקום אחד יש גזירה אז זה נחשב כגזירה לכל כלל ישראל

ישבב הסופר
הודעות: 2759
הצטרף: ו' אוקטובר 22, 2010 7:37 pm

Re: דין הצום דמחר כדין שעת השמד.

הודעהעל ידי ישבב הסופר » ג' דצמבר 17, 2013 10:09 pm

היכן מפורש בדברי הרמב"ן שבשעת השמד הדר דינא שמחוייבים בכל העינויים והפסקה מבעו"י? הבאתי לעיל דברי הר"ן, ולכאו' יש לומר דלפי החשבון כן צריך להיות שי' הרמב"ן אבל לא בפירוש איתמר. גם בתוה"א האריך הרמב"ן בזה, אבל לא ראיתי שם מפורש כן.

בברכה המשולשת
הודעות: 14118
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: דין הצום דמחר כדין שעת השמד.

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ד' דצמבר 18, 2013 9:29 am

ישבב הסופר כתב:היכן מפורש בדברי הרמב"ן שבשעת השמד הדר דינא שמחוייבים בכל העינויים והפסקה מבעו"י? הבאתי לעיל דברי הר"ן, ולכאו' יש לומר דלפי החשבון כן צריך להיות שי' הרמב"ן אבל לא בפירוש איתמר. גם בתוה"א האריך הרמב"ן בזה, אבל לא ראיתי שם מפורש כן.


את זאת לא כתבתי. מה שכבתי זה הגדרת שעת השמד לפי הרמב"ן, לא מה הנפ"מ להלכה

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 15518
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: דין הצום דמחר כדין שעת השמד.

הודעהעל ידי איש_ספר » ד' דצמבר 18, 2013 12:53 pm

ישבב הסופר כתב:היכן מפורש בדברי הרמב"ן שבשעת השמד הדר דינא שמחוייבים בכל העינויים והפסקה מבעו"י? הבאתי לעיל דברי הר"ן, ולכאו' יש לומר דלפי החשבון כן צריך להיות שי' הרמב"ן אבל לא בפירוש איתמר. גם בתוה"א האריך הרמב"ן בזה, אבל לא ראיתי שם מפורש כן.

תורת האדם שער האבל - ענין אבלות ישנה

(שם) קרי להו ששון וקרי להו צום אמר רב פפא בזמן דאיכא שלום עביד ששון בזמן דאיכא שמד עביד צום. והאידנא דליכא שלום וליכא שמד רצו מתענין רצו אין מתענין. אי הכי תשעה באב נמי אלמה תנן על ששה חדשים השלוחין יוצאין על אב מפני התענית, אמר רב פפא שאני תשעה באב הואיל והוכפלו בו צרות, פירוש יש שלום היינו בזמן שבית המקדש קיים יהיו לששון ולשמחה, אין שלום כגון בזמן חורבן ואין שמד במקום ידוע בישראל רצו רוב צבור ונסכמו שלא להתענות אין ב"ד מטריחין עליהם להתענות, לפיכך אין שלוחין יוצאין, רצו רוב צבור להתענות מתענין, ועכשיו כבר רצו ונהגו להתענות בהם וקבלום עליהם, לפיכך אסור ליחיד לפרוץ גדרן, וכל שכן בדורות הללו שהרי בעונותינו שרבו יש שמד בישראל ואין שלום, הילכך חייבין הכל להתענות מדברי קבלה ותקנת נביאים.

ומסתברא דכולהו ארבע צומות תענית צבור הן, ונביאים גזרו אותם וכל חומרי תענית עליהן, מפסיקין בהן מבעוד יום ואסורין ברחיצה ובסיכה ובנעילת הסנדל ובתשמיש המטה כת"ב, וקרא מקיש להו לתשעה באב, אלא האידנא כיון דבזמן דליכא שמד בטילין רצו ונהגו להתענות בהן ולא רצו לנהוג בהם בחומרות הללו, אבל מעיקר התקנה ודאי אסורין הן בכולן דלא גרעה גזרת נביאים מגזרת בית דין בתעניות אמצעיות ואחרונות, וכל דתקון נביאים כעין דאורייתא תקון, תשעה באב וד' צומות כיום הכפורים לעינוי, וכן לגבי תענית דמגלה אמרו במדרש תלים וצומו עלי ואל תאכלו ואל תשתו שלשת ימים לילה ויום וכי אפשר לאדם לעשות כן אלא שהיו מפסיקין מבעוד יום, ובתוספתא אמרו במסכת תענית כל אלו שאמרו אוכלין ושותין מבעוד יום ואסורין במלאכה וברחיצה וכו' מנין שהיום הולך אחר הלילה שנאמר לך כנוס את כל היהודים וצומו עלי שלשת ימים לילה ויום הא למדנו שאין תענית צבור נקבע על הצבור אלא בהפסקה מבעוד יום, ובחומרין אלו כולן שוין הן לתשעה באב בעינוי. והאי דנקיט בגמרא לאיסור תשעה באב בלחוד משום דשארא ברצו מתענין אוקמינהו ולא מדכרי להו במתני' ולא בגמרא כלל, והיינו דאמרינן במגילה (ה' א') רבי נטע נטיעה בפורים ורחץ בקרונה של צפורי בשבעה עשר בתמוז ובקש לעקור תשעה באב, לומר שעקר שבעה עשר בתמוז משום דאין שלום ואין שמד היה בימיו ומשום הכי רחץ, הא מעיקר דינא אסור הוא ברחיצה למתענין בו. וליכא לפרושי שרחץ והתענה בו, דהא אפילו תשעה באב בקש לעקור. דמיא הא מילתא לההיא דאמרינן בראש השנה (י"ח א') מעשה וגזרו תענית בחנוכה וירד ר' אלעזר ורחץ ור' יהושע וסיפר אמרו להם צאו והתענו על מה שהתעניתם הא למתענין בו מן הדין אסורין ברחיצה כדפרישית, אלא מיהו האידנא פוק חזי מה עמא דבר.

סכינא חריפא
הודעות: 771
הצטרף: א' אפריל 13, 2014 9:24 pm

Re: דין הצום דמחר כדין שעת השמד.

הודעהעל ידי סכינא חריפא » ג' יולי 08, 2014 2:53 pm

האם בשואת יהודי אירופה חל חיוב מעיקר הדין לצום? והרי לא שמענו שצמו בו מבעוד יום?

סכינא חריפא
הודעות: 771
הצטרף: א' אפריל 13, 2014 9:24 pm

Re: דין הצום דמחר כדין שעת השמד.

הודעהעל ידי סכינא חריפא » ג' יולי 08, 2014 2:54 pm

עתניאל בן קנז כתב:אגב, לסוברין שכיום נידון כשעת השמד,

האם גם לגבי למסור את הנפש על ערקאתא דמסאני יסברו כן. ויחייבו לאדם להעמיד עצמו להריגה שלא לעבור על מנהג ישראל?

אין קשר כמובן בין שמד במובן של עת צרה לשמד במובן של גזירות להעביר על הדת.

סכינא חריפא
הודעות: 771
הצטרף: א' אפריל 13, 2014 9:24 pm

Re: דין הצום דמחר כדין שעת השמד.

הודעהעל ידי סכינא חריפא » ג' יולי 08, 2014 3:00 pm

ידוע שלדעת הפרישה הצום שבתמוז מדברי קבלה חל בתשיעי בו והיום שמתענים רק ממנהגא דחו אותו לי"ז ולפי"ז בשעת השמד הדר דינא לצום בט' בתמוז?

גאולה בקרוב
הודעות: 1872
הצטרף: ב' מאי 02, 2011 1:59 am

Re: דין הצום דמחר כדין שעת השמד.

הודעהעל ידי גאולה בקרוב » ג' יולי 08, 2014 3:09 pm

לגבי זמן השואה- כ"כ ב"נפש הרב" לתלמיד הגריד"ס זצ"ל עמ' קצז בשמו, שהיו גדולים באירופה שכך ס"ל, שהוא שעת השמד ונהגו בכל התעניות כל החומרות של ט"ב

[האם יש הו"א לחשוב אחרת על זמן השואה, כשרוב מנין ובנין עם ישראל בסכנת מוות? חוץ מיהדות ארה"ב]

סכינא חריפא
הודעות: 771
הצטרף: א' אפריל 13, 2014 9:24 pm

Re: דין הצום דמחר כדין שעת השמד.

הודעהעל ידי סכינא חריפא » ג' יולי 08, 2014 3:18 pm

גאולה בקרוב כתב:לגבי זמן השואה- כ"כ ב"נפש הרב" לתלמיד הגריד"ס זצ"ל עמ' קצז בשמו, שהיו גדולים באירופה שכך ס"ל, שהוא שעת השמד ונהגו בכל התעניות כל החומרות של ט"ב

[האם יש הו"א לחשוב אחרת על זמן השואה, כשרוב מנין ובנין עם ישראל בסכנת מוות? חוץ מיהדות ארה"ב]
כנראה דעת רוב עמ"י שלא צמו היא שכיום נעקר הדין של התעניות לגמרי, השאלה היא מה המקור.

גם זו לטובה
הודעות: 2520
הצטרף: ה' יוני 07, 2012 2:29 am

Re: דין הצום דמחר כדין שעת השמד.

הודעהעל ידי גם זו לטובה » ב' דצמבר 21, 2020 1:50 am

בכור שטן כתב:לא הבנתי את תשובתך מי שחושש שזה שעת השמד צריך לצום מהלילה ולא רק ביום.
את הפרדס חפשתי גם אני בעבר ולא מצאתי.

גם אני חיפשתי כעת ולא מצאתי, ובשביל זה נכנסתי כעת לפורום, ואני רואה שאני לא היחיד של"מ.

גם זו לטובה
הודעות: 2520
הצטרף: ה' יוני 07, 2012 2:29 am

Re: דין הצום דמחר כדין שעת השמד.

הודעהעל ידי גם זו לטובה » ד' דצמבר 23, 2020 1:51 am

גם זו לטובה כתב:
בכור שטן כתב:לא הבנתי את תשובתך מי שחושש שזה שעת השמד צריך לצום מהלילה ולא רק ביום.
את הפרדס חפשתי גם אני בעבר ולא מצאתי.

גם אני חיפשתי כעת ולא מצאתי, ובשביל זה נכנסתי כעת לפורום, ואני רואה שאני לא היחיד של"מ.


מישהו כבר מצא את הפרדס?


חזור אל “בין המצרים, תשעה באב וחמשה עשר באב”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 23 אורחים