קינה כד' - "ונמת אכה כף אל כף ואשאג הידד" מה המובן של המילה הידד כאן, האם אין קריאת הידד קריאה מתוך שמחה ? וכאן מדברים על שאגת ישראל ולא של האויבים ?
קינה כט' - "עם לויתן" מיהו ומהו לויתן זה?
זנב לאריות כתב:קינה כד' - "דץ לביא ופקח עיניו, והנה מיכאל מהלך לפניו" האם יש מקור בחז"ל לכך שנבוכדנאצר ראה את המלאך מיכאל ?
חד ברנש כתב:זנב לאריות כתב:קינה כד' - "דץ לביא ופקח עיניו, והנה מיכאל מהלך לפניו" האם יש מקור בחז"ל לכך שנבוכדנאצר ראה את המלאך מיכאל ?
כשהוא הפיל את חנניה מישאל ועזריה לכבשן האש בא מלאך להצילם, ונ"נ ראה אותו (עי' דניאל ג כה), אלא שלפו"ר גבריאל (שר האש) נשלח להצילם ולא מיכאל.
זנב לאריות כתב:קינה כב' - "והאבות אשר היו רחמנים,נהפכו לאכזר כיענים" לא מוסבר כאן בקינה במה היו האבות אכזרים לבניהם ?
זנב לאריות כתב:קינה כז' - "הן לא שד אני ולא גלם פחת, ידועה הייתי בשובה ונחת, הן לאחד אני ולשלשה וששים ואחת, ולשנים עשר ולשבעים ואחת" ואח"כ כ' "זה האחד אברהם היה, ובין השלשה אבות שלישיה, חק שנים עשר הן הן שבטי יה, וששים רבוא ושבעים ואחד סנהדרי יה", מבואר כאן כל המספרים מלבד הששים רבוא שהם כלל ישראל ובתחילה כ' ששים ואחת ומה זה המספר הזה?
מיכאל1 כתב:זנב לאריות כתב:קינה כב' - "והאבות אשר היו רחמנים,נהפכו לאכזר כיענים" לא מוסבר כאן בקינה במה היו האבות אכזרים לבניהם ?
גם בקינה כט שנתקנה על גזירות תתנו כתוב כבש האב רחמיו לזבח ילדיו השלים ככרים לטבח.
זנב לאריות כתב:מיכאל1 כתב:זנב לאריות כתב:קינה כב' - "והאבות אשר היו רחמנים,נהפכו לאכזר כיענים" לא מוסבר כאן בקינה במה היו האבות אכזרים לבניהם ?
גם בקינה כט שנתקנה על גזירות תתנו כתוב כבש האב רחמיו לזבח ילדיו השלים ככרים לטבח.
רק לברר, כנראה המילה "גם"בתחילת הודעתך היא טעות ואז בעצם באת ליישב את שאלתי שהאכזריות היא במה שהגישו את בניהם לטבח.
אך ב' הערות ע"פ הקינות שבידי שנקרא "קינות נחמו עמי לתשעה באב מבוארות" [נמכר בדוכני בלוי] הוצאת יפה נוף(לא נראה שזה "יפה נוף פלדהיים)
א. כ' על קינה כט' שזה קינה על גזירות יון בימי אנטיוכוס, ואמנם התקשיתי שאין לזה רמז בקינה עצמה.
ב. פי' על "כבש האב וכו'" וזל' "ה' כבש את רחמיו ומסרנו לטבח וכו'" וא"כ לא שייך כלל למש"כ בקינה כב' ששם פשוט דאיירי על האבות כפשוטם.
טור תלגא כתב:קינה כד' - "ונמת אכה כף אל כף ואשאג הידד" מה המובן של המילה הידד כאן, האם אין קריאת הידד קריאה מתוך שמחה ? וכאן מדברים על שאגת ישראל ולא של האויבים ?
קינה כט' - "עם לויתן" מיהו ומהו לויתן זה?
ע"פ איוב פרק ג' פסוק ז' או ח' (תלוי בדפוס) העתידים עורר לויתן עי'"ש שהוא ענין אבלות. וברמב"ן ואבן עזרא פירשו על לויתן ממש.
מה שהבאת על הלויתן, עדיין לא הבנתי מה המשמעות של לויתן כאן?
קינה לב' -"נוי ים הנחושת" אולי זה שאלה של בורות, אך מהו ים הנחושת?
קינה לב' - "זדים בני עדינה" ובפי' שבידי זה נסוב על בני בבל, מה הסיבה שזה שמם, בני עדינה?
קינה לב' - "זדים בני עדינה" ובפי' שבידי זה נסוב על בני בבל, מה הסיבה שזה שמם, בני עדינה?
עושה חדשות כתב:סליחה על ניצול האשכול,
היכן מוזכר שם שמי שלא נקבר ונספד כהלכה זה סימן יפה לו?
והיכן זה כתוב בחז"ל?
צופר הנעמתי כתב:
נראה שצ"ל אחת והולך על הכל ופירושו אני אחת לאברהם ולג' אבות וכו', אבל בקינות של גולדשמידט גורס ואחד.
דעת_האברך כתב:בקינת שאלי שרופה באש של מהר"ם מרוטנבורג זצ"ל (קינה מ"א בסדר הקינות האשכנזי) נמצא ביאור חדש למה ניתנה התורה על הר סיני שהוא הר נמוך יחסית ולא על הר גבוה [ולא מצד שהיה עניו מכל ההרים וכדומה], והטעם שכותב הוא שהקב"ה ראה מראש את חורבן המקדש וחורבן התורה, ולכן מראש נתנה התורה על הר נמוך כדי לסמל דבר זה:
עוד תגזור לשרוף דת אש וחוקים. ולכן אשרי שישלם לך את גמוליך:
צורי בלפיד ואש. הלבעבור זה נתנך. כי באחריתך תלהט אש בשוליך: - [למה נתנה התורה באש, כי סופה להשרף באש!]
סיני העל כן בך בחר אלוקים. ומאס בגדולים וזרח בגבוליך:
להיות למופת לדת. כי תתמעט ותרד מכבודה, והן אמשול משליך:
משל למלך. אשר בכה למשתה בנו. צפה אשר יגוע. כן את במילייך:
האם יש לכל זה מקור במדרש או שזה חידוש של מהר"ם מרוטנבורג דרך קינה?
עושה חדשות כתב: . . וחכ"א אמר שזה בלשון תמיהה: הלבעבור זה נתנך; העל כן בך בחר אלוקים. מה דעתכם?
כדכד כתב:אני חושב שמהר"ם מקונן כך על השריפה ולא נותן פרוש חדש לכך שהתורה ניתנה על הר סיני
חזור אל “בין המצרים, תשעה באב וחמשה עשר באב”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 7 אורחים