אימתי קאתי מר

[סקרן גדול]

מבוא: על כן ציון במר תבכה וירושלים תתן קולה, עומדים אנו כעת בימי בין המצרים, זמן חרבת בית מקדשינו ותפארתינו, בזמן אשר לקתה ירושלים בכפלים. אע"ג שאסור לקונן בשבת קודש על חרבן הקודש והמקדש, עכ"ז צריכים לבקש על הגאולה, וכמו שראינו שרוב מהזמירות לשב"ק מלאים אודות בקשה לגאולה, לכן נתעמק בספרים הקודמים, ונראה אימתי קאתי מר תוך כדי שנחכה לו בכל יום שיבוא.


אליהו הנביא יבוא קודם ביאת המשיח

הנה מלאכי הנביא אחרון הנביאים ניבא ואומר: "הנה אנכי שולח לכם את אליהו הנביא לפני בוא יום ה' הגדול והנורא" (מלאכי ג כג). וביארו חז"ל במס' עירובין (מג.) דהכוונה בזה דיום קודם ביאת המשיח יבוא אליהו הנביא ויבשר לנו הבשורה הטובה, ולפני בוא שאמר הנביא, היינו יום לפני זה.

אין אליהו בא בערבי שבתות וימים טובים

דהכי איתא שם, [האומר] הריני נזיר ביום שבן דוד בא, מותר לשתות יין בשבתות ובימים טובים [דאין משיח יכול לבוא בשבת ויו"ט], ואסור לשתות יין כל ימות החול, [דכל יום ויום יש לחוש שמא יבוא משיח היום, ומתברר למפרע דהיה נזיר ביום זה].

ומסקינן שם בגמרא דהטעם שאין בן דוד בא בשבתות וימים טובים, דכבר מובטח להן לישראל שאין אליהו בא לא בערבי שבתות ולא בערבי ימים טובים מפני הטורח. וכיון דאליהו צריך לבוא יום לפני ביאת המשיח, ובערבי שבתות וימים טובים לא יוכל לבוא, כדי שלא להפריע ההכנות לכבוד שבת ויו"ט נמצא דאין משיח יכול לבוא בשבת ויו"ט.

אין ישראל נגאלין רק בחודש תשרי או ניסן

והנה כבר תמהו האחרונים דבדברי הגמרא הנזכר מפורש דמשיח יכול להתגלות ולהופיע כל יום ויום זולת בשבתות וימים טובים.

ולעומת זה מצינו במס' ראש השנה (י:) דאמרינן שם תניא רבי אליעזר אומר, בתשרי נברא העולם בניסן נגאלו, בתשרי עתידין ליגאל, רבי יהושע אומר בניסן נברא העולם בניסן נגאלו, בניסן עתידין ליגאל. והרי דנחלקו התנאים בזמן הגאולה אם זמנו בחודש תשרי או בחודש ניסן, אבל כו"ע מודים דבשאר עשרה חדשי השנה, אין זמנו של ביאת משיח, ובסוגיא דעירובין מפורש דיכול לבוא כל השנה כולה. וכן אומרים באני מאמין "אחכה לו בכל יום שיבוא", ומקורו מהרמב"ם, והיא אחד מי"ג עיקרים.

גאולת אחישנה יכול להיות כל השנה כולה

והנה גם השאגת אריה בספרו 'טורי אבן' עמד על קושיא זו, וכתב לתרץ בזה"ל: ומסתבר לי בהא מילתא דב' מיני קיצין איכא לביאת בן דוד, כדאמר [במס' סנהדרין צח.] רבי יהושע בן לוי רמי, כתיב בעתו וכתיב אחישנה, זכו אחישנה, לא זכו בעתו.

והאי דשמעתין [דאין נגאלין רק בניסן ותשרי] מיירי מבעתו, ובדלא זכו, דלמר עתו בתשרי, ולמר בניסן. אבל בקץ דאחישנה ובדזכו אין זמן קבוע לדבר, אלא כל יומא זימניא הוא, וכדאמר ליה משיח התם לרבי יהושע בן לוי היום אם בקולו תשמעו, עכ"ל.

המגיד מקאזניץ: בתשרי עתידין ליגאל היינו ע"י כח של תשרי

וכעין דברי השאגת אריה בנוסח אחר קצת מצינו לאחד קדוש מדבר ה"ה המגיד מקאזניץ זי"ע בספה"ק 'עבודת ישראל' (ראש השנה), דהביא שם פלוגתת ר"א ור"י אם הגאולה יהא בתשרי או בניסן.

והוסיף לפרש בזה"ל: ואפשר לומר דמר אמר חדא ומר אמר חדא ולא פליגי, דהנה שני עתים וקצים לגאולה, אחד על ידי מעשינו ואחד מועד ועת לכל חפץ שקבע בוראנו יתברך, כמו שאמרו רז"ל (סנהדרין צח.) זכו אחישנה, לא זכו בעתו. נמצא רבי אליעזר איירי כשנזכה על ידי מעשינו הקדושים ויתיחדו העולמות, ולכן בתשרי עתידין ליגאל, היינו על ידי תשרי, ורבי יהושע מיירי אפילו ח"ו לא יזכו במעשיהם, מכל מקום דבר בעתו מה טוב ובניסן עתידין ליגאל שנזכה ב"ב אמן, עכ"ל.
והיינו דקאמר דתשרי דקאמר ר"א לאו דוקא תשרי, אלא כוונתו לומר דאם נזכה לגאולה של אחישנה ע"י מעשינו הטובים, כעין שאנו עושין בחודש תשרי, יכולין ליגאל אפילו כל השנה.

הגאולה תהיה בבחינת ניסן

באופן אחר מצינו תירוץ לקושיא זו, דניסן דאמרו בזה לאו דוקא ניסן אלא בחינה של ניסן, דכן הביא בספה"ק 'בת עין' (ליקוטים) וז"ל שם: בשבת הסמוכה לאדר אמר בסעודת שחרית ששמע מהרב החסיד הצדיק המפורסם בוצינא קדישא איש אלקים קדוש יאמר לו אב"ד ק"ק בארדיטשוב נבג"מ זי"ע, שאמר הפירוש בגמרא (ר"ה יא.) בניסן נגאלו ובניסן עתידין לגאול. שלאו דוקא בניסן, כי יכול להיות הגאולה בחודש אדר, רק שהגאולה תהיה בבחינת ניסן, עכ"ל.

בכל יום שיבא היינו רק משיח בן יוסף ולא משיח בן דוד

וגם מצינו בספר 'מבקש אמונה' שפירש ענין זה באופן אחר דהביא שם דברי הגמרא דאמרי' דבניסן עתידין ליגאל, והוסיף שם לפרש בזה"ל:

תדע שיהיה שני מיני גאולה גאולה ראשונה ע"י משיח בן יוסף, וגאולה השנית שהיא אחרונה שאין אחריו שום צער זה גאולה של משיח בן דוד. ויהא התגלות הראשון של משיח בן יוסף שאין לו שום זמן מוגבל כלל, כי יכול להתגלות בכל חודש וחודש ובכל יום ויום, שבעבור זה אנחנו מצפים ואומרים "אני מאמין באמונה שלימה בביאת המשיח, ואע"פ שיתמהמה עם כל זה אחכה לו בכל יום שיבוא", עכ"ל.

באיזה יום בחודש ניסן נזכה לגאולה?

ועוד נקודה אחרת בענין זה הזקוק ביאור, דהנה להלכה קי"ל כרבי יהושע דבניסן עתידין ליגאל. אולם עדיין צריכין לברר אם הכוונה שיהא באיזה יום של החודש ניסן, או דהכוונה דוקא לליל התקדש חג הפסח.

הגאולה יהא בליל הסדר

ובאמת דמפשטות סוגית הגמרא דראש השנה משמע דהגאולה יהא בליל הסדר דוקא. דהרי אמרי' שם: בניסן עתידין ליגאל [ומקשינן], מנלן [דעתידין ליגאל בניסן], אמר קרא ליל שימורים, ליל המשומר ובא מששת ימי בראשית, ואידך [ר"א דסובר דבתשרי עתידין ליגאל, מפרש] לילה המשומר ובא מן המזיקין, ע"כ. והרי דלרבי יהושע היינו בליל פסח דמשומר ובא לגאולה.

ע"פ הזוה"ק יהא גילוי של משיח בי"ד ניסן

אולם מצינו בזוה"ק (פ' פנחס רמט.) דהגאולה יתקיים ביום י"ד ניסן דהיינו בערב פסח. דהכי איתא שם: אוקמוה מארי מתניתין [קבעו התנאים בעלי המשנה] בניסן נגאלו ובניסן עתידין להגאל, ובי"ד דיליה [ויתקיים ביום י"ד של החודש], ויאמר (שמות יז) כי יד על כס י-ה, תמן אומי לאעברא מעלמא זרעא דעשו עמלקיים [מה שנשבע הקב"ה שימחה זרעו של עשו ועמלק, היינו על יום זה די"ד ניסן], בההוא זמנא (שם יב) משכו וקחו לכם צאן למשפחותיכם ושחטו הפסח, ע"כ.

איך יוכל משיח לבוא בליל הסדר?

ובאמת דאם נאמר דהגאולה יתקיים בליל הסדר יש לתמוה, דהא אמרי' במס' עירובין, דאליהו צריך להגיע יום לפני ביאת משיח ואין אליהו בא בערב שבת ועיו"ט מפני הטורח, וכ"ש דלא יוכל אליהו לבוא בערב פסח שיש טורח יותר משאר יו"ט, ונמצא דאין בן דוד בא בליל פסח.

ומצינו תירוץ מחודש על קושיא זו בספה"ק 'מנחם ציון' להרה"ק מרימאנוב זי"ע, וז"ל שם: אנחנו בני ישראל, מחכים ומצפים לתשועת ה' על גאולתנו ועל פדות נפשינו בעת הזאת, וכמאחז"ל בניסן עתידין לגאל (ר"ה יא א). ואולם לפי זה ע"כ הגאולה צריכה להיות בט"ו בניסן כאשר היה בימי קדם עת רצון, והקבלה בידינו שאליהו יבוא לבשר את ישראל יום אחד טרם הגלות נגלות אלינו המורה צדק, ואם כן שיבוא אליהו בערב פסח, וכבר מובטח להם לישראל שאין אליהו בא לא בערב שבת ולא בעי"ט. אך כל זה בשאר ערב יו"ט, וטעמא דמלתא משום שישראל טרודין בהלכות שבת ויו"ט, משא"כ בערב פסח שחל להיות בשבת שכבר מוכן הכל מערב שבת יוכל לבוא בערב פסח, עכ"ל.

אין ברור דאליהו יבוא קודם משיח:

והנה על עצם הדבר דאמרינן דאליהו הנביא יבוא לבשר טוב יום קודם ביאת המשיח, מצינו בדברי הרמב"ם (הלכות מלכים פי"א ה"ב) שאין ברור לו דבר זה, דרי ז"ל שם: ויש מן החכמים שאומרים שקודם ביאת המשיח יבא אליהו, וכל אלו הדברים וכיוצא בהן לא ידע אדם איך יהיו עד שיהיו עכ"ל.

אם נזכה לגאולת אחישנה לא יבוא אליהו מקודם

ומצינו להגר"י אייבשיץ שכתב בספרו ה'פלתי' (יו"ד סוף סי' ק"י) בזה"ל: ונראה הא דכתב הרמב"ם דאין הדבר מוחלט שיבא אליהו קודם משיח, א דבגמרא אמרו כן [שיבוא קודם], והא קרא הנני שולח וכו'.

אבל ידוע מה שאמרו חז"ל בעתה אחישנה לא זכו בעתה זכו אחישנה, וס"ל להרמב"ם ודאי סדר ותנאי ביאת משיח הוא שאליהו יבא לבשר ביאתו, רק הני מילי אם נעשה בעתה, אבל אם זכו שימהר ויחיש גאולה מדלג על ההרים מקפץ על הגבעות לשנות הסדר, והן הן דברי הרמב"ם כי ודאי ראויה שאליהו יבא קודם לבשר, אבל אין מוחלט כי אולי ירחם ה' להערות על ישראל רוח קדשו לעבדו בכל לבב ואז יחיש והגאולה למהר ביאת בן דוד מבלי בשורת אליהו ז"ל, עכ"ל.

ונסיים דבריו בדברי החיד"א בספרו 'לב דוד' (פ"ל) שהביא שם דברי זקנו החסד לאברהם של' יום קודם חג הפסח מתחיל הקב"ה להוציא נפשות ישראל מרשות הסט"א. וסיים החיד"א בזה"ל: ונתפרסם טוב טעם למה שארז"ל בניסן נגאלו ובניסן עתידין ליגאל, כי בניסן הם מוכנים, שכבר בל' יום קודם הפסח יצאו חלק נפשם אשר היו בהיכלות הסטטרא אחרא, ובליל פסח הם בני חורין והן מעותדין לגאולה, עכ"ל.

ויה"ר שהימים האלו יתהפכו מיגון לשמחה ומאפילה לאורה ומשיעבוד לגאולה, ונזכה עוד בשנה זו לראות בגאולתן של ישראל, ובא לציון גואל ושם נעלה ונראה ונקריב קרבן לחג החדש 'תשעה באב', אמן כן יהי רצון.

[עמקן]

וכל אלו הדברים וכיוצא בהן לא ידע אדם איך יהיו עד שיהיו, שדברים סתומין הן אצל הנביאים, גם החכמים אין להם קבלה בדברים אלו, אלא לפי הכרע הפסוקים, ולפיכך יש להם מחלוקת בדברים אלו, ועל כל פנים אין סדור הויית דברים אלו ולא דקדוקיהן עיקר בדת, ולעולם לא יתעסק אדם בדברי ההגדות, ולא יאריך במדרשות האמורים בענינים אלו וכיוצא בהן, ולא ישימם עיקר, שאין מביאין לא לידי יראה ולא לידי אהבה, וכן לא יחשב הקצין, אמרו חכמים תפח רוחם של מחשבי הקצים, אלא יחכה ויאמין בכלל הדבר כמו שבארנו.

כמובן אין הכוונה שלא יעסוק כלל, אבל אין להגזים.

[סקרן גדול]

וכל אלו הדברים וכיוצא בהן לא ידע אדם איך יהיו עד שיהיו, שדברים סתומין הן אצל הנביאים, גם החכמים אין להם קבלה בדברים אלו, אלא לפי הכרע הפסוקים, ולפיכך יש להם מחלוקת בדברים אלו, ועל כל פנים אין סדור הויית דברים אלו ולא דקדוקיהן עיקר בדת, ולעולם לא יתעסק אדם בדברי ההגדות, ולא יאריך במדרשות האמורים בענינים אלו וכיוצא בהן, ולא ישימם עיקר, שאין מביאין לא לידי יראה ולא לידי אהבה, וכן לא יחשב הקצין, אמרו חכמים תפח רוחם של מחשבי הקצים, אלא יחכה ויאמין בכלל הדבר כמו שבארנו.

כבוד עמקן, הצדק אתך, ואני לא באתי אלא ללקט שושנים בגנים, קמא קמא דמטי לידן.

אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּבִיאַת הַמָּשִׁיחַ, וְאַף עַל פִּי שֶׁיִּתְמַהְמֵהַּ עִם כָּל זֶה אֲחַכֶּה לּוֹ בְּכָל יוֹם שֶׁיָּבוֹא!

איפה הגזמתי?!

[עמקן]

איפה הגזמתי?!

ח"ו לא באתי לומר שהיה כבר הגזמות. אדרבה, רציתי רק להעיר שכשמתחילים ראוי לקחת דברי הרמב"ם לתשומת לב, וכתבתי להדיא שאין הכוונה שלא לעסוק כלל, שלא יתפרש שבאתי לערער על דברי כבודו.

[עקביה]

יישר כוח על המלאכה הגדולה שיש בה חכמה!

אין ברור דאליהו יבוא קודם משיח:

והנה על עצם הדבר דאמרינן דאליהו הנביא יבוא לבשר טוב יום קודם ביאת המשיח, מצינו בדברי הרמב"ם (הלכות מלכים פי"א ה"ב) שאין ברור לו דבר זה, דרי ז"ל שם: ויש מן החכמים שאומרים שקודם ביאת המשיח יבא אליהו, וכל אלו הדברים וכיוצא בהן לא ידע אדם איך יהיו עד שיהיו עכ"ל.

מקורו של הרמב"ם הוא ככל הנראה מכך שרבי עקיבא סבר שבן כוזיבא הוא משיח, אע"פ שלא בא אליהו לבשר עליו כמובן. והאריך בעניין זה הויואל משה, מאמר ג"ש, סי' מט ואילך.

בכלל, אצל הרמב"ם (מלכים יא) נראה מהלך ביאת המשיח טבעי ופשוט, ולא כ"כ מתאים לרוב מה שנכתב כאן, כפי שכבר הוער בכמה אשכולות.

[בקרו טלה]

איך יוכל משיח לבוא בליל הסדר?
ובאמת דאם נאמר דהגאולה יתקיים בליל הסדר יש לתמוה, דהא אמרי' במס' עירובין, דאליהו צריך להגיע יום לפני ביאת משיח ואין אליהו בא בערב שבת ועיו"ט מפני הטורח, וכ"ש דלא יוכל אליהו לבוא בערב פסח שיש טורח יותר משאר יו"ט, ונמצא דאין בן דוד בא בליל פסח.

ומצינו תירוץ מחודש על קושיא זו בספה"ק 'מנחם ציון' להרה"ק מרימאנוב זי"ע, וז"ל שם: אנחנו בני ישראל, מחכים ומצפים לתשועת ה' על גאולתנו ועל פדות נפשינו בעת הזאת, וכמאחז"ל בניסן עתידין לגאל (ר"ה יא א). ואולם לפי זה ע"כ הגאולה צריכה להיות בט"ו בניסן כאשר היה בימי קדם עת רצון, והקבלה בידינו שאליהו יבוא לבשר את ישראל יום אחד טרם הגלות נגלות אלינו המורה צדק, ואם כן שיבוא אליהו בערב פסח, וכבר מובטח להם לישראל שאין אליהו בא לא בערב שבת ולא בעי"ט. אך כל זה בשאר ערב יו"ט, וטעמא דמלתא משום שישראל טרודין בהלכות שבת ויו"ט, משא"כ בערב פסח שחל להיות בשבת שכבר מוכן הכל מערב שבת יוכל לבוא בערב פסח, עכ"ל.

עלים לתרופה - ויקרא.png (327.67 KiB) נצפה 2561 פעמים