בס"ד
תוך כדי אמירת הקינות התעוררתי לכמה הערות, ובעיקר אי הבנה בפי' המילות, אשמח לעזרת האריות חו"ר הפורום.
קינה יד' - "ולעקודו סוד זה פענח,עששה מכעס עינו ולא נח וכו'" האם מצאנו מקור לזה שיצחק אבינו כהתה עינו מבכיו על צער בניו ?
קינה כב' - "והאבות אשר היו רחמנים,נהפכו לאכזר כיענים" לא מוסבר כאן בקינה במה היו האבות אכזרים לבניהם ?
קינה כד' - "ונמת אכה כף אל כף ואשאג הידד" מה המובן של המילה הידד כאן, האם אין קריאת הידד קריאה מתוך שמחה ? וכאן מדברים על שאגת ישראל ולא של האויבים ?
קינה כד' - "דץ לביא ופקח עיניו, והנה מיכאל מהלך לפניו" האם יש מקור בחז"ל לכך שנבוכדנאצר ראה את המלאך מיכאל ?
קינה כז' - "הן לא שד אני ולא גלם פחת, ידועה הייתי בשובה ונחת, הן לאחד אני ולשלשה וששים ואחת, ולשנים עשר ולשבעים ואחת" ואח"כ כ' "זה האחד אברהם היה, ובין השלשה אבות שלישיה, חק שנים עשר הן הן שבטי יה, וששים רבוא ושבעים ואחד סנהדרי יה", מבואר כאן כל המספרים מלבד הששים רבוא שהם כלל ישראל ובתחילה כ' ששים ואחת ומה זה המספר הזה?
קינה כח' - לא הבנתי את "בשצף חרישית" מה המובן של חרישית כאן? וכן ההמשך "בתה להשית" מה פי' המילים כאן?
קינה כט' - "עם לויתן" מיהו ומהו לויתן זה?
המשך יבוא אי"ה...