נעילת הסנדל אחר השקיעה בשבת ערב ת"ב

[פרי יהושע]

בשו"ת ר' אליעזר משה העיר על מש"כ הגר"א שאין חולצים אלא אחר ברכו במוצ"ש כיון ואין שום סימן אבלות בשבת, הא בסוף בכל מערבין מבואר שעכ"פ תענית אפשר קצת בשבת עי' שם, איך ליישב את הערתו?

[בברכה המשולשת]

לכאורה כי תענית אינה ניכרת

[פרי יהושע]

לגבי תענית אין נפק"מ אי ניכר או לא רק אם יש כאן עינוי או לא.

[בברכה המשולשת]

וזאת מנין?

[פרי יהושע]

וזאת מנין?

סברא פשוטה, שתענית אינה אבלות

[בברכה המשולשת]

זה מובן, אבל למיטב זכרוני גם תענית בשבת נאסרה יותר אם היא ניכרת

[פרי יהושע]

זה מובן, אבל למיטב זכרוני גם תענית בשבת נאסרה יותר אם היא ניכרת

מקורך בגמ' שם בחילוק שאמרו לו לרבי יוסי בין אכל ושתה כל היום כולו ללא אכל ושתה כל היום. הבעיה שר"מ טען שהלכה כרבי יוסי שאינו מחלק בכך ומרשה תענית אפי' בהתענה כל היום כולו כת"ב שחל להיות בע"ש, עי' בסוגי' שם.

[ראיתי ואשתומם]

אדון פרי יהושע,
האם עיינת בדברי הגר"א מקודם שפתחת האשכול???
הגר"א להדיא אוסר חליצת המנעל בשבת משום אבילות בשבת ולא מדין עינוי, זה חילוק ראשון פשוט.
ובר מן דין הגר"א מביא הגמרא שם דעירובין וכותב להדיא שיש לחלק בין אכילה ושתיה שאכל ושתה כל היום לחליצת מנעלים, ולא ס"ל דאין זה הלכה.

[פרי יהושע]

אדון פרי יהושע,
האם עיינת בדברי הגר"א מקודם שפתחת האשכול???
הגר"א להדיא אוסר חליצת המנעל בשבת משום אבילות בשבת ולא מדין עינוי, זה חילוק ראשון פשוט.
ובר מן דין הגר"א מביא הגמרא שם דעירובין וכותב להדיא שיש לחלק בין אכילה ושתיה שאכל ושתה כל היום לחליצת מנעלים, ולא ס"ל דאין זה הלכה.

ראיתי ואשתומם ממש, האם אתה פתחת הגמ' לפני שהתנפלת על ר"א משה, הגר"א כותב שיש לאסור כל סימן אבלות בשבת פשוט וברור ואף תענית אין בה בעיה במקצת שבת כלשון הגמ', ע"ז טוען לו הגאון ר"א משה הורביץ ז"ל, שעכ"פ מדין תענית יש לאסור כיון שנפסק הלכה כרבי יוסי שאפי' בלא אכל ושתה כל היום כגון ט"ב שחל להיות בע"ש מתענה ומשלים, ואין בעיה להתענות אפי' כשניכר התענית, והציטוט שהביא הגר"א לכא' אינו כהלכה, ולפי זה יש לאסור מנעל מהשקיעה, שאלתי מה יענה על כך הגר"א, ועל כך לא רק שלא ענית כלום עוד הגבת בחוצפה!!.

[ראיתי ואשתומם]

אני ממש מבקש את סליחתך כי חשבתי שאתה מבין עברית, אבל כנראה שלא.
ואנסה לבאר שוב,
א. הגר"א כותב כהנחה פשוטה שאבלות אסורה בשבת מכל וכל, ומציין ע"ז לסוגיה מפורשת במו"ק.
ב. כעת, אחר שאבלות אסורה בשבת לא יועיל שום ר' יוסי של תענית במקצת שבת, כי גם ר' יוסי מודה שאבלות אסורה אפי' רגע אחד בשבת.
ג. והדברים מוכחים מיניה וביה מהסוגיה בעירובין, שאמרו לר"י דבמו"ש אין ניכר התענית אחר שאכל ושתה כל היום משא"כ בליל שבת, ואמנם בחליצת הסנדל הדברים פשוטים שאסור גם במו"ש כי היא אבלות ולא מועיל מה שהיה נעול במנעל כל השבת, ועתה, גם לר"י שחולק ומתיר תענית בליל שבת, וגם אם נפסוק כמוהו, עדיין לגבי מנעל שהוא דרך אבלות מודה שאסור בשבת, כי לא חלק על העיקרון שבדברי האומרים ששבת דוחה אבלות דמנכר.
מקוה מאד שנרגעת.

[פרי יהושע]

אני ממש מבקש את סליחתך כי חשבתי שאתה מבין עברית, אבל כנראה שלא.
ואנסה לבאר שוב,
א. הגר"א כותב כהנחה פשוטה שאבלות אסורה בשבת מכל וכל, ומציין ע"ז לסוגיה מפורשת במו"ק.
ב. כעת, אחר שאבלות אסורה בשבת לא יועיל שום ר' יוסי של תענית במקצת שבת, כי גם ר' יוסי מודה שאבלות אסורה אפי' רגע אחד בשבת.
ג. והדברים מוכחים מיניה וביה מהסוגיה בעירובין, שאמרו לר"י דבמו"ש אין ניכר התענית אחר שאכל ושתה כל היום משא"כ בליל שבת, ואמנם בחליצת הסנדל הדברים פשוטים שאסור גם במו"ש כי היא אבלות ולא מועיל מה שהיה נעול במנעל כל השבת, ועתה, גם לר"י שחולק ומתיר תענית בליל שבת, וגם אם נפסוק כמוהו, עדיין לגבי מנעל שהוא דרך אבלות מודה שאסור בשבת, כי לא חלק על העיקרון שבדברי האומרים ששבת דוחה אבלות דמנכר.
מקוה מאד שנרגעת.

סוף סוף הבנת את הקושיא של ר"א משה ואתה מנסה ליישב שהיכא שיש אבלות מגרע גרע, מהגר"א עצמו לא נראה כך שהרי הביא הגמ' וכמו שכתבת אתה בעצמך לעיל, אלא שכעת הפכת דבריך ולא הועלת כלום.

[פרי יהושע]

ולא לא נרגעתי כלל, מה הייתה חטאתי שפתחתי אשכול ושאלתי עם משהו יודע ליישב את הערת ר"א משה על הגר"א [האם גם הוא לא ראה את הגר"א].

אדרבא יראה הקהל וישפוט. זה נושא לאשכול בפני עצמו [וגם מתאים לבדק בית בימי בין המיצרים] על ההשתלחות המוגזמת כאן בפורם כאחרוני הטוקבקסטים.

ואגב שמעתי מאדם גדול אחד, שעיקר הבעיה של העיתונות החרדית שלא יודעת לבקר פנימה את החברה, ורק אתמול נפגשתי ממאמר מערכת בעיתון "יתד נאמן" שאכן כן קרא למחשבה האם אנו מקיימים את תפקדנו כבני תורה לעומת בני החברה האחרת שמשרתים בצבא, [עפ"י ציטוט מהגרי"ש זי"ע], וחשבתי כי סוף סוף יש התקדמות בחברה שלנו בעניין זה.

אולי גם נשמח על התקדמות ממין זה בפורם "אוצר החכמה". אני קורא למגיבים לתת את הדעת על כך.

[פרי יהושע]

לגופה של קושיא, נראה שהגר"א הבין שאכן סברת רבנן התקבלה שיש חילוק בין מתענה כל היום או לא, דהיינו שאסור להתענות באופן הניכר בשבת, אלא שהלכה כרבי יוסי שמתענה ומשלים כיון שכבר התחיל להתענות מסיים, אבל להתחיל תענית ניכרת לא. [ואין להאריך אבל יתכן שיש לזה דיוק מהסוגיא שם].