תכנון דירה בתשעת הימים

[עושה חדשות]

באופן שהבנייה עצמה אסורה, (בנין של שמחה), האם מותר לעסוק בתוכניות העיצוב?

[קו ירוק]

אמנם שורש הענין שלא יסיח דעתו מאבלות, אבל בנין היא שמחה גדולה, ותכנון לפו"ר אינו שמחה כ"כ גדולה.
וממין הענין, האם מותר לצייר ציורי שמן וכיו"ב להנאתו בט' הימים, ואולי תוכניות דירה בכלל זה, אם עושה לעצמו.
אבל אם שוכר אדם, ההוא זו פרנסתו ומותר, וזה שמתכנן אינו עושה כלום..

[עושה חדשות]

מה דין הבנייה ביום י' באב עד חצות?

[גם זו לטובה]

מה דין הבנייה ביום י' באב עד חצות?

כתב הרש"ל (בתשובה צ"ב) שיום העשירי אסור ג"כ במרחץ וכו' דעכשיו שנהגו וקבלו עליהם בתשעת הימים איסור אכילת בשר ושתיית יין ורחיצה מה שלא אסרה התלמוד משום צער בעלמא לזכור חורבן הבית ולהעלות על לבם תוגה א"כ כ"ש בעשירי שהרי מצינו בירושלמי שהחכמים הראשונים היו נוהגין לעשות אותו כט' באב לעניין צום משום דרבי יוחנן (תענית כ"ט) שאמר אלמלא הייתי שם הייתי קובעו בעשירי עכ"ל וכתב הב"ח שרש"ל אסר לכבס ולרחוץ ולהסתפר, ובטור הוצאתת מ"י כתבו שכוונת הב"ח לרש"ל בהגהות לטור, אולם עיינתי בהגהות רש"ל [הנדפסות בטור הוצאת "מאורות"] וליתא וע"כ כוונת הב"ח לרש"ל בתשובה בנ"ל
עכ"פ מוזכר באחרונים שאסור לכבס ולרחוץ ולהסתפר, ויש לדון האם גם כל שאר דיני ממעטים בשמחה של מו"מ ריקודים ומחולות וכו' נמי אסור, ולכ' נראה דל"ש והכל אסור. [ואף תשמיש המטה כתבו האחרונים ע"פ כנה"ג שטוב להימנע]
ברם כל איסורא דיום העשירי אינו חמור כ"כ, וע"כ כשיש עוד צדדים יש מקום להקל, והנה לא ברירא כ"כ מה מוגדר בנייה להרווחה, ובספרי המלקטים כתבו שמי שמאוד צפוף לו בביתו לא חשב הרווחה, וצ"ע השיעור בזה
ויש גם להתחשב בצרכי ה"קבלן" היכא שנגרם לו צער והפסד בביטול הבנייה, ועדין צ"ע בכ"ז.

[עושה חדשות]

מה דין הבנייה ביום י' באב עד חצות?

כתב הרש"ל (בתשובה צ"ב) שיום העשירי אסור ג"כ במרחץ וכו' דעכשיו שנהגו וקבלו עליהם בתשעת הימים איסור אכילת בשר ושתיית יין ורחיצה מה שלא אסרה התלמוד משום צער בעלמא לזכור חורבן הבית ולהעלות על לבם תוגה א"כ כ"ש בעשירי שהרי מצינו בירושלמי שהחכמים הראשונים היו נוהגין לעשות אותו כט' באב לעניין צום משום דרבי יוחנן (תענית כ"ט) שאמר אלמלא הייתי שם הייתי קובעו בעשירי עכ"ל וכתב הב"ח שרש"ל אסר לכבס ולרחוץ ולהסתפר, ובטור הוצאתת מ"י כתבו שכוונת הב"ח לרש"ל בהגהות לטור, אולם עיינתי בהגהות רש"ל [הנדפסות בטור הוצאת "מאורות"] וליתא וע"כ כוונת הב"ח לרש"ל בתשובה בנ"ל
עכ"פ מוזכר באחרונים שאסור לכבס ולרחוץ ולהסתפר, ויש לדון האם גם כל שאר דיני ממעטים בשמחה של מו"מ ריקודים ומחולות וכו' נמי אסור, ולכ' נראה דל"ש והכל אסור. [ואף תשמיש המטה כתבו האחרונים ע"פ כנה"ג שטוב להימנע]
ברם כל איסורא דיום העשירי אינו חמור כ"כ, וע"כ כשיש עוד צדדים יש מקום להקל, והנה לא ברירא כ"כ מה מוגדר בנייה להרווחה, ובספרי המלקטים כתבו שמי שמאוד צפוף לו בביתו לא חשב הרווחה, וצ"ע השיעור בזה
ויש גם להתחשב בצרכי ה"קבלן" היכא שנגרם לו צער והפסד בביטול הבנייה, ועדין צ"ע בכ"ז.

שאלתי את הגר"נ קופשיץ, והתיר בשופי.

[הא לחמא עניא]

מה דין הבנייה ביום י' באב עד חצות?

לענין משפט אצל גויים שכתוב בגמ' לישתמיט מיניה, כותב הכף החיים [וגם הבן איש חי כמדומני] שעדיף לדחותו עד אחר שיעבור יום י' באב.
משמע מזאת שגם יום י' אב הוא יום לא כ"כ קל.

[גם זו לטובה]

מה דין הבנייה ביום י' באב עד חצות?

כתב הרש"ל (בתשובה צ"ב) שיום העשירי אסור ג"כ במרחץ וכו' דעכשיו שנהגו וקבלו עליהם בתשעת הימים איסור אכילת בשר ושתיית יין ורחיצה מה שלא אסרה התלמוד משום צער בעלמא לזכור חורבן הבית ולהעלות על לבם תוגה א"כ כ"ש בעשירי שהרי מצינו בירושלמי שהחכמים הראשונים היו נוהגין לעשות אותו כט' באב לעניין צום משום דרבי יוחנן (תענית כ"ט) שאמר אלמלא הייתי שם הייתי קובעו בעשירי עכ"ל וכתב הב"ח שרש"ל אסר לכבס ולרחוץ ולהסתפר, ובטור הוצאתת מ"י כתבו שכוונת הב"ח לרש"ל בהגהות לטור, אולם עיינתי בהגהות רש"ל [הנדפסות בטור הוצאת "מאורות"] וליתא וע"כ כוונת הב"ח לרש"ל בתשובה בנ"ל
עכ"פ מוזכר באחרונים שאסור לכבס ולרחוץ ולהסתפר, ויש לדון האם גם כל שאר דיני ממעטים בשמחה של מו"מ ריקודים ומחולות וכו' נמי אסור, ולכ' נראה דל"ש והכל אסור. [ואף תשמיש המטה כתבו האחרונים ע"פ כנה"ג שטוב להימנע]
ברם כל איסורא דיום העשירי אינו חמור כ"כ, וע"כ כשיש עוד צדדים יש מקום להקל, והנה לא ברירא כ"כ מה מוגדר בנייה להרווחה, ובספרי המלקטים כתבו שמי שמאוד צפוף לו בביתו לא חשב הרווחה, וצ"ע השיעור בזה
ויש גם להתחשב בצרכי ה"קבלן" היכא שנגרם לו צער והפסד בביטול הבנייה, ועדין צ"ע בכ"ז.

שאלתי את הגר"נ קופשיץ, והתיר בשופי.

למה?

[עושה חדשות]

מה השאלה הזו "למה", הרי אתה עצמך כתבת כמה טעמים טובים להיתר.
(אם כוונתך כדי לברר על איזה טעם סמך המשיב שליט"א, אז לא היה זה מדרך הכבוד הראוי לשאול אותו באותו מעמד).